פרדוקס הנהג הצעיר

מחד, היכולת לנוע באופן חופשי מבלי להיות זקוקים להסעות ול"הקפצות" מהוריהם או מאחרים. מאידך, יכולת חדשה לשלוט ב"כללי המשחק": להחליט לאן לנסוע, עם מי לנסוע, איך ומתי.

לצד הרווחים האישיים הרבים, צעירים בישראל ובעולם הם הקבוצה המעורבת ביותר בתאונות דרכים יחסית לשיעורם באוכלוסיית הנהגים - היפגעות בתאונות הדרכים היא הגורם הראשון לפציעות ולמוות בקרב צעירים בגילאי 21-17.

חוסר ניסיון מאפיין נהגים צעירים. חוסר הניסיון קשור לתפעול הרכב, להתמודדות עם מצבי דרך בלתי מוכרים ובלתי צפויים, להערכת סיכונים בתנאי לחץ ולקיומם של גורמים מסיחי דעת בזמן הנהיגה (למשל, האזנה למוסיקה או שיחה בטלפון סלולרי).

אבחנה זו הובילה את המדינה להנהיג תקופת ליווי במהלכה חלה על הנהג החדש (והצעיר ברוב המקרים) חובה לנהוג בלוויית נהג מנוסה (מעל גיל 24 ובעל רישיון של לפחות 5 שנים) במשך חודשיים מקבלת הרישיון.

תקופת הליווי נועדה לעזור לפתור את הפרדוקס הבא: נהגים צעירים מעורבים יותר בתאונות; הסיבה העיקרית למעורבות צעירים בתאונות היא חוסר ניסיון; כדי לצבור ניסיון - יש לנהוג הרבה; צבירת ניסיון תוך כדי נהיגה מוגברת - עלולה לגרום למעורבות גבוהה יותר של צעירים בתאונות.

מחקרים בעולם מראים, כי מעורבות של הורים בנהיגה של ילדיהם, ומגבלות שמטילים הורים על נהיגת ילדיהם תורמים ללקיחת סיכונים נמוכה יותר במהלך נהיגה, לביצוע של פחות עבירות תנועה ולשיעורי מעורבות נמוכים יותר של צעירים בתאונות.

במחקר שנערך לאחרונה בישראל ע"י כותבות מאמר זה במסגרת פרויקט "אור ירוק לחיים", נמצאו פערים מעניינים בין צעירים והורים בדיווח על מגבלות הוריות על הנהיגה.

התברר כי הורים רואים עצמם כמקפידים יותר לקבל דיווח מן הצעירים הן על יעד הנסיעה והן על השותפים לה, ומדווחים כי הם קובעים כללים ברורים על תנאי הנסיעה ועל גבולותיה, בהשוואה לצעירים.

כמו כן נמצא, כי הורים לצעירים שטרם קיבלו רישיון נהיגה מצפים להנהיג כללים ברורים וגבולות לנהיגת ילדיהם. אולם, כאשר בוחנים את היקף המגבלות שמטילים הורים על צעירים לאחר קבלת הרישיון, ניכר כי הוא נמוך ממה שציפו.

במילים אחרות, בעוד שהורים לצעירים טרם קבלת רישיון הנהיגה מדווחים כי יטילו מגבלות רבות על נהיגת ילדיהם, הורים לצעירים בעלי רישיון, מדווחים על מידה נמוכה יותר של מעורבות ואילו הצעירים עצמם מדווחים על הרמה הנמוכה ביותר של מגבלות שמטילים ההורים.

המגמה היום בעולם היא לעודד הורים להטיל מגבלות על נהיגת ילדיהם, במסגרת חוזה מובנה או אמנה בין הורים וילדים. חוזה כזה מהווה מסגרת המגדירה את הציפיות של ההורים מילדיהם וקובעת כללי "עשה" ו"אל תעשה". תוכניות אחרות מעודדות הורים להגביר את מעורבותם בכל מה שקשור לנהיגת ילדיהם, ולתגמל התנהגות בטוחה על-ידי נתינה מבוקרת של יותר עצמאות בנהיגה.

ד"ר לוטן היא המדענית הראשית של עמותת אור ירוק; ד"ר טאובמן בן-ארי מאוניברסיטת בר-אילן