מושב צור נתן דורש לחייב המינהל לבצע עיסקה להקצאת 97 דונם

טוען: השמאי הממשלתי דרש 60 מיליון שקל בעוד ששמאי מטעמו קבע כי השווי הוא 12 מיליון ש'

מינהל מקרקעי ישראל, ומנכ"לו יעקב אפרתי, ביטלו שלא כדין ובחוסר תום לב עיסקת נדל"ן גדולה עם מושב צור נתן. כך טען המושב בשבוע שעבר בבית המשפט המחוזי בתל-אביב. המושב מבקש שבית המשפט יחייב את המינהל להוציא שומה מתוקנת בקשר לקרקע ולחייב את המינהל להמשיך בביצוע העיסקה.

באוקטובר 2000 התחייב המינהל להקצות לצור נתן 97 דונם מקרקעות המושב, לבניית 740 דירות ו-720 מ"ר מסחרי, על-פי החלטה 611 של מינהל מקרקעי ישראל.

המושב טוען, באמצעות עורכי הדין דניאל הרינג ודלית אטיה-איסק, כי מאז ועד היום נקט המינהל בשורה של פעולות שמטרתן ביטול העיסקה.

על-פי החלטה 611, חייב המושב לשלם למינהל 51% משוויו הריאלי של המתחם. צור נתן טוען, כי השומה הוצאה באיחור רב. לטענת המושב, "השמאי הממשלתי דרש מצור נתן לשלם 60 מיליון שקל". השמאי מטעם צור נתן, יוסף כהן, קבע שהתשלום המוצדק הוא 12 מיליון שקל. בנוסף טענו, כי לאחר זמן מה הוציא המינהל מכרזים למכירת קרקע צמודה, ובה נקבע שווי הקרקע בסכום קרוב מאוד להערכתו של כהן.

צור נתן אומר כי הדרישה ל-60 מיליון שקל גבוהה בהרבה מזה שדורש המינהל עצמו כשהוא משווק קרקע במושב שאינה כלולה בהסכם.

לטענת צור נתן, בפגישה עם נציגי המינהל ב-29 בספטמבר 2002 סוכם כי השמאי הממשלתי יתקן את השומה. לטענתם, הדבר לא נעשה עד היום, ורק לאחר כשנה ורבע גילה המושב כי סיכום פגישה זו לא הועבר לשמאי הממשלתי.

בסוף 2002 דרש המינהל מצור נתן לשלם במזומן 75% מהשומה הגבוהה ולתת ערבות בנקאית על היתרה. נציגי המושב פגשו את השר הממונה על המינהל, אהוד אולמרט, ולבקשתו העלו בפניו את טענותיהם בכתב. השר או מי מעוזריו לא הגיב עד היום, טענו.

במאי 2003 הודיע המינהל לצור נתן כי העיסקה מבוטלת, מאחר שהמושב לא מילא את תנאי ההסכם מאוקטובר 2000. כל טענות המושב, כי הוא אינו יכול לבצע את העיסקה בשל הסחבת מצד המינהל, לא נענו. המנהל לשעבר של מחוז המרכז של המינהל, יצחק ישראלי, הודיע למושב ב-4 במארס 2004 כי העיסקה מבוטלת וכי עמדת המינהל לא השתנתה.

מושב צור נתן אומר עוד, כי הוא ניהל מו"מ מתקדם לעיסקת בנייה עם אחת החברות המובילות בישראל, אולם ביטול העיסקה והשומה המופרזת הביאו לקריסת המו"מ.

תגובת המינהל טרם הוגשה לבית המשפט. (ה.פ 1203/04).