לור"ם: תמצית סיפורה העגום של ההפרטה בישראל

כיצד חברה ששיווקה דירות בלוד וברמלה נמכרה תמורת מחיר של דירה בת"א

לור"ם, החברה הממשלתית לפיתוח לוד ורמלה, נמכרה ב-3.3 מיליון שקל. כמו מחירה דירת ארבע חדרים במקום טוב בת"א. בשנת 1997, כשנוסחה הצעת ההפרטה הראשונה ונדחתה ע"י ועדת הכספים בכנסת, הוערך שווי החברה בכמה מיליוני דולרים. סיפור לור"ם, 95% בבעלות המדינה ו-5% בבעלות עיריית לוד, הוא תמצית סיפורה העגום של ההפרטה בארץ והנזקים הכספיים הכבדים שנבחרי ציבור גורמים לה בהבל פה ואינטרסים אישיים. הפרשה נחשפה לראשונה ב"גלובס נדל"ן" ע"י אלה יעקבי-בשן.

באותם ימים, לפני כשבע שנים, הצביעו חברי ועדת הכספים בכנסת נגד המכירה, כשנבחרנו מוצאים את מיטב התירוצים הציוניים-חברתיים. האמת היתה, שעל חברי הוועדה הופעלו לחצים פוליטיים ואישיים מצד מנהלי החברה ועובדיה. מקורבי העבודה עבדו על ח"כי העבודה, שהיו אז באופוזיציה, ומנכ"ל החברה, אז ועד לפני כמה שבועות, יעקב אטרקצ'י, מזוהה הליכוד - הוביל את לובי ההתנגדות אצל חבריו מימין, שנענו לו.

זהו אותו אטרקצ'י, שהמשיך לנהל את החברה כל השנים, שכיכב בעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון בתביעה להדיח אותו בגין ניהול כושל והתנכלויות מתמשכות לחשב החברה, שחשף חשדות לשחיתות בהיקפים של מיליונים רבים. זהו אותו אטרקצ'י שקיבל באחרונה דו"ח קשה ממבקר המדינה על עיסקה של רכישת קרקע ממושב בן-שמן בהיקף כספי ניכר, על סמך הערכת שמאי אחת, במקרה שמאי המקורב לו. זהו אותו אטרקצ'י שהצליח להכעיס את ראש ההרכב בבג"ץ, אליהו מצא, עד שאמר "נגמרה הבושה במחוזותנו... למרות הראיות והממצאים הקשים... הייתי מצפה שאטרקצ'י ילך הביתה".

בסוף הוא באמת הלך הביתה. זה קרה בדיוק חודש לפני ההפרטה, אחרי שהחברה בניהולו המתמשך היתה לשבר כלי, לגוויה בהנשמה. בכל אחת משלוש השנים האחרונות נרשם הפסד של 6 מיליון שקל, הוגשו נגדה תביעות משפטיות בגובה 70-60 מיליון שקל, עובדיה לא קיבלו משכורת, היא חרגה במיליונים ממסגרת האשראי בדיסקונט, התחילו לחזור צ'קים וספקים הטילו עיקולים על נכסיה. בשנה האחרונה התחילו המינהל והעיריות לשלול מהחברה את ההרשאות, בעיקר כי כשלה במשימותיה.

כך קרה, שהחברה הממשלתית הוותיקה, שבעיקר שווקה דירות מגורים בלוד ורמלה, בעלת הנכסים וההרשאות לבנייה ופיתוח, הלכה והתדרדרה, בגלל ניהול כושל שהשתלב במיתון בענף הבנייה, ובגלל שהפוליטיקאים סירבו להעדיף את טובת קופת המדינה על האינטרסים הפוליטיים שלהם.

כך קרה, שביולי השנה נענתה ועדת השרים להפרטה להצעת מנהל רשות החברות למכירת הסוס הגווע הזה. הפעם גם ועדת הכספים הסכימה.

מנהל הרשות, אייל גבאי, מסרב לומר כמה מתמודדים היו בשלב ההתמחרות ומה המחיר שנקבע על-ידי שני מעריכי השווי שהמדינה שכרה. ככל הידוע, 11 גופים הביעו עניין, חלק נכנסו לחדרי המידע, למדו על המצב ונסוגו. להתמחרות הגיעו שלושה. הערכות השווי היו ככל הנראה בסביבות, או אף מתחת, למחיר הסופי. במסגרת המכירה, ולדרישת גורמים משוק הנדל"ן הפרטי, נעשתה בדיקה אם אטרקצ'י מחובר כך או אחרת למי מן המתעניינים.

ביום 7.9 נמכרה לור"ם לחברת אם.איי.אס.ויי נכסים והשקעות, הרשומה על שם שני עורכי דין. הסיפור הזה נגמר.