חיפושית גוררת רולס-רויס

הכרעת בעלי המניות של ויקרס, חברת האם של רולס-רויס, סיימה חמישה חודשים של מאבק מתוח בין פולקסווגן לב.מ.וו, על השליטה ביצרנית מכוניות היוקרה הבריטית. הנטיה הטבעית של ויקרס היתה לטובת ב.מ.וו. שתי החברות ניהלו ביניהן מגעים פוריים בשנים האחרונות, שבמהלכן סיפקה ב.מ.וו לבריטים מנועי V12, תיבות הילוכים וידע הנדסי רב.

אולם, אפילו הקשרים המוצלחים הללו לא הצליחו לעמוד בפני הפיתוי הכספי של פולקסווגן: 700 מיליון דולר לעומת 554 מיליון "בלבד" שהציעה ב.מ.וו. לכך יש להוסיף סכום של קרוב ל-200 מיליון דולר, שאותו הסכימה פולקסווגן לשלם עבור חטיבת פיתוח המנועים "קוזוורט", אף היא בבעלות ויקרס.

כל הפרשנים, הבנקאים, האנליסטים ומומחי המיזוגים והרכישות, תמימים בדעתם, שפולקסווגן שילמה הרבה הרבה יותר מדי עבור החברה הבריטית. חילוקי הדעות הם סביב המניעים שהובילו את פולקסווגן להיכנס להרפתקה היקרה. דעה אחת, שבה תומכים כיום רבים בבריטניה, היא, שהמניע העיקרי של פולקסווגן בעיסקה היה יוקרה לאומית, ויש האומרים לאומנית. רולס-רויס היא אחד הסמלים הקלאסיים של האימפריה הבריטית, והעברתה לידיים גרמניות מהווה מעין פיצוי על תבוסתה של גרמניה במלחמה. שיקול זה, כך נטען, הביא את פולקסווגן, שנוצרה בתקופת הרייך השלישי, להתעלם מחוסר הכדאיות הכלכלית שבעיסקה.

לעומתם טוענים אחרים, כי לפולקסווגן יש מניעים כלכליים וארוכי-טווח בעיסקה. פולקסווגן, בראשות פרדיננד פייש הכריזמטי, מנסה מזה זמן רב להיחלץ מתדמיתה העממית. בשנים האחרונות היא ניסתה לפלוש שוב ושוב לפלח השוק היוקרתי, שבו ניצבה עד כה החטיבה-האחות אאודי. רכישת רולס-רויס, טוענים מצדדי "התיאוריה הכלכלית", תאציל יוקרה כלל-עולמית על רכבי חברת האם.

נראה שהנתונים בשטח מספקים סימוכין דווקא לחסידי "תיאוריית הכיבוש". רולס-רויס, עם כל הכבוד לעברה המפואר, היא חברה חלשה. בשנה שעברה מכרה החברה בעולם 1,744 כלי רכב בלבד, כולל מכירות תחת שם המותג בנטלי. אמנם, החברה הבריטית עוברת לבעליה החדשים עם מאזנים חיוביים, אך בעתיד הקרוב היא תעמוד בפני קשיים ומכשולים רבים, שאחד מהם הוא דעיכת השוק במזרח-אסיה. הטייקונים והמתעשרים החדשים של קוריאה, טאיוון, אינדונזיה וסין, נחשבו בשנים האחרונות ללקוחות טובים מאד של רולס-רויס, וחלקם אף רכשו כל אחד ציים שלמים של מכוניות מתוצרת החברה.

עוד מכשול שניצב בדרכה של פולקסווגן הוא התלות הטכנית הנוכחית של רולס-רויס בב.מ.וו. כצפוי, הודיעה ב.מ.וו ביום שישי האחרון, מיד לאחר היוודע תוצאות המכרז, כי היא מסיימת לאלתר את החוזה שלה לאספקת מנועים ורכיבים לרולס-רויס. אמנם, על פי תנאי החוזה בין שתי החברות חייבת ב.מ.וו לספק מנועים לרולס-רויס במשך שנה מההודעה על סיום החוזה. לפולקסווגן גם יש באמתחתה מנוע 12 צילינדרים נסיוני, שאותו הציגה במספר תערוכות לאחרונה. אולם, בתעשיית הרכב מעריכים, ששנה היא פרק זמן קצר מדי לצורך הנדסה מחדש של המכוניות והתאמתן למכללים חדשים. תהליך זה, במיוחד אם יתבצע תחת לחץ זמן, גם צפוי להקיז מקופתה של פולקסווגן סכום המוערך בכ-150 מיליון דולר, מה שיעלה את סכום הרכישה הכולל ללמעלה ממילארד דולר.

צריך לזכור גם, שפילוסופיית הייצור של רולס-רויס עומדת בסתירה מוחלטת למנגנון התעשייתי המשומן ובעל אוריינטציית החיסכון בו מתגאה פולקסווגן. המפעל של רולס-רויס בעיירה קרו פועל עדיין בטכניקות יצור של תחילת המאה, עם דגש כמעט מוחלט על עבודת יד איכותית ואיטית. נסיון של פולקסווגן להעביר את התהליך הזה מודרניזציה, תוך קיצוץ מתבקש בכוח האדם והכנסת אוטומציה, עלול להתקל בהתנגדות חריפה: לא רק מעובדי המפעל אלא גם מצד איגודי העובדים המיליטנטי של בריטניה.

900 מיליון הדולר אותם שולפת פולקסווגן מכיסה עדיין לא מעבירים לרשותה היקר מכל, שם המותג רולס-רויס. הזכויות על השם, כך מסתבר, מוחזקות בידי חברת מנועי הסילון רולס-רויס, שהיא חברה עצמאית בתוך ויקרס. לחברה הזאת יש קשרים מקיפים מאד עם קונצרן ב.מ.וו בתחום התעופה, ומנהליה כבר התבטאו בסוף השבוע בקרירות לגבי חתימת העיסקה עם פולקסווגן. סביר להניח, ששם המותג יעבור לבסוף לבעלים החדשים, אך קרוב לוודאי שיהיה זה תמורת פיצוי נכבד מאד.

בתחום האוטומוטיבי, נראה שתימשך הפרדה מוחלטת בין פולקסווגן לרולס-רויס, כלפי חוץ לפחות. בניגוד ליגואר, רולס-רויס נחשב למותג "בלתי סחיר", שלא ניתן לעשות בו שימוש במכוניות בפלחי שוק עממיים יותר. לפיכך, הסיכוי להופעת "חיפושית עם סמל רולס רויס בחרטומה", כפי שהגדיר זאת בציניות אחד מבעלי המניות של ויקרס, היא נמוכה מאד.

עובדה זו הופכת את העיסקה כולה לאחת מעיסקאות רכישת המוניטין היקרות בהיסטוריה. מדובר אמנם במוניטין שנצבר במשך קרוב ל-100 שנה ומוכר כמעט בכל מקום על פני כדור הארץ. ובכל זאת, ניתן להניח, שזמן רב יעבור, אם בכלל, עד שפולקסווגן תתחיל לראות החזר על ההשקעה הנכבדה