ארבע שנים לאחר שהבליח אל שוק ההון המקומי, סוגר עופר הירשזון, בנו של אברהם הירשזון יו"ר ועדת הכספים, את הסיבוב הבורסאי שלו. לפני כחודש הודיעו הירשזון ושותפו צבי ברק על העברת כל פעילותה (ובעיקר חובותיה) של הירשזון-ברק לידיהם הפרטיות. היום מצאו רוכש לחברה, שנותרה למעשה לא פעילות וללא חובות, כשלד בורסאי.
הירשזון וברק יימכרו את מלוא אחזקותיהם בחברה (56.6%) לאברהם פיראן בתמורה לסכום של 3 מיליון שקלים, מתוכם 2.5 מיליון במזומן וכחצי מיליון כעבור שנתיים מיום המכירה. בד בבד עם ההודעה על מכירת השלד הבורסאי, הודיעה חברת הירשזון-ברק כי הגיעה להסכם פריסת חובות עם בנק הפועלים.
על פי ההסכם, יעמיד הבנק לחברה הלוואה בהיקף של 20.5 מיליון שקל, על מנת לפרוע חלק מהחובות של החברה לבנק על פי החלוקה הבאה: הלוואה בהיקף של 9.7 מיליון שקל נושאת ריבית של פריים 1% אשר עומדת לפירעון עד לסוף שנת 2005 והלוואה נוספת בהיקף של 10.8 מיליון שקל הנושאת ריבית של 5%, לפירעון בשנת 2006. לחברה הלוואות נוספות, בהיקף של 23.7 מיליון שקל, אשר תנאיהן לא שונו. עוד נקבע בהסכם כי הבנק יעמיד לחברות בקבוצת הירשזון-ברק מסגרות אשראי לצורך פעילותן השוטפת לשם הבטחת הלוואות אלו. ההלוואות שהעמיד הבנק לחברה עד היום, מובטחות בשעבוד צף ושעבודים ספציפיים, המוטלים על רכוש החברה לטובת הבנק. הבנק גם זיכה את הירשזון-ברק בסך של 1.4 מיליון שקל.
חוב של 115 מיליון שקל
מדוחות הרבעון השני של הירשזון ברק עולה כי חובותיה של זו לבנקים עומדים על כ-115 מיליון שקל, כולו אשראי לזמן קצר. מכאן הצורך של החברה לפנות אל בנק הפועלים ולהגיע עימו להסדר. לחברה גירעון בהון העצמי בהיקף של 11 מיליון שקל ותזרים מזומנים אפסי מפעילות שוטפת. מתחילת השנה צברה הפסד של 11.5 מיליון שקל. מנתונים אלו ברור כי הירשזון-ברק "מונשמת" למעשה על ידי הבנק, שמעדיף להמשיך ולתת לה סיכוי נוסף להחזיר את חובותיה אליו מאשר להכיר בהם כחוב אבוד ולמחוק אותם מהמאזן. מקרה הירשזון מזכיר במעט את פריסת החובות האדיבה לה זכו צמד הפיננסיירים רועי גיל ואיתן אלדר. גם הם, כמו הירשזון, הסתבכו ברכישות כושלות וממונפות, שהגדולה שבהן הייתה רכישת מניות הכשרת היישוב, ולא הצליחו להתמודד עם החזר האשראי שנלקח מהמערכת הבנקאית. להירשזון ולברק, כמו לגיל ואלדר, אין אחזקות המייצרות די מזומנים להתמודדות עם האשראי שנטלו. אלא שבבנקים מעדיפים, ככל הנראה, להמשיך ולהחיות חברות מסוג זה, על פני מחיקה חדה וכואבת של מאות מיליוני שקלים.
תזמון חסר מזל
הירשזון וברק רכשו את השליטה בחברת עוז השקעות (שהיא הירשזון-ברק של היום), לפי שווי של 45 מיליון שקל. בשנים אלו ניסה הירשזון להשביח את החברה על ידי ביצוע מספר רכישות. אך התזמון של רכישות אלו היה בעוכריו. בועת ההי-טק התנפצה והמחירים ששילם הירשזון בעובר החברות שרכש, התברר כמנופח. אחת הרכישות שביצע כללה את סהר אינווסטק, לה הייתה בעבר אחזקה של 25% בחברת חילן טק. זו החברה המוצלחת ביותר בפרוטפוליו של הירשזון-ברק. רכישה זו בוצעה לפי שווי של 70 מיליון שקל לסהר אינווסטמנט, שהיה גבוה פי שלוש משווי השוק של החברה באותה עת.
בדרך נוספו רכישות נוספות שלא ממש הצדיקו את האשראי שניטל בגין רכישתן. בהערכת השווי שפרסם יורם עדן לנכסיה והתחייבויותיה של הירשזון-ברק, נקב בשווי שלילי של 9 מיליון שקלים, המצביע על השמדת הערך של הצמד הירשזון-ברק בארבע השנים האחרונות.
מהנתונים ברור כי הירשזון-ברק "מונשמת" למעשה על ידי בנק הפועלים, שמעדיף להמשיך ולתת לה סיכוי להחזיר את חובותיה מאשר להכיר בהם כחוב אבוד. מקרה הירשזון מזכיר במעט את פריסת החובות האדיבה לה זכו צמד הפיננסיירים רועי גיל ואיתן אלדר. גם הם הסתבכו ברכישות כושלות וממונפות, שהגדולה שבהן הייתה רכישת מניות הכשרת היישוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
