החלטה 755: שימוש חורג אינו מהווה הפרה יסודית

חרף קיומה של תופעה רחבת היקף של שימושים לא חקלאיים במושבים, ממשיך המינהל לחדש את ההסכמים התלת שנתיים

בהתאם להוראות ההסכם המשולש, מחויב המושב לנצל את שטח משבצת הקרקע שהוקצתה לו לצרכי חקלאות והקמת מבני משק למטרות חקלאיות. הוראות אלו באות לוודא, כי השימוש בקרקע המושכרת יחפוף את המטרות שלשמן היא הוקצתה. ההסכם קובע, כי במקרה של הפרה יסודית של הוראותיו יבוטל ההסכם, והקרקע תושב למינהל מקרקעי ישראל.

למרות האיסור על שימוש חורג בקרקע החקלאית, אפשר המינהל, בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, עשיית שימוש חורג בנחלות וזאת על רקע המצב הכלכלי הקשה של חקלאים רבים במושבים. עפ"י החלטה 755 מיום 27.5.96, גודל שטח הבנייה לשימוש למפעל (לרבות שירותי החסנה) במבנה חקלאי קיים המוסב למטרה זו, לא יעלה על 500 מ"ר.

בפסק דין אשר ניתן לאחרונה ע"י השופט אבי זמיר מבית משפט השלום בקרית גת, נבחנה השאלה, האם חריגה מהאיסור על שימוש חורג בנחלה מהווה הפרה יסודית המצדיקה ביטול ההרשאה והחזרת הקרקע לבעליה?

הנתבעים, בעלי זכויות בר רשות בנחלה במושב שדה עוזיה שליד אשדוד, עשו במשקם שימוש חורג ע"י כך שהקימו בחלקה א' מחסן בגודל של 800 מ"ר, וניהלו עסק של מסחר בחומרי בניין. לאור זאת, הגיש המינהל נגד הנתבעים, האגודה והסוכנות (אם כי האגודה והסוכנות צורפו כצדדים פורמאליים) תביעה במסגרתה עתר, בין היתר, למתן צו מניעה האוסר על הנתבעים לנהל על המקרקעין עסק השונה מייעודם המקורי על-פי ההסכם המשולש, וכן צו עשה זמני, המחייב אותם לפנות את המשק ולהשיבו למינהל.

לטענת המינהל, השימוש החורג במשק מהווה הפרה יסודית של תנאי הרשות, והוא מקים למינהל זכות לבטל את ההסכם ולדרוש השבת הקרקע לבעליה. מנגד טענו הנתבעים, בין היתר, כי המחסן הוקם בשטח של 500 מ"ר והוגשה בקשה להיתר לשימוש חורג. כמו כן טענו, כי אין מדובר בהפרה יסודית של ההסכם, ולכן לא ניתן לבטלו ולדרוש השבת הקרקע.

בית המשפט קבע, כי למרות שלא נתקבל היתר לשימוש חורג, אין המדובר בהפרה יסודית המזכה בהשבת הקרקע, וזאת, בין היתר, מהנימוקים הבאים: ההסכם המשולש נכרת בין המינהל, האגודה והסוכנות, ומתייחס לכל שטח המשבצת ותוצאת ביטולו משמעותה השבת כל משבצת הקרקע של המושב למינהל. שימוש חורג במשק אחד ואף במספר משקים, אינו מהווה הפרה יסודית המצדיקה את הביטול החד צדדי של ההסכם כולו.

יתירה מכך, בהתנהגותו הוכיח המינהל, כי גם בעיניו שימוש חורג בקרקע חקלאית אינו מהווה הפרה יסודית, שכן חרף קיומה של תופעה רחבת היקף של שימושים לא חקלאיים במושבים, ממשיך המינהל לחדש את ההסכמים התלת שנתיים המתחדשים עם המושבים. במצב דברים זה, בו המינהל עצמו מאפשר שימוש חורג, גם אם מוגבל וכפוף לאישורים, לא ייחשב חבר המושב שלא דואג לפעול בהתאם לכך כמי שהפר את ההסכם הפרה יסודית, אלא הפרה "סתם", המכפיפה את זכות הביטול לחובת הצדק.

זאת ועוד, יש להתייחס לזכויות החקלאים במשקם כזכויות קנייניות חזקות יותר מאשר זכויות של השוכר לשלוש שנים. הסכם קצר מועד המתחדש בהתמדה משך שנים רבות מעת לעת, קרוב במהותו להסכם חכירה לדורות.

בנסיבות אלה, החליט בית המשפט, כי אין לקבל העתירה לביטול ההסכם והשבת הקרקע. יחד עם זאת, ניתן צו מניעה האוסר על הנתבעים לעשות שימוש חורג במבנה המשק בכל שטח העולה על 500 מ"ר, ונקבע כי על הנתבעים לפעול להשגת ההיתרים הדרושים עפ"י דין בתוך 6 חודשים.

(ת.א 02/578, מינהל מקרקעי ישראל נ' חכמון גרשון ואח', בימ"ש שלום בקרית גת, ניתן ביום 15.8.04).

הכותב מתמחה בדיני אגודות שיתופיות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988