הכרזה לפני תב"ע אינה שוללת פיצוי

ועדת ערר מרכז: בתביעה לפי סעיף 197 עקב תוכנית שהרחיבה כביש, יש להתעלם מהכרזת הכביש שקדמה לתוכנית

מעשה בבעלי זכויות בבתים צמודי קרקע המצויים במקרקעין בפתח תקווה, שהגישו תביעה לפיצויים עקב פגיעה, שגרמה להם, לטענתם, תוכנית הידועה כתוכנית כביש מכבית (תוכנית מח/64). התוכנית, כך טוענים הם, גרמה לביטול של מירב השטח הציבורי הפתוח, שהיה מתוכנן בין בתיהם לבין הדרך שהייתה קבועה בתוכנית הקודמת, ובמקום ייעוד זה קירבה תוכנית מכבית את הדרך לבתיהם.

התביעות הוגשו, כמצוות המחוקק, כנגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה, אשר, כדרכן של ועדות מקומיות, דחתה אותן (עקב טענות "סף" שונות). התובעים ערערו על דחיית תביעותיהם לפני ועדת הערר במחוז המרכז, בראשות עו"ד אייל מאמו (ערר 03/592-588 צ'רניש ואח' (ע"י עו"ד ישעיהו) נ' הועדה המקומית לתו"ב פ"ת (ע"י עו"ד פריי) ומע"צ (ע"י עו"ד יניב). בפני ועדת הערר הועלו מספר סוגיות, אולם כאן נתייחס לאחת מהן.

פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח) מאפשרת להכריז על שטח כמיועד לתוואי כביש, וזאת בנוסף לקביעת ייעודו כדרך בהליך של תוכנית, על פי חוק התכנון והבנייה. מע"צ טענה, כי הזכויות של התובעים נרכשו לאחר שכבר פורסמה הודעה לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל (הגנה ופיתוח), בדבר ייעוד חלק מהשטחים לתוואי דרך. לפיכך, כך מע"צ, הרי שהפגיעה, גם לו הייתה, קדמה לרכישה, ואישורה של התוכנית הפוגעת איננו מעלה ואיננו מוריד ואין הוא מקנה עילה לפיצוי.

ועדת הערר דחתה את הטענה תוך שהיא קובעת: "צווי הכרזה... לא צריכים לדעתנו להילקח בחשבון, ככל שמדובר בשינוי שגרמו הבא לידי ביטוי היום בתוכנית הנטענת כפוגעת, במובן הסטטוטורי, באשר לא היה ניתן לתבוע בגינו קודם לכן פיצויים בשל ירידת ערך".

בלשוננו אנו: מכוון שההכרזה אינה מקנה זכות תביעה, יש לאפשר לתבוע בגין ירידת הערך על בסיס התוכנית המאוחרת להכרזה והמיישמת אותה, גם אם הפגיעה נגרמה בעת ההכרזה ולא בעת התוכנית. שהרי אם תאמר אחרת, תישלל, בעצם, זכות התביעה שנגרמה בגין אותה דרך. ועדת הערר הסתמכה על פסק דינו של ביהמ"ש העליון בערעור אזרחי ע"א 00/1968, חברת גוש 2842 חלקה 10 בע"מ נ' ועדה מקומית נתניה ואח'.

באותו מקרה טענה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה נתניה, כי בקביעת הפיצוי יש להתחשב בהכרזה קודמת, לפיה השטח הוכרז כשטח חקלאי, כסיבה להקטנת הפיצוי. בית המשפט העליון פסל גישתה זו, מכיוון שעקב הכרזה מסוג זה לא ניתן לקבוע פיצוי, וההזדמנות הראשונה לתבוע אותו הינה עם אישור תוכנית שתחול על השטח, לאחר ההכרזה.

לפיכך, ועדת הערר לא קיבלה את טיעונה זה של מע"צ ואף דחתה את טיעוניה האחרים של הוועדה המקומית ומע"צ, והחליטה למנות שמאי מכריע, שיקבע האם נגרמה פגיעה למקרקעין ואם כן - מה שיעורה.

יגנס, טויסטר, בירן ושות' מתמחים בתכנון ובנייה ונדל"ן.