כמה הביאו הברונפמנים?

אפשר גם לפתוח את הכתבה הזו בצורה אחרת: הבחירות הלילה אינן רק מאבק בין ג'ורג' (בוש) לג'ון (קרי) אלא גם בין ג'ורג' (בוש) לג'ורג' (סורוס). למעלה מ-25 מיליון דולר שפך איל ההון היהודי מניו-יורק במטרה מוצהרת להעיף את בוש מהבית הלבן, וככל שיקדם - מוטב. בשביל מי שדורג השנה במקום ה-24 ברשימת "פורבס 400", עם הון של 7.2 מיליארד דולר, זה כסף קטן. אבל בכל קנה מידה אחר, כולל בהיקפים של תקציבי הקמפיינים - מדובר בסכום עצום.

מערכת הבחירות המגיעה היום לשיאה היא היקרה ביותר בתולדות ארה"ב. במאות קמפיינים לנשיאות, לקונגרס ולמשרות מדינתיות, הושקעו לפי ההערכות קרוב ל-4 מיליארד דולר - שליש יותר מאשר בבחירות 2000. וזה כמובן לא הסוף: הבחירות ב-2008 שוב ישברו שיאים, ואין סיבה לחשוב שזה יהיה השיא האחרון.

לכאורה, בחירות 2004 היו אמורות להיות צנועות יותר מאשר קודמותיהן, שכן, לפני שנתיים נכנס לתוקפו חוק שהגביל את התרומות למועמדים. החוק קובע, כי לכל תורם מותר לתרום עד 2,000 דולר לכל מסע בחירות של כל מועמד, ועד 20 אלף דולר בשנה למפלגות. אבל המפלגות, שלכאורה אפשרו את קבלת החוק בשני בתי הקונגרס, לא בדיוק רוצות לחיות לפי מגבלותיו. אז מה עושים? מקימים גופים נלווים, שרשמית אינם קשורים למפלגה או למועמד, והללו אוספים תרומות ללא הגבלה. שיטת העמותות אינה המצאה ישראלית.

כך אנו מגיעים למספרים שממש לא ייאמנו. כל המועמדים לנשיאות בשתי המפלגות הגדולות, כולל אלו שפרשו במהלך המירוץ המקדים במפלגה הדמוקרטית, אספו 880,906,605 דולר. המספר הזה נכון ל-13 באוקטובר, וסביר להניח שמאז נוספו עוד מיליונים לקופותיהם של בוש וקרי. מספר התורמים לשני המועמדים עבר מזמן את קו 300 האלף, החל מתרומות של מאות דולרים בודדים וכלה במיליונים של סורוס. לכך יש להוסיף את מסעות הבחירות לקונגרס בוושינגטון, לבתי המחוקקים המדינתיים, למשרות מושלים ולעשרות משרות מקומיות אחרות. הסך-הכל, כאמור, מגיע ל-4 מיליארד דולר.

כמה הביא קרי מהבית

בגיוס התרומות מוביל בוש, עם 365,398,443 דולר נכון ל-13 באוקטובר. קרי גייס עד אותו מועד 333,758,674 דולר. כמה מתוך סכום זה הגיע ממשפחת היינץ, אליה משתייכת רעייתו תרזה - עדיין לא ידוע. הווארד דין, הרופא שנחשב למועמד הדמוקרטי המוביל אך איבד את סיכויו בכמה משפטים היסטריים, גייס 52,691,450 דולר.

ג'ון אדוארדס, שהתמודד בעצמו על מועמדות הדמוקרטים עד שפרש והסכים להיות סגנו של קרי, גייס 33,557,150 דולר. הגנרל בדימוס ווסלי קלארק, עוד תקווה דמוקרטית נכזבת, הגיע ל-29,526,346 דולר. הסנטור הוותיק ריצ'רד גפהרדט, ששוב נכשל בהתמודדות הפנים-דמוקרטית, קיבל מתומכיו 21,576,706 דולר. הסנטור היהודי ג'ו ליברמן, סגנו של אל גור לפני ארבע שנים, הצליח לגייס 19,041,001 דולר לפני שוויתר על התמודדותו.

כמעט כל הסכומים הללו מגיעים מתורמים בודדים, שוב - דרך הגופים הנלווים. פה ושם יש כמה אלפי דולרים מהמפלגות ואולי מיליונים בודדים מקבוצות אינטרסים פוליטיות, אבל זה ממש כסף קטן. הנתונים המצויים כרגע על התרומות ב-2004 עדיין אינם מאפשרים לצייר את מפת המגזרים התורמים, אך ניתן ללמוד עליה מהנתונים החלקיים לשנתיים האחרונות.

ובכן, ארגוני העובדים הם המובילים עם 46 מיליון דולר, כמעט כולם (39 מיליון דולר, ליתר דיוק) הלכו למפלגה הדמוקרטית הידועה בקשריה הטובים עם ארגונים אלו. מגזר הפיננסים והביטוח תרם 37 מיליון דולר, מתוכם 24 מיליון לרפובליקנים. חברות לביטוח בריאות ('קופות חולים' בלשוננו) תרמו 28 מיליון דולר - 18 מיליון לרפובליקנים ו-10 מיליון לדמוקרטים. בהמשך הרשימה באים מגזרי התחבורה (17 מיליון דולר), האנרגיה והמחצבים (16 מיליון), המסחר (15.7 מיליון), הנדל"ן וההיי-טק (15 מיליון כל אחד), החקלאות (13 מיליון) והמשפטים (10 מיליון).

כאשר נכנסים לתוך רשימות התורמים, מגלים שמות מוכרים ותופעות מעניינות. כאמור, הגדול שבכולם הוא ג'ורג' סורוס, שתרם עד לפני שבועיים 26,339,249 דולר - כולם לארגונים ולמתמודדים מטעם המפלגה הדמוקרטית. בתרומות ישירות למתמודדים, מקפיד סורוס על מגבלת 2,000 הדולרים וסכום זה ניתן למשל לציר בית הנבחרים תום לנטוש ולסנטורים פטריק ליהי ותום דאשל (מנהיג הרוב). מעניין לציין, שבפריימריס הדמוקרטיים תרם סורוס ישירות רק לגנרל קלארק, את אותם 2,000 דולרים מותרים.

הסבנים הימרו על כולם

אחרים הפגינו פחות עקביות. מיודענו חיים סבן ואשתו שריל, שהם אמנם מגדולי התורמים למפלגה הדמוקרטית, אינם מוכנים כנראה להמר רק על ג'ון קרי בבחירות כה צמודות. עובדה: בפריימריס תרמו השניים גם לג'ון אדוארדס, ווסלי קלארק, ריצ'רד גפהרדט, הווארד דין וג'ו ליברמן. בני הזוג סבן הגדילו לעשות כאשר תרמו 4,000 דולר למסע הבחירות של בוש. אבל, בסופו של יום, נאמנותם העיקרית נותרה לקרי אשר קיבל מהם 27 אלף דולר. מועמדים דמוקרטיים אחרים שנהנו מתמיכת סבן: לנטוש, דאשל וליהי. בנוסף לכך, קיבלו גופים דמוקרטיים שונים מבני הזוג 65 אלף דולר. בסך-הכל, תרם הזוג 164 אלף דולר.

שם אחר המוכר היטב לישראלים הוא מיקי אריסון, אחיה של שרי אריסון ובעל השליטה בקרניבל קרוז, אשר יחד עם רעייתו מדלין תרמו 97,500 דולר. בני הזוג אריסון מבססים כנראה את תמיכתם על האיש ולא על המפלגה, משום שאחרת קשה להסביר את מגוון המועמדים שזכו לעזרתם. בין הרפובליקנים ניתן למנות את הסנטורים ארלן ספקטור וג'ון מק-קיין ואת צירי בית הנבחרים קליף סטירנס, מריו דיאז-באלארט ותום פרטי. בין הדמוקרטים: הסנטורים ביירון דורגן ופאטי מוריי, הציר ג'ון דינגל (הידוע כפרו-ערבי) וראש עיריית מיאמי-דייד, אלכס פנלאס, המתמודד על מקום בסנט. בקמפיינים הנשיאותיים ניתנה תמיכתם של האריסונים לבוש, ולכך נוספה תרומה של 10,000 דולר לוועדה הרפובליקנית לבחירות לקונגרס.

הפריצקרים לא קיפחו אף צד

הענף האמריקני של משפחת ברונפמן, בראשותו של אדגר ברונפמן, תרם לפחות 243,500 דולר עד כה למועמדים השונים. אדגר ג'וניור תרם 152,500 דולר, בין היתר לסנטורים דאשל וליהי ולפריימריס הנשיאותיים של קרי ואדוארדס. אביו אדגר תרם לפריימריס של קרי וקלארק ולקמפיינים של דאשל הדמוקרט, חברתו למפלגה הילארי קלינטון וספקטור הרפובליקני. סם ברונפמן מצא לנכון לסייע לקרי, לנטוש וגפהרדט. ושוב - הנאמנות המפלגתית באה לידי ביטוי בתרומות לעמותות למיניהן, וכאן בולטת הזיקה של הברונפמנים לדמוקרטים: 170 אלף דולר הוזרמו לוועדות אלו, בעיקר בידי אדגר האב.

ומה עם משפחת פריצקר, שגם היא מוכרת לנו מהשקעותיה בארץ? שני ראשי המשפחה, פני ותומס, תרמו יחדיו 114,750 דולר (פני פריצקר תרם 85% מסכום זה), וגם הם לא רצו להסתכן בהימור מוטעה. וכך אנו מוצאים ברשימת התרומות שלהם את הדמוקרטים תום דאשל, ג'ון אדוארדס, ריצ'רד גפהרדט, הסנטורים כריסטופר דוד וריצ'רד לוגר, ג'ו ליברמן, ג'ון קרי - וגם את ג'ורג' בוש וריצ'רד צ'ייני.

משפחה מסועפת אחרת היא לאודר, יורשי אימפריית הקוסמטיקה אסתי לאודר. הבן רונלד (רון), מבעלי ערוץ 10 אצלנו, הסתפק בתרומה של 2,000 דולר דווקא לדיילן גלן, מועמד רפובליקני שחור המתמודד על נציבות ג'ורג'יה בבית הנבחרים. יו"ר הקבוצה, ליאונרד לאודר, תרם לשורה ארוכה של מתמודדים ובהם שוב הסנטורים הדמוקרטיים תום דאשל וכריסטופר דוד, והצירים הדמוקרטיים ניטה לאווי וסטיב ישראל. בפריימריס הדמוקרטיים תרם ליאונדר לאודר לקרי, דין, גפהרדט וקלארק. אל דאגה - אדוארדס לא יצא מקופח: הוא קיבל תרומה מוויליאם לאודר (שתרם גם לקרי וקלארק).

דוגמה קטנה מעסקי הבנקאות: סנדי ווייל, היו"ר רב העוצמה של סיטיגרופ. תרומותיו הסתכמו ב-12,320 דולר, כמעט כולם לקופת הפעילות הפוליטית של הקבוצה עצמה. תמיכה ישירה ניתנה לכריסטופר דוד ולקמפיין של בוש-צ'ייני.

נעבור לעסקי השעשועים. המפיק סטיבן ספילברג ורעייתו השחקנית קיית קפשואו תרמו יחדיו 39,400 דולר, ללא אבחנה מיוחדת בין המפלגות: גם להילארי קלינטון ותום לנטוש הדמוקרטים, וגם לצ'רלס שומר וארלן ספקטור הרפובליקנים. השניים נמנעו מלתרום לפריימריס של המועמדים הדמוקרטיים לנשיאות ותרמו רק לארגון פוליטי אחד - 10,000 דולר לתומכים בתכנון המשפחה.

שותפו של ספילברג, המפיק דייוויד גפן, תרם 36,500 דולר לדמוקרטים: ג'ון קרי, הסנטוריות ברברה בוקסר ופאטי מוריי, והסנטורים תום דאשל, כריסטופר דוד ופטריק ליהי. בין הארגונים, בולטת תרומה בסך 5,000 של גפן לארגון ההומסקסואלים והלסביות וסכום דומה לתומכים בתכנון המשפחה.

האדם העשיר בעולם, ביל גייטס (48 מיליארד דולר), תרם 7,000 דולר בלבד למועמדים וארגונים דמוקרטיים. עמיתו סטיב באלמר (18 מיליארד דולר) היה הרבה יותר נדיב, עם 67 אלף דולר - שוב לדמוקרטים. איל מחשבים אחר, מייקל דל (14.2 מיליארד דולר), תרם 88 אלף דולר - בעיקר לרפובליקנים, כולל 4,000 דולר לקמפיין בוש-צ'ייני.

דונלד טראמפ אולי שוב בצרות, אבל נראה שהוא מחשיב תרומה פוליטית כהשקעה ולא כהוצאה. מדובר בסך-הכל על 57 אלף דולר, שחולקו בצורה הוגנת בין שתי המפלגות: דאשל, דוד ופטריק קנדי הדמוקרטים, לצד הארי רייד (סנט) וקליי שואו (בית הנבחרים) הרפובליקנים. במירוץ לנשיאות נתונה תמיכתו של טראמפ לבוש. עוד שם מעניין בין התורמים הוא רוס פרו, איל הנפט שרץ כמועמד עצמאי

ב-1992 והשיג 19% מהקולות בהצבעת מחאה חסרת תקדים נגד הממסד הפוליטי של וושינגטון. מסתבר, שכאשר אינו מתמודד בעצמו - תומכים פרו ובני משפחתו במועמדים משתי המפלגות. 86 אלף הדולרים שתרמו הגיעו בין היתר לקופותיהם של הצירים הדמוקרטים אדי ברניס ומרטין פרוסט ולסנטורים הרפובליקנים ג'ון קורנין וארלן ספקטור. ברמה המפלגתית, נתונה תמיכת המשפחה - ובעיקר זו של פרו האב - לרפובליקנים: 4,000 דולר לבוש-צ'ייני ו-25 אלף דולר לוועדה הרפובליקנית בבחירות לקונגרס.

עיון בצד ההוצאות של המועמדים לנשיאות מגלה לא רק כמה שהמירוץ יקר, אלא גם עד כמה הוא מורכב. מובן, שהסעיף הכבד ביותר הוא מדיה, כלומר, פרסומת לסוגיה. מחנה קרי הוציא עד אמצע אוקטובר 122 מיליון דולר על מדיה, למעלה ממחצית מכלל הוצאתיו. אותו סעיף בלע 165 מיליון דולר מתקציב בוש, שהם 60% מכלל ההוצאות.

כמה עלה "צילום מסמכים"

והיכן יתר הכסף? הנה כמה דוגמאות לסעיפים רזים יותר, אך משמעותיים לא פחות בארגונו של קמפיין לבית הלבן. תחילה - הקמפיין של בוש:

הדפסות ודואר - 31.4 מיליון דולר; שכר לעובדים - 9.8 מיליון דולר; תעמולה טלפונית - 4.9 מיליון דולר; נסיעות - 3 מיליון דולר; ארגון במות - 2.5 מיליון דולר; ייעוץ פיננסי - 1.1 מיליון דולר; סקרים - מיליון דולר; תמיכה במחשבים- מיליון דולר; טלפונים - 928 אלף דולר; שירותי אינטרנט - 840 אלף דולר; הסעדה - 498 אלף דולר; צילום מסמכים - 290 אלף דולר.

וכך הלאה וכך הלאה, על פני עשרות סעיפים. וכמה דוגמאות מהקמפיין של קרי:

נסיעות - 30 מיליון דולר; שכר לעובדים - 11.5 מיליון דולר; הוצאות גיוס כספים - 5.8 מיליון דולר; הדפסות ודואר - 5.3 מיליון דולר; דיוור ישיר - 2.7 מיליון דולר; סקרים - 2.7 מיליון דולר; טלמרקטינג - 1.8 מיליון דולר; שירותי מחשב - 1.3 מיליון דולר.; ביטוח רפואי - 1.2 מיליון דולר; נסיעות עיתונאים - מיליון דולר; הסעדה - 764 אלף דולר; רואה חשבון - 428 אלף דולר.

עכשיו ברור מדוע השוויון בחיים הפוליטיים בארה"ב הוא לכל היותר נחלתם של הבוחרים. הנבחרים כבר מזמן שווים יותר, הרבה יותר - ודאי מבחינה כספית. *