התנועה למען איכות השלטון: מרכז ההשקעות מעניק לעלית יחס מועדף

(עדכון) - טוענת במכתב, שנשלח ליועמ"ש, שר האוצר ושר התמ"ת: המרכז אינו גובה מענק של 28 מיליון שקל לעלית, אף כי החברה לא עמדה בהתחייבויותיה

מינהלת מרכז ההשקעות מפלה את חברת עלית לטובה, בכך שאינה פועלת לגביית מענק בסך 28 מיליון שקלים ששולמו לעלית, אף כי החברה לא עמדה בהתחייבויותיה ליעד הייצוא.

כך טוענת התנועה לאיכות השלטון, במכתב ששלחה היום (ד`) ליועץ המשפטי לממשלה, שר האוצר, שר המסחר והתעשייה ויו"ר מינהל מרכז ההשקעות.

החברה עצמה טוענת כי עלית קיבלה ב-1996 כתב אישור לפיו ניתנו לה מענקים בסך 28 מיליון שקלים. בדו"ח ביצוע סופי שהגישה עלית התברר כי שיעור הייצוא היה בפועל נמוך משיעור הייצוא לו התחייבה החברה בתוכנית המאושרת.

התנועה טוענת כי במקרים בהם חברה בעלת כתב אישור אינה ממלאת אחר כל תנאי כתב האישור, רשאית מינהלת מרכז ההשקעות לבטל את כתב האישור ולפעול להשבת הכספים שניתנו לחברה.

במכתבה נטען כי מתברר כי מינהל מרכז ההשקעות אינה מתכוונת לדרוש את הכספים מעלית ונראה כי התנאים שנכתבו בכתב האישור אינם אלא המלצה תיאורטית, כיוון שבסופו של יום אינם נדרשים לביצוע בפועל.

לדברי התנועה, "באופן אבסורדי לחלוטין, נראה כי מה שקרה למעשה הינו שינוי כתב האישור בדיעבד, באופן שיתאים למה שעלית מסוגלת לבצע בפועל - פעולה המנוגדת בבסיסה לכללי מינהל תקין"

התנועה סבורה כי מצב בו תוכנית מותאמת בדיעבד לנעשה בשטח היא פתח לא ראוי להתנהלות לא תקינה של החברות ושל הממסד, באופן שבו ניתן יהיה לשנות בדיעבד ולאפשר גמישות מרבית, באופן שייצור הפליה בין חברות, הן בשלב הראשוני של מתן האישורים והן בשלב הסופי בו חלק מהחברות נדרש להחזיר את תשלום המענק.

התנועה לאיכות השלטון מציינת במכתבה כי פנייה קודמת שלה הביאה לביטול מענק בסך 65 מיליון שקל שהעניקה המינהלת לקוקה-קולה.

ממשרד התמ"ת נמסר בתגובה כי "מנהלת מרכז ההשקעות בוחנת כל מקרה לגופו בהתאם לנסיבות העסקיות של כל מפעל ומפעל ורשאית לבטל כתבי אישור בגין אי עמידה בתנאי כתב האישור תוך דרישה להחזר המענקים אשר נתנו לחברה. כמו כן, רשאית מנהלת מרכז ההשקעות לפי שיקול דעתה שלא לדרוש החזר מענקים או לדרוש החזר מענקים חלקי. החלטתה של מנהלת מרכז ההשקעות לגבי עלית ובהתאם לסמכותה שלא לדרוש החזר מענקים נתקבלה הן לאור הבנה של הנסיבות העסקיות שמנעו מעלית לעמוד ביעד השיווק לחו"ל, והן כחלק ממדיניותו העכשווית של המרכז לתת חשיבות רבה יותר לשיקולי תעסוקה ולאפשר תחלופה בין קריטריון היצוא לקריטריון התעסוקה".