בעיית הנהיגה תחת השפעת אלכוהול החמירה ביחס לעשור הקודם. רמת המודעות לסכנה שבנהיגה תחת השפעת אלכוהול ירדה והנטייה לנהוג לאחר שתיית אלכוהול עלתה. כך עולה ממחקר שערך פרופ' דוד שנער מאוניברסיטת בן-גוריון עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
מסקנות המחקר קובעות, כי הבעיה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול בישראל החמירה ביחס ל-2001. רוב האנשים שנוהגים לפאב גם נוהגים הביתה לאחר הבילוי, כלומר לא מתחשבים בכמות האלכוהול שנצרכה.
המודעות להשפעת האלכוהול על נהיגה ירדה. על-פי המחקר מספר המשקאות הנתפס כדרוש להשתכר עלה ממוצע של 3.9 ל-5.3 משקאות ומספר המשקאות שנתפס כעלול להשפיע על הנהיגה עלה מ-2.5 ל-3.4 משקאות. למעלה מ-50% מהנשאלים הרגישו שהם יכולים לשתות יותר מ-2 משקאות אלכוהוליים לפני שכושר הנהיגה שלהם ייפגע.
מדובר במחקר שבוצע במארס-מאי של 2003 ובוצע ביציאה מ-30 פאבים באיזור ת"א. המחקר כלל שאלון על הרגלי השתייה והנהיגה ובדיקה לקביעת רמת האלכוהול בדם.
במחקר קובע פרופ' שנער, כי בעיית השתייה תוך כדי נהיגה מוכרת כאחד הגורמים העיקריים לתאונות הדרכים, וכגורם עיקרי לתאונות קטלניות בישראל.
לדבריו, שני הנתונים הקריטיים של אחוז הנהגים הנוהגים תחת השפעת אלכוהול ושל אחוז התאונות שנגרמו כתוצאה משתיית אלכוהול אינם ידועים בארץ.
לדברי שנער חוסר ידע על מעורבות האלכוהול בנהיגה ונוהלים לקויים לבדיקת אלכוהול אצל נהגים המעורבים בתאונות, יצרו בישראל מצב שבו האומדנים הרשמיים של מעורבות האלכוהול בתאונות הדרכים מוטים חדות כלפי מטה.
בין ההמלצות של המחקר הן שיפור התיעוד של מעורבות אלכוהול בתאונות דרכים; החמרת הפיקוח על הגשת משקאות חריפים לקטינים; לאפשר למשטרה לקבוע את מעורבות האלכוהול במעורבות בתאונה בצורה קלה מהמקובל; להרחיב את השימוש במבחני נשיפה ניידים; ולהגביר את האכיפה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.