פורטפוליו / אלי רייפמן

גיל: 43 * תפקיד: מייסד ומנכ"ל אמבלייז סיסטמס

אני: אופטימיסט חסר-תקנה, ציוני.

ספורט: אם אני עולה במדרגות נעות, שתי זקנות צריכות לעזור לי בשתיים האחרונות. ב-15 השנים האחרונות אני מרים מזלג לכיוון הפה מדי פעם.

משפט מבית-אבא: "קודם יורים ואחר-כך שואלים שאלות"'. בכלל, המשפחה שלי מושפעת מ"הסנדק", תיאטרלית ופילוסופית. המשפחה זה הכול - יש קשיחות, משמעת וחוסר גמישות. מצד שני, המשפחה שלי תמכה בי, והרבה פעמים ביטלה את עצמה כדי שאוכל לעלות ולהצליח.

חיבור למשפחה: אם אני לא מדבר עם אמא שלי אחת ליום, זו קטסטרופה.

הדבר הראשון שאני עושה כשאני נכנס הביתה: זורק את הדברים על הרצפה ופותח את המקרר.

אסטרטגיה בחיים: להיות מעל הרעש. כל החלטה שלי מתחילה במצב של "מיוט". אלה תמיד יהיו עמדות לא פופולריות ולא מקובלות. הסיכון גבוה והתגמול גבוה.

מה מסוכן בעיניי: מילים. מילים הן משהו עוצמתי, הן מייצרות מציאות. אנחנו משתמשים בהן עם מעט מדי הכשרה. אני מאוד נזהר במילים, למרות שאנשים חושבים עליי אחרת. אבל לא מדאיג אותי להיות לא-פופולרי. פעם היה לי שותף שהגדיר אותי כ-120 קילוגרמים שמחזיקים פה.

לא יכול בלי: חברים.

חפץ: לא מתקשר לחפצים. כלום. רוב חיי הייתי נטול כסף לחלוטין, ולמרות זאת אף-פעם לא הטריד אותי אם דפקתי את האוטו.

קבלה: דרך חיים. אני בתחום יותר מתשע שנים. אוטודידאקט. עדיין לא מצאתי את המורה שידריך אותי. לצערי, בתקופה האחרונה הקבלה עברה מסחור.

השפעה אמנותית: אני בולע ספרים בכמות מטורפת - הרבה מדע בדיוני, הארלן אליסון. באמנות אני לא מעריך אבסטרקט, אלא דברים שנחוץ יותר מכישרון בסיסי כדי ליצור אותם. אני אוהב למשל את מונה, ואת היכולת שלו להגיע לרמה גבוהה של פרטים ודמויות בנקודות בלבד.

התבגרות: הייתי ילד ונשארתי ילד. לא קיבלתי מבט ציני או מפוכח על העולם. אני חי באותה רמה של חזון ילדות, ומתעלם מדברים שמפחידים מבוגרים ומרחיקים אותם מסיכונים.

קריירה חלופית: מורה.

פוליטיקה: ממש לא. המעורבות החברתית שלי קיימת, אבל לא עמוקה מספיק, בגלל ש-90% מהזמן שלי מוקדש לעסקים. מה שכן, אני מלמד באוניברסיטאות בארץ בחינם, מממן שנים כדורסל נכים, ובשלוש וחצי השנים האחרונות גם את גל פרידמן. אשתי, דפנה מקוב, נותנת לו את הנשמה.

הישג (1): כשהקורס שלי "פרקטיקה אקדמית", שמחבר בין האקדמיה לשטח, הפך לקורס חובה באוניברסיטה העברית ובמרכז הבינתחומי בהרצליה.

הישג (2): הצלחתי להבין אישה. בשלב מסוים בחיים גיליתי שאנחנו ניאדרטליים לעומתכן. אתן פשוט יודעות יותר טוב.

העתיד: ורוד. לא מתעמק בעתיד.