טלגייט: החלום הופך למציאות, והמלחמה על הכסף הגדול מתחילה

כבר כמה שנים שטלגייט מסומנת כאחת ההבטחות המעניינות ביותר של ענף ההיי-טק בישראל. הסיפור של טלגייט, אשר עוסקת במוצרים להעברה של שיחות טלפון ותקשורת נתונים על גבי תשתית הכבלים, מקפל בתוכו הרבה מרכיבים של דרמה טובה. הוא כולל טכנולוגיה ייחודית, חידושים ושינויים מבניים בשוק הטלפוניה הענק, שורה של בעלי מניות ססגוניים וקמצוץ מהמאבקים הפוליטיים המתחוללים במערב-אירופה. וכמובן ישנה המלחמה על הכסף. הרבה מאוד כסף.

החדשות האחרונות מכיוונה של טלגייט הגיעו לאחר שאחת מבעלות המניות בה, חברת טי.וי.ג'י, החליטה למכור את חלקה, והציעה אותו לשאר השותפים בחברה. חבילת המניות שהציעה טי.וי.ג'י, המהווה כ-%8 מההון של טלגייט (מדובר בחבילה שנייה של %8 לאחר שלפני שנה וחצי מכרה חבילה דומה לשותפים בחברה) עוררה מחדש את המתיחות בין בעלי המניות בחברת ארית, אחת מבעלי המניות הגדולים בטלגייט.

טלגייט היא חברה פרטית שהוקמה בשנת 93' על ידי אהוד אלוני ובעזרת יוזמה של ידידו הקרוב, יורם אורון, אשר שימש באותה התקופה כמנכ"ל ארית. אורון, באמצעות ארית, הוא האיש שהשקיע את הכסף הראשון בטלגייט, והשותפים האחרים נכנסו מאוחר יותר.

הבסיס הרעיוני והעסקי עליו הוקמה טלגייט הוא התשתית הבלתי מנוצלת של רשת הכבלים בהעברת תקשורת נתונים וטלפוניה. התמריץ לכך נבע מחוסר היכולת של תשתית הנחושת של רשתות הטלפון לבצע העברת תקשורת נתונים באופן מהיר.

טלגייט היתה בין החברות הראשונות בעולם שהצליחו לפתח פתרון טכנולוגי לתקשורת טלפונית על תשתית הכבלים, ובהמשך שילבה בטכנולוגיה זו גם יכולת להעברת תקשורת נתונים. השילוב של שתי יכולות אלו מקנה לה יתרון על פני חברות אחרות, אשר מציעות רק סוג אחד של תקשורת. הטכנולוגיה נמצאה כאפשרית, אולם היא עדיין בשלב של לימוד ושיפור מתמיד, בדומה לכל טכנולוגיה חדשה.

הסיכון המסחרי בטכנולוגיה החדשה עודו גבוה מאוד, אבל בעלי המניות של טלגייט רואים לנגד עיניהם גם את הסיכוי לרווח, הגבוה לא פחות.

תהליך הדה-רגולציה בענף הטלפוניה העולמי, לצד הגידול העצום בשימוש באינטרנט, דחף השנה את חברות הטלוויזיה בכבלים לשורה של ניסויים מסחריים. בהקשר זה ניתן לציין את חברת מת"ב הישראלית אשר הודיעה בשבוע האחרון כי היא מתחילה בניסוי דומה משלה, עדיין ברמה טכנולוגית בלבד. טלגייט עצמה משתתפת בחלק גדול מהניסויים הנערכים בעולם.ניסויים מסחריים באירופה את הניסוי הגדול ביותר בעולם עורכת כיום חברת הכבלים הבלגית, Telenet, אשר פועלת באזור פלנדרס שבצפון בלגיה. טלנט פירסמה לפני כשנה מכרז בהיקף כולל שעשוי להגיע לכ-300 מיליון דולר ליישום מסחרי של טכנולוגיית הטלפון על תשתית הכבלים. המכרז מיועד להתקנות של ציוד עבור כ-250 אלף מנויים באזור שבו מתגוררים כ-2 מיליון איש.

גודל המכרז של טלנט מעיד על הפוטנציאל המסחרי של השוק, אשר יש האומדים את ההיקף הכולל שלו ב-12-10 מיליארד דולר על פני 10-8 השנים הקרובות. החלוציות הבלגית מפתיעה מעט נוכח העובדה שהפריסה של מנויי האינטרנט בבלגיה איננה גבוהה כל כך כפי שהיא בארה"ב או אפילו בהולנד השכנה.

מאחורי המכרז הבלגי מסתתר סכסוך פוליטי ישן ומתמשך בין שתי קבוצות אתניות בבלגיה - הפלמים המרוכזים בדרום המדינה ומרכזה והוואלונים שבצפון. מאחר שחברת הטלפון הבלגית הלאומית מצויה בשליטה של הקבוצה הפלמית, החליטו הוואלונים להקים לעצמם 'בזק' עצמאית משלהם, ולשם כך החליטו להשתמש בתשתית הכבלים של טלנט.

שלוש חברות זכו להשתתף בניסויי השדה של טלנט שהחלו בשנה שעברה - סימנס, מוטורולה וטלגייט שמיוצגת בפרוייקט על ידי אי.סי.איי. סימנס פרשה בינתיים בשל פערים טכנולוגיים שלא הצליחה לגשר עליהם, ובמכרז נותרו שתיים, כאשר קבוצת טלגייט-אי.סי.איי עשויה לזכות במחצית ואפילו יותר מסך כל המכרז.

בהודעות הרשמיות של אי.סי.איי ננקב סכום של כ-100 מיליון דולר לפרוייקט כולו, אולם בפועל הוא עשוי להיות אף גבוה יותר. חלק הארי מהתשלום במכרז אמור לזרום לספקית הציוד, כלומר לטלגייט, והיתרה לאי.סי.איי, אשר תבצע את האינטגרציה ותספק את התמיכה הטכנית.

הניסוי בבלגיה עורר גם את המדינות השכנות לה - צרפת, הולנד וגרמניה. בהולנד מתוכנן מכרז שעשוי להגיע להיקף של כ-600 מיליון דולר ויחולק ככל הנראה בין 3 ספקים שונים. בגרמניה מדברים על מכרז בהיקף של 400-300 מיליון דולר, וגם בצרפת מתכוננים למכרז בהיקף של כ-200 מיליון דולר. פרוייקט נוסף בהיקף של כ-600 מיליון דולר מתוכנן להתחיל בדרום-קוריאה במחצית השנייה של 98', אם כי במצב הכלכלי הנוכחי במדינה קשה לדעת אם הוא אכן יתקיים.

העניין שמעורר הפרוייקט בבלגיה גדול מאוד. ההערכות הן כי הצלחה בו עשויה לסלול את הדרך לפרוייקטים נוספים. טלגייט עצמה מעורבת במרבית הפרוייקטים הללו בדומה למתכונת שאותה היא נוקטת בבלגיה - החברה תספק את הציוד, ואי.סי.איי תבצע את ההתקנות והתמיכה הטכנית.

על פי בעלי המניות בטלגייט, הניסוי הבלגי מתקדם היטב. למעשה, בשבועות האחרונים כבר החלה טלגייט לספק הזמנות מסחריות ראשונות של ציוד עבור טלנט, וכעת היא ממתינה בסבלנות להתפתחויות במדינות השכנות.יו.בי.אס: תרומה דרמטית לאי.סי.איי ההתפתחויות האחרונות בטלגייט מעידות כי הפוטנציאל הגדול של החברה מתחיל להתממש. אחד הגורמים שהחליט לשים מעקב צמוד על טלגייט הוא בנק ההשקעות השווייצי UBS, שהוציא לפני כשנה דו"ח מפורט על החברה, במסגרת המלצת קנייה למניות אי.סי.איי.

ביו.בי.אס קבעו כי טלגייט עשויה להפוך בקרוב ל'רגל הצמיחה החדשה של אי.סי.איי'. תרומתה של טלגייט לאי.סי.איי מוגדרת על ידי יו.בי.אס כדרמטית, והשפעתה על הרווח למניה של אי.סי.איי הולכת וגדלה ככל שאופק התחזית ארוך יותר.

שיעור הצמיחה הצפוי לטלגייט על פי ניתוח זה גבוה בהרבה לעומת יתר הפעילויות של אי.סי.איי. ביו.בי.אס מדגישים עוד כי אי.סי.איי צפויה למעשה ליהנות מטלגייט פעמיים - גם כבעלת מניות וגם כשותפה לביצוע הפרוייקטים הגדולים שיתקבלו בעתיד.

לפי אחד התסריטים האפשריים שהגו ביו.בי.אס, טלגייט עשויה להפוך בעתיד לאחת מחברות התקשורת המובילות בישראל, ולהתייצב בשורה אחת עם אי.סי.איי, תדיראן, טלרד וטלדטה. לפי התחזית של יו.בי.אס, המכירות המשותפות לאי.סי.איי וטלגייט עשויות להגיע ל-21 מיליון דולר כבר השנה, ל-80 מיליון דולר בשנה הבאה, ול-180 מיליון דולר בשנת 2000.

הגידול בהיקף הפעילות של טלגייט מעמיד בפניה אילוצים מימוניים כבדים. טלגייט המעסיקה כ-80 עובדים, צורכת כבר היום קרוב ל-700 אלף דולר מידי חודש. ההתחלה של אספקות מסחריות לצד הכניסה לשורה של פרוייקטים נוספים בעולם תגביר את צריכת המזומנים במידה רבה הרבה יותר.

עד היום התממנה טלגייט באמצעות הזרמת כספים מצד בעלי המניות - ארית, אי.סי.איי, ג'נרל אינסטרומנטס וטי.וי.ג'י, שכבר מכרה, כאמור, את חלקה. יחסי הכוחות הנוכחיים בטלגייט בין בעלי המניות שנותרו, מעמידים את ארית בבעיה מסוימת.

לאי.סי.איי וג'נרל אינסטרומנטס אין כל בעיה להמשיך ולהזרים כסף לטלגייט בשנים הקרובות. לעומתן ארית, שסבלה בשנים האחרונות מהפסדים כבדים, תולדה של רכישת חברות כושלות וירידה בביקושים לשוק הצבאי, משוללת כמעט יכולת להזרים לטלגייט כספים נוספים. בנוסף לכך, למרות הסדר האג"ח שבוצע בחברה לפני כשנה, ארית עדיין זקוקה למזומנים עבור יתרת האג"ח שעדיין נותרה לפירעון.תהפוכות בארית לפני כשנה וחצי העמידה טי.וי.ג'י, שהחזיקה אז כ-%16 ממניות טלגייט, מחצית ממניותיה למכירה, ואיפשרה לבעלי המניות האחרים בטלגייט לממש את זכות הסירוב הראשונה השמורה להם. ארית, שהיתה שקועה אז עד צוואר בקשיים כספיים, חשבה בתחילה לדחות את זכות הסירוב, אולם התנאים השתנו כאשר התברר לחברה כי אי.סי.איי דווקא מעוניינת לממש את זכותה לרכוש מניות מטי.וי.ג'י. המימוש של אי.סי.איי מהווה כמובן עדות נוספת לפוטנציאל שהיא צופה לטלגייט.

החשש העיקרי שהביעו בעלי מניות של ארית הוא מתסריט שבו רוכשת אי.סי.איי את השליטה בטלגייט, והופכת אותה לחברה בת. מהלך שכזה עשוי להקטין את הסיכוי להנפיק את טלגייט בבורסה האמריקאית, והוא יותיר את בעלי המניות האחרים בה עם החזקות מיעוט שאינם יכולים לממש. למותר לציין כי לאי.סי.איי, שההוצאות שלה למחקר ופיתוח עולות על 100 מיליון דולר בשנה, אין שום קושי לממן את פעילותה של טלגייט בעצמה, בלא צורך בשותפים.

בדיוק בשלב הזה החל מהלך מבריק שהוביל בסופו של דבר להשתלטות על ארית על ידי קבוצה של משקיעים שמרביתם ישראלים המתגוררים בחו"ל. קבוצת השליטה בארית מונהגת כיום על ידי בני שבתאי, ישראלי תושב ארה"ב שעוסק בין היתר ביבוא שעונים לישראל. שבתאי 'התנדב' לספק לארית את המימון לרכישת %4 ממניות טלגייט, בסכום של כ-3 מיליון שקל, ואולם צורת המימון נהגתה באופן שיותיר בידי שבתאי את השליטה המעשית על המניות הנרכשות.

רכישת המניות נעשתה באופן הבא: בפברואר 97' הקימה ארית את החברה הבת, ארית הולדינגס, והמחתה לה את זכות הסירוב על מניות טלגייט. ארית הולדינגס קיבלה הלוואה חיצונית של 3 מיליון שקל (מקבוצת שבתאי), ורכשה את המניות. המניות של ארית הולדינגס מתחלקות כעת בין ארית (%51) וקבוצת בני שבתאי (%49).

לכאורה ארית ממשיכה להחזיק במניות טלגייט (או לפחות בשליטה עליהן), אולם למעשה אין הדבר כך. ההלוואה של שבתאי לארית הולדינגס ניתנה תמורת הזכות להמיר אותה בכל עת להחזקה של %99 ממניותיה, מכאן שבאופן מעשי יכולה קבוצת שבתאי לנתק בכל רגע %4 ממניות טלגייט מארית ולהשאיר אותן בידיה.

השווי של מניות טלגייט תלוי, כמובן, בהצלחה עסקית, אולם קיימות מספר הערכות לגבי שוויה. דרך אחת להעריך זאת היא באמצעות הנפקה פרטית אותה מתעתדת החברה לבצע בקרוב, ככל הנראה באמצעות בנק ההשקעות האמריקאי אופנהיימר. על פי ההערכות צפויה החברה לגייס באמצעות מהלך זה כ-8 מיליון דולר לפי שווי חברה של כ-80-70 מיליון דולר.

במונחי גיוס ההון הפרטי הצפוי, חבילה של %4 ממניות טלגייט שווה כבר היום 3 מיליון דולר (כלומר - פי 3.65 מהשווי לפיו נרכשה החבילה לפני קצת יותר משנה). הערכות נועזות יותר מדברות על הנפקה עתידית של טלגייט בבורסה האמריקאית, ככל הנראה במהלך 99', לפי שווי שיכול לנוע בין 200 ל-300 מיליון דולר.

קבוצת שבתאי לא הסתפקה בכך, ועברה לשלב הבא בתוכנית. במשך תקופה של מספר חודשים אספו שבתאי ושותפיו אג"ח להמרה של ארית שנסחרו באותה עת בשוק בתשואות 'זבל' ובמחירים מגוחכים. המחירים הנמוכים שיקפו כמובן את חוסר היכולת של ארית לפרוע את תשלום האג"ח.

המצב הכספי של ארית אילץ אותה להתפשר עם מחזיקי האג"ח, ובחודש ספטמבר האחרון, לאחר שהמירה את האג"חים למניות החברה, הפכה קבוצת שבתאי לבעלת השליטה בארית. הקבוצה, אשר מחזיקה כעת בכ-%30 ממניות ארית, מינתה את נציגיה בדירקטוריון, ואת המנכ"ל הפורש, חגי שלום, החליף שרגא כהנא.

לפני כחצי שנה חזרה טי.וי.ג'י אל שותפיה בטלגייט והציעה להם כ-%8 נוספים, אשר היוו את יתרת החזקתה בחברה. גם הפעם החליטה אי.סי.איי לממש את זכות הסירוב, ורכשה כ-%4 מהמניות. ג'נרל אינסטרומנטס ויתרה על הזכות שלה בשתי הפעמים, והחליטה כנראה להסתפק באופציה הנתונה לה להגדיל את חלקה בעתיד.

בעלי השליטה בארית החליטו לשוב ולרכוש את המניות שוב באותה דרך, כלומר באמצעות המחאת הזכויות לארית הולדינגס ובמימון חיצוני של בעלי השליטה לארית הולדינגס, אותה חברה בת אשר שייכת באופן מעשי לבעלי השליטה.

אלא שכאן חיכתה להם הפתעה מצידם של בעלי המניות מהציבור. חברת אקסלנס, אשר אספה בשנה האחרונה כ-%10 ממניות ארית (באמצעות תיקי לקוחות המנוהלים על ידה), ריכזה סביבה בעלי מניות נוספים בארית (קופות הגמל של דיסקונט ומנהלי תיקים פרטיים), ותבעה מהמנהלים של ארית לממש את זכותה של החברה לרכוש את מניות טלגייט באופן ישיר, ולא באמצעות חברה השייכת לבעלי השליטה.

בעלי המניות אף הציעו לעזור במימון הרכישה באמצעות הנפקת זכויות של ארית (מהלך אותו היא מתכננת לבצע ממילא) או לחלופין, לרכוש את המניות בעצמם תמורת פרמיה לארית.

בעלי המניות של ארית פנו לדירקטוריון החברה, המורכב במרביתו מנציגים של משפחת שבתאי, ודרשו שלא לבצע את הרכישה באמצעות ארית הולדינגס. ואולם, הזמן פעל לרעתם. דירקטוריון ארית שהיה חייב לקבל החלטה מהירה בטרם פוקעת זכות הסירוב, בחר לבצע את הרכישה באמצעות ארית הולדינגס.ניסיונות פשרה בין שבתאי לציבור רכישת המניות שבוצעה לפני כשבועיים הכניסה את בעלי המניות של ארית למצב מורכב. מצד אחד, עומדים בעלי המניות מהציבור שדורשים מארית לרכוש את חבילת המניות של טלגייט, ואף מתנדבים להציע פתרונות מימוניים לשם כך. מאידך, מנכ"ל ארית, שרגא כהנא, טוען כי ההסכם שנחתם עם בעלי השליטה כולל גם הבטחה לכיסוי התחייבויות אחרות של ארית, בעיקר תשלומי אג"ח שעדיין נותרו לה. הסכם מימון חלופי, כך כהנא, חייב למלא גם פתרונות אחרים להם זקוקה ארית.

בעלי המניות מהציבור של ארית לא מוכנים לממן פעילויות אחרות של ארית (כגון הפעילות הצבאית או התחייבויות אחרות), אולם הם חוששים שארית מוותרת בזול על הנכסים שמגיעים לה. איך ייתכן, הם אומרים, שחברה תוותר על רכישה של %4 מטלגייט לפי שווי של 35 מיליון דולר, כשכבר היום מוערכת טלגייט לצורך הנפקה פרטית ב-70 מיליון דולר?

לבעלי המניות יש טענה נוספת. בעסקת המכירה הראשונה לפני כשנה וחצי לא נחשבה המחאת הזכויות לארית הולדינגס כעסקת בעלי עניין. לעומת זאת, כיום, כאשר משפחת שבתאי שולטת בחברה, לא ניתן לבצע את העסקה באמצעות ארית הולדינגס אלא כעסקת בעלי עניין המחייבת אישור ברוב מיוחד.

כהנא שאמור לייצג כמובן את טובת כל בעלי המניות בארית מעלה טיעונים אחרים. לדבריו, בעלי המניות מהציבור לא היו מסוגלים להעמיד את הכסף לחברה בזמן, וארית נאלצה לפעול במהירות כדי לנצל את זכות הסירוב. למרות זאת, הוא אומר, החברה נעתרה לבקשתם של כמה מבעלי המניות, והיא מוכנה לשמוע הצעות למימון חלופי. עם זאת, הוא אומר, הצעת המימון חייבת לקחת בחשבון את כל פרטי ההסכם עם קבוצת שבתאי, לרבות מימון התחייבויות של ארית למחזיקי האג"ח.

נכון להיום מנסים בעלי המניות מן הציבור בארית להגיע לפשרה עם קבוצת שבתאי. בעלי המניות מאיימים בצעדים משפטיים בטענה שמשפחת שבתאי מבריחה נכסים של ארית לידיה הפרטיות. "בעלי המניות של ארית", הם נאנחים, "סבלו במשך הרבה שנים מההשקעות הכושלות וההפסדים של החברה. מגיע להם פעם אחת גם ליהנות מהפירות של השקעה מוצלחת".

קבוצת שבתאי טוענת בתגובה שלמרות הדיבורים היפים, כשהדברים מגיעים להזרמת כסף לחברה, בעלי המניות מהציבור נרתעים. "ארית היא חברה שאין לה הרבה מקורות, ועד היום הבנקים לא מיהרו לתת לה כסף", מסביר כהנא. "בעלי המניות יודעים לדבר יפה, ויש להם הצעות מעניינות, אבל כשצריך לרשום את הצ'ק זה כבר הרבה יותר קשה", הוא מוסיף.

מי שצופה בכל המצב בעניין רב היא אי.סי.איי הגדולה, שמחכה לראות כיצד ייפול דבר. בינתיים, כלפי חוץ, לא בוער לה שום דבר. ואולם, כשהשוק של טלגייט יתחיל להתחמם, והסימנים מראים שהוא בהחלט מתחיל, וכשהמשחק יהיה על הכסף הגדול באמת, מי יודע? אי.סי.איי בהחלט עשויה לבדוק מהלך כזה או אחר, שידאג להשאיר את טלגייט קרוב קרוב וצמוד אל 'ליבת העסקים' שלה