האיחוד האירופי: החלטת ישראל להגנה על קניין רוחני בתרופות - לא מספיקה

עוד נאמר בפגישה, כי "אם ישראל רוצה להצטרף לשת"פ ולהסכמים בילטרליים עם האיחוד, להצטרף לתוכנית אירופה המורחבת, או לארגון ה-O.E.C.D, עליה לקבל את כללי המשחק באירופה בתחום ההגנה על קניין רוחני".

הנספח המסחרי של דנמרק בישראל, דניאל שמי, אמר ל"גלובס", כי "הנספחים של האיחוד פועלים בנושא זה בעדכון ובקשר עם רשות הסחר האמריקנית, ה-U.S.T.R, כי אנחנו לא רואים בנושא מחלוקת של ישראל עם ארה"ב, אלא עם העולם המערבי. החברות האירופיות מחזיקות בחלק הארי בייבוא תרופות לישראל. לכן ראוי שישראל תיקח את העמדה האירופית בחשבון".

העמדה האירופית, כפי שהובעה היום, היא: "אנחנו לא מרוצים, בלשון המעטה, מההחלטה הנוכחית של ממשלת ישראל, שהיא רחוקה מלהיות משביעת רצון. גם שר האוצר, בנימין נתניהו, וגם שר התמ"ת, אהוד אולמרט, מבינים את חשיבות הנושא ואת הנזק שתגרום לישראל החקיקה המוצעת.

"היא תביא לכך שחברות לא ירשמו תרופות חדשות ולא יבצעו ניסויים קליניים, וגם תפגע בתדמית ישראל, שגם כך אינה מבריקה. אבל באילוצים הפוליטיים ובלחצי לובי החברות הגנריות, ובהצגת הקייס האמיתי שלהן, של פגיעה בהן בטווח המיידי ואיום בפיטורי מאות עובדים, הם נכנעו".

בלעדיות המידע

סכסוך בלעדיות המידע עולה מדרגה עתה, לקראת הגיעו של נציב הסחר האמריקני, רוברט זליק, לישראל בסוף השבוע.

הממשלה החליטה על מתן 5 שנות בלעדיות שיווק בלבד, בשונה מבלעדיות מידע שלא מאפשרת גישה לתיקי התרופות האתיות גם לצורך ייצורן הגנרי בישראל, לצורך ייצוא.

באיחוד ניתנת בלעדיות מידע למשך 8 שנים, בלעדיות שיווק לשנתיים נוספות ואפשרות להגנה של שנה אחת נוספת, במקרה שנמצאו לתרופה התוויות חדשות.

"השוק האירופי קטן ביחס למכירות החברות האירופיות, בהן באייר הגרמנית, לונדבק, נובונורדיסק ופרינג מדנמרק", אמר שמי. "אולם אנחנו חוששים שרישום תרופות מוקדם בישראל ישמש סוס טרויאני להחדרת התרופות הגנריות הישראליות לשווקים נוספים בעולם, שבהם אין הגנה מספקת על קניין רוחני". החדרה כזו תתאפשר בשל ההיתר לייצור תרופות גנריות לייצוא, גם בתקופת הבלעדיות.

תעשיית התרופות

"על הממשלה לדחות על הסף את דרישות חברות הפארמה הרב-לאומיות בדבר היעדר הגנה נאותה על קניין רוחני בארץ, תוך ניסיון לכפות הסדרים החורגים מהסטנדרטים במדינות מערביות אחרות". כך אמרה היום התאחדות התעשיינים.

כמייצגת יצרני התרופות הישראליים שבראשם טבע, טוענת עוד ההתאחדות, כי "כניעה לחברות הזרות תפגע בציבור החולים בארץ, בתעשיית התרופות הישראלית ובמערכת הבריאות הישראלית, ותביא הוצאות נוספות בהיקף כ-450 מיליון שקל למשק, במהלך 5 שנים ולאובדן מכירות בהיקף 250 מיליון שקל בתקופה זו, לחברות הגנריות לצד אובדן עשרות מיליוני דולרים ייצוא.

לפי נתוני חברות התרופות הישראליות, ב-1999 עד 2003 נרשמו ושווקו בישראל 200 תרופות גנריות חדשות מתוצרת מקומית, בהן נגד לחץ דם, כולסטרול ומחלות קשות כסרטן, דבר שהוזיל את עלות הרכש בהשוואה לתרופות האתיות ב-400 מיליון שקל.

מנהל איגוד הכימיה והפרמצבטיקה בהתאחדות, יוסי אריה, אמר, כי צעד כזה יהווה "כניעה לחברות הזרות, המנסות להמיר את התחרות החופשית בארץ ובחו"ל, בזירה החקיקתית. בשם הקניין הרוחני, מנסות חברות אלה למנוע מחברות ישראליות תחרות הוגנת גם מחוץ למדינת ישראל. בחלק מהמקרים החברות הזרות לא בוחלות באמצעים ומאימות בחרם תרופתי על ישראל".

תעשיית התרופות הישראלית הגנרית מוכרת למעלה מ-50% מהתרופות הגנריות הנרכשות בשוק המקומי ומייצאת לחו"ל למעלה מ-80% מתוצרתה, בהיקף מעל 1 מיליארד דולר בשנה.