בנדרס עושה חיים משוגעים

בשנה בה פרסי האמי ליצירות טלוויזיוניות נחטפו על ידי "מלאכים באמריקה", יוצא למדפים "ובכיכובו של פנצ'ו וייה בתפקיד עצמו", סרט טלוויזיה של ברוס ברספורד ("הנהג של מיס דייזי"), בכיכובו של אנטוניו בנדרס, שהיה מועמד לפרס ברבות מן הקטגוריות בהן זכה "מלאכים".

צעיר אמריקאי (איון ביילי) נוסע למקסיקו ב-1914 כדי לצלם סרט על המהפכה בהנהגת פאנצ'ו וייה (אנטוני בנדרס). מטרתו היא לעזור לשנות את דעת הקהל בארה"ב ולגרום לתמיכה במהפכן.

לעומת "מלאכים באמריקה", שהיא דרמה קשה, "פאנצ'ו וייה" הנו סרט קליל ומבדר כמעט לכל אורכו. נראה שבנדרס נזכר בכך שפעם ידע לגלם תפקידים עשירים יותר ונותן הופעה מחשמלת. הדמות של וייה מקסימה וכובשת. כל רגע שבנדרס על המסך הוא מפתיע, מצחיק, מקלל במקסיקנית (יש משהו יותר מגניב מזה?), ובו זמנית מלא בפאתוס חולמני.

הסרט מבוסס על אירועים אמיתיים, ונאמר כי 95 אחוז ממה שמתואר

בסרט באמת קרה. הבמאי והתסריטאי עשו מחקר ענק, אספו מסמכים, ראיינו אנשים, אימתו תאריכים ועובדות והגיעו למסכנה שהסיפור המופרך לגמרי המתואר בסרט אכן התרחש.

"פאנצ'ו וייה..." משתמש בסיפור המדהים כדי לעסוק בקשר שבין קולנוע וייצוג המציאות, אך העיסוק בנושאים אלה הוא קליל, ללא התפלספויות, ועם הרבה רגעי קומדיה ופעולה. השחקן הראשי, איון ביילי, עושה עבודה די איומה והסרט די סובל מכך. כמו כן, לרגעים

סיפור המסגרת מעט מתיש. אך כשמופיע בנדרס החגיגה מתחילה. יש הרבה בנדרס בסרט הזה, ורואים שהוא נהנה מכל רגע.

הדי.וי.די כולל סרטון די בינוני על מאחורי הקלעים שמותיר אכזבה די גדולה. מדובר בסרט כל כך עשיר בעובדות ודמויות היסטוריות שמתבקשת נוכחותן של תוספות רבות המרחיבות על הרקע ההיסטורי, הן מבחינת המהפכה המקסיקנית והן מבחינת התקופה המרתקת הזאת בתולדות הקולנוע האמריקאי, אבל אין. עוד הערה: אורכו של הסרט הוא בסביבות ה-100 דקות ולא 152 כפי שרשום על העטיפה.

וגם ז'ראר דפרדייה נהנה מכל רגע

"סתום ת'פה!", פרנסיס וובר, צרפת, 2004

פרנסיס וובר זכה להצלחה רבה בעולם בשנים האחרונות בזכות קומדיות כמו "לצאת מהארון" ו"אידיוט מושלם", אבל וובר ידע לעשות קומדיות כבר בשנות השמונים כשביים סדרה לא קטנה של סרטים בכיכובו של פייר רישארד, אחד הקומיקאים הגדולים ביותר של צרפת.

רישארד, הרוברטו בניני הצרפתי, שיתף פעולה רבות עם ז'ראר דפרדייה. בקומדיות האלה, רישארד היה השוטה המתפרע, ודפרדייה גילם את הסטרייט, המאופק יותר. ב"סתום ת'פה" דפרדייה נכנס לנעליו של רישארד ומעניק לקהל את אחד התפקידים הקומיים הטובים ביותר בתולדות הקולנוע.

ז'אן רנו ("לאון") הוא פושע מפחיד וקשוח שלא מתקשר עם הסביבה. המשטרה לא מצליחה לגרום לו לדבר. כדי לשבור אותו הם מחליטים לצרף אליו לתא את ז'ראר דפרדייה, האסיר המטומטם והבלתי נסבל ביותר בעולם. הוא פשוט לא יכול להפסיק לדבר, וכשהוא מדבר, הוא אומר רק שטויות.

דפרדייה מתפרע ללא סוף בקומדיה המטורפת הזו על שני פושעים שנמלטים מהכלא בשותפות בלתי אפשרית. "סתום ת'פה" זכה להצלחה מעורבת בבתי הקולנוע, אך מגיעה לו הצלחה גדולה

בדי.וי.די. כל מי שמחפש ערב של כיף והומור צרפתי פרוע, שלא יפספס את פצצת הצחוק הזאת. הקומדיה הקולנועית הומצאה על ידי הצרפתים לפני למעלה ממאה שנה ופרנסיס וובר מחזיר לה את כבוד.