העליון: ניתן לשלול קצבה מעובד במגזר הציבורי שגרם נזק לקופה הציבורית

בכך דחתה השופטת דורית בייניש, את בקשתו של מי שהיה מנהל הרכש בבית החולים אסף הרופא, אריה ציפורי, שהורשע בשורה של עבירות משמעת, בעקבות פעילות עם בית דפוס, לו העביר סכומי כסף שלא היו אמורים להשתלם. ציפורי גרם לכך שפריטים רבים הוזמנו מאותו בית דפוס ללא מכרז.

בית הדין למשמעת של עובדי המדינה גזר על ציפורי פיטורים לאלתר, נזיפה חמורה ופסילה לעבודה בשירות הציבורי. משמעות הפסילה היא סנקציה כלכלית של שלילת קצבת הפרישה למשך ארבע שנים.

בית המשפט העליון נדרש לשאלה מתי יהיה מוצדק להשתמש באמצעי הפסילה, כאשר מטרתו היא בעיקר סנקציה כלכלית, ולא הרחקת העובד משירות המדינה.

בייניש קובעת, כי כמו פיטורים - גם הפסילה משירות המדינה נובעת מאותה תכלית של הגנה על השירות הציבורי מפני עובדים שסטו מדרך הישר. אמצעי הפסילה מהשירות הציבורי נחוץ כדי לשמור על טוהר המידות בשירות, על תדמיתו ועל אמון הציבור בו.

לדבריה, ככל שעבירות שעבר העובד חמורות יותר וככל שמדובר בעובד בכיר יותר ובפגיעה אנושה יותר באמון הציבור - כך יגדל הצורך בשימוש באמצעי הפסילה. לדבריה, ככל שהנזק הכלכלי שגרם העובד לקופה הציבורית יהיה חמור יותר כך יהיה מוצדק יותר להשתמש באמצעי הפסילה.

לדבריה, ברור שאם העובד שלשל לכיסו כספי ציבור, יהיה זה מוצדק לשלול ממנו את קצבת הפרישה - ולעיתים אף שלילה מוחלטת. כמו כן, גם אם מדובר בעובד, שגרם בעבירות המשמעת שביצע לנזק לקופה הציבורי, מבלי שהוכח כי שלשל כסף לכיסו.

לדבריה, במקרים מסוימים יהיה זה מוצדק לפגוע בזכויותיו הממוניות של עובד, שכן אין זה ראוי שעובד, שגרם נזק לקופה הציבורית, יוכל ליהנות מהטבות כספיות וזכויות ממוניות שהתגבשו עקב פיטוריו.

"פגיעה בזכויותיו של העובד תהיה מוצדקת על מנת למצות את הדין עם אותו עובד ולהשיג את אפקט ההרתעה כלפי עובדים אחרים", קבעה ביניש.

לגופו של עניין קבעה ביניש, כי מעשיו של ציפורי היו מעשים מתוכננים ושיטתיים, שנמשכו לאורך תקופה ארוכה. לא מדובר בתקלה חד-פעמית ובסטייה קלה מהנהלים, ולכן העונש שהוטל עליו - הקפאת הגימלה לתקופה של ארבע שנים הוא ראוי. (עש"מ 3789/04).