יורשים נגד ועידת התביעות

כנס משפטנים ישראלי-גרמני נוצל לקריאה חוזרת לפרסום רשימת הנכסים בגרמניה שטרם נדרשו בידי בעליהם היהודים

במסגרת הסכם השילומים בין ישראל והארגונים היהודיים לגרמניה ב-1953, הוקמה "ועידת התביעות החומריות היהודיות מגרמניה ואוסטריה", הידועה יותר בשמה הלועזי - "Claims Conference", או בקיצור ה"קליימס". ועדה זו מורכבת מנציגי 22 ארגונים יהודיים מכל גוני הקשת - החל מהסוכנות והקונגרס היהודי, עבור בארגוני הניצולים וכלה באגודת ישראל. היא הגיעה להישגים חשובים במו"מ עם שלטונות גרמניה, ופחות במו"מ עם שלטונות אוסטריה.

בשנים האחרונות עוסקת הוועדה בטיפול בנכסים שהיו בבעלות יהודית בשטחי מזרח גרמניה. המדינה הקומוניסטית לא הצטרפה בזמנו להסכמי השילומים, לא שילמה פיצויים ולא החזירה רכוש. עם איחוד גרמניה, הודיע הקנצלר דאז, הלמוט קוהל, כי חוקי הפיצויים וההחזרה החלים במערב, יחולו גם במזרח.

כאן החלו הבעיות. התובעים יכלו לדרוש את רכושם עד סוף 1993, ומחשש שמא לא כולם יופיעו, הגישה ה"קליימס" תביעה על עשרות אלפי נכסים יהודיים. במקרים בהם לא צצו יורשים - ומדובר על כ-60 אלף מקרים כאלו - הפכה הוועדה לבעלת הרכוש. השאלה היא, מה קורה כאשר היורשים מגיעים כעת - במצב בו ה"קליימס" היא הבעלים הרשמיים.

ההיגיון מחייב, שארגון יהודי כה חשוב וייצוגי, יחזיר את הרכוש לבעליו ללא בעיות - אך לא כך הוא המצב. הארגון טוען, כי הוא זכאי לעשרות אחוזים מערכו של הרכוש, כהחזר על הוצאותיו וטירחתו בתביעות ובניהול. הכספים משמשים בעיקר לסיוע לניצולים, וכן למטרות תיעוד, חינוך והנצחה. עד כה חילקה ה"קליימס" מאות מיליוני דולרים ממימוש הרכוש במזרח גרמניה, ועוד מאות מיליונים נמצאים בצנרת.

שאלת גורל הרכוש לו קמו בעלים בשנים האחרונות, מעוררת ויכוחים ארוכים ונוקבים. היא עלתה גם בכינוס של עמותת המשפטנים גרמניה-ישראל, אשר התקיים בשבוע שעבר בעיר ויימאר שבגרמניה. 200 עורכי דין, שופטים, מרצים למשפטים וסטודנטים משתי המדינות השתתפו בו, ודנו בתהליך השלום במזרח התיכון, בשאלות של רפואה ומשפט ובנושאים הנוגעים להשבת הרכוש היהודי בגרמניה.

בכנס נשמעה דרישה ברורה מצד רוב הנואמים, להבטיח שהנכסים שתפסה ה"קליימס" יועברו לידי הבעלים האמיתיים, ולפרסם רשימה של אותם נכסים להם טרם קמו דורשים. זוהי דרישה מרכזית מצד היורשים ועורכי דינם, אשר למרבה הפלא טרם התמלאה, למרות שהארגונים היהודיים מעלים אותה כדרישה מרכזית במגעיהם עם מדינות אחרות. רוב הדוברים גם דחו את עמדת ה"קליימס", לפיה היא מוסמכת לעשות ברכוש כראות עיניה.

נציג הוועדה, עו"ד מינדל, ביקש מהבעלים הפונטציאליים לפנות ל"קליימס" עד סוף השנה הנוכחית ולהודיע על רצונם לממש את זכויותיהם. עו"ד שמעון אולמן מישראל, המייצג כמה תובעים כאלו, הציג את עמדת ועדת הכנסת להשבת הרכוש היהודי, לפיה יש להקים ועדה בינלאומית, בראשותו של מאיר שמגר, אשר תציע ל"קליימס" דרכי פעולה הולמות. החלטות כמובן לא התקבלו, והנושא ממשיך להעכיר את היחסים בין ניצולים ויורשים לבין גוף שמטרתו לסייע להם