ווקלטק לא לבד

אודיוקודס (Audiocodes) היא מסוג החברות הישראליות שבעוד המפרט הטכני של מוצריהן גורם לרוב בני התמותה להעלות פיהוק עמוק, הוא מביא את רוב קרנות הסיכון ובני-דעת בתחום התקשורת לכדי הזלת ריר. גם בחו"ל לא נעלמה יוקרתה של פעילות החברה: המגזין Internet Telephony זיכה את אודיוקודס בפרס "מוצר השנה", ולפי גורמים בענף, צפויה גם וול סטריט ליהנות מחינה של החברה הזאת כבר בחודש מאי. בחברה, בינתיים, מכחישים שמועות על הנפקה ציבורית קרובה.

ממה ההתלהבות? בכמה מלים: לאודיוקודס יש רכיבים שהם אבני בניין במהפכה שעוברת על שוק התקשורת; הם נחשבים לרכיבים הטובים מסוגם בשוק; והחברה הוקמה ומנוהלת על ידי יזמים שכבר עשו את זה.

וביתר פירוט. אודיוקודס מפתחת ומשווקת שבבים (צ'יפים) וכרטיסים המבצעים דחיסה של קול (לנפח הקטן עד פי 12) על פני רשתות מידע, הפועלות על פי פרוטוקול אינטרנט. במלים אחרות, היא מאפשרת העברה של קול על פני רשתות המידע הקיימות, המחברות, למשל, מחשבים בארגונים זה לזה ואל החוץ (אינטרנט, אירגונים אחרים). קוראים לזה Voice over IP.

למה זה טוב? התשתית הזאת הולכת ותופסת את מקומה של תשתית הטלפוניה הקיימת. התשתית הטלפונית הישנה יקרה הרבה יותר לשימוש, להקמה ולתחזוקה, ויעילה פחות - עליה להקצות זוג חוטים לכל שיחת טלפון, למשל. הרכיבים שמייצרת אודיוקודס מסוגלים לדחוס את הדיבור ברשתות המידע הזולות הרבה יותר (והקיימות ממילא, כשמדובר בארגונים בינוניים וגדולים), וכך לאפשר להרבה יותר תעבורה לעבור בהן. ויש יתרונות נוספים - שירותי ערך מוסף המתווספים לשירותים הטלפוניים הקיימים, הנובעים מהדיגיטליזציה של המערכת וגם מהאיחוד של קול ומידע.

הלקוחות הישירים של החברה, עימן היא קשורה בהסכמי OEM, הן חברות המפתחות ומשווקות ציוד המניע כמה וכמה שינויים בעולם התקשורת, הנובעים מהנפוצות ההולכת וגדלה של מערכות טלפוניה המושתתות על פרוטוקול IP ומן האיחוד בין מערכות קול למידע.

אחת מהן היא ווקלטק הישראלית, המייצרת gateways, מעין שערים לרשתות הללו, המצריכים קידוד של הקול. צרכניות עתידיות של רכיבי דחיסה מסוג זה הן יצרניות ציוד המרכזיות הכבד, כמו לוסנט, נורתל ואריקסון, המפתחות עתה פתרונות עבור תשתית ה-IP. והרשימה עוד ארוכה.

יישומים נוספים של הטכנולוגיה של אודיוקודס נגזרים מהמגמה העולמית לפתיחת שוק הטלפוניה לתחרות, וכניסתם של שחקנים קטנים לשוק. בעזרת תשתית הקול-מידע, הם מסוגלים לתת שירות טוב לצרכן, בעלות נמוכה ועם שירותים "חכמים" נלווים, המעניקים להם יתרון תחרותי.

האלגוריתמים של הדחיסה אינם בלעדיים לאודיוקודס. הם פותחו בשיתוף עם לוסנט ו-AT&T והתקבלו בתור סטנדרט מחייב בתעשייה במערכות Voice over IP. גם זו תעודת יושר נאה.

האלגוריתמים שבהם משתמשת החברה "מבינים" כיצד נעשה הדיבור בגוף האדם, ולכן מסוגלים לקודד את הדיבור בצורה יעילה יותר, מסביר עודד מורג, מנהל השיווק של החברה. האלגוריתמים הללו פותחו על ידי לאון ביאליק, מנהל הפיתוח של החברה וממייסדיה. ביאליק, כמו גם שבתאי אדלרסברג, המכהן כמנכ"ל אודיוקודס, הם ממייסדי קבוצת DSP הישראלית, הנסחרת בבורסה בניו-יורק.

"הטכנולוגיה של אודיוקודס מתנקזת לתוך הטכנולוגיה שמובילה את המהפכה התקשורתית הזאת, שאנחנו עוד בחיתוליה", אומר מורג. במהפכה הזאת, התקשורת בין אנשים תעבור שינוי גדול". כדי לסבר את האוזן עד כמה שוק התקשורת העולמי דינמי, אומר מורג שהוא צריך לעדכן את מפת השוק כל יומיים. "יש חברה שמתמחה רק במיפוי השוק. אני לא מקנא בה".

AT&T, חברת הטלפוניה הגדולה בעולם, ניסתה להילחם במהפכה הזו בכל דרך אפשרית. בכל ועדות הקונגרס, בכל הפורומים הממלכתיים והמסחריים. אבל בדצמבר השנה היא נכנעה, ועכשיו היא מספקת שירותי Voice over IP ממש כמו שיחה ממתינה או תיבה קולית. "איפשהו זה יתאחד, ומי שישתמש באבני הבניין הטובות יותר, הוא זה שינצח", אומר מורג. "ואנחנו, כ-enabling technology בתחום הזה, נגדל עם השוק".

תחרות: "אנחנו מתחרים בחברות גדולות, אבל הקידוד שלנו מאפשר לנו לתת מוצרים יותר טובים; יותר ערוצים במוצר", אומר מורג. בין המתחרות: BrookTrout , (NMS) Natural Microsystems ,Dialogic. "דיאלוג'יק מוציאה מאות מיליוני דולרים על פרסומת ויחסי ציבור, אבל אין להם טכנולוגיה מקבילה לשלנו: הם מספקים פחות ערוצים ביותר מתח חשמלי, וזה מינוס לרוכשי הציוד".

לאודיוקודס, שבסיסה ביהוד, סניף בסן חוזה, המעסיק 7 אנשים בפעילות שיווק, מכירות וקצת תמיכה טכנית. החברה כבר רווחית. בשנה שעברה עמד מחזור הכנסותיה על 9.8 מיליון דולר. מורג אינו מוכן למסור פרטים על צפי ההכנסות לשנה הבאה. דגם הכרטיסים הראשון של החברה, שהיא מייצרת בארץ, יצא לשוק ברבעון הראשון בשנה שעברה, ואילו השבבים הראשונים, המיוצרים במזרח, יצאו ב-97.

בתחילת דרכה היתה אודיוקודס חברה טכנולוגית בעיקרה. החברה מכרה את האלגוריתמים שלה ללקוחות כמו אינטל, רוקוול, סימנס, NEC, יבמ, Com‏3 ודיאלוג'יק. אבל מהר מאוד הבינו בחברה שכסף גדול לא יעשו מזה, אז החליטו לשווק מה שהם מכנים "מוצרי מדף" - את הכרטיסים והצ'יפים. עד היום מקבלת החברה תמלוגים, שאותם היא חולקת עם לוסנט ו-AT&T, השותפות לפטנט, אולם הללו לא מהווים את עיקר הכנסתה.

היתרון הוא, שהשותפות לפטנט אינן משתמשות בו במוצרים שלהן, ולכן יש לאודיוקודס, כך מורג, יתרון תחרותי במחיר על פני מתחרותיה, המשתמשות גם הן באותו אלגוריתם סטנדרטי אבל צריכות לגלגל את עלות התמלוגים על המוצר