הצעת חוק מהפכנית תאפשר הפרדת זכויות על המרחב התת-קרקעי והעילי

ראשיתה של הצעת החוק הממשלתית בהחלטת ממשלה מ-1999, שקראה להסדיר את התנאים לניצול מתחמי קרקע למספר שימושים - מעל פני השטח ומתחתיו, לרבות התייחסות למעמדו של מחזיק הקרקע המקורי לזכויותיו ולאפשרות הפקעה חלקית של זכויות אלה.

בעקבות החלטת הממשלה, הוקמה ועדת היגוי ליישום ההחלטה. הוועדה מינתה את המרכז למיפוי ישראל, המשתייך למשרד השיכון, כדי להציע הצעות כיצד ליישם את הרישום התלת ממדי, וכדי להעלות הצעות לשינויי חקיקה ראשית ומשנית. ההצעות יוגשו לועדת ההיגוי השבוע.

על-פי חוק המקרקעין כיום, הבעלות על הקרקע כוללת את העומק שמתחת לפני הקרקע, וכן מתפשטת לחלל הרום שמעל פני הקרקע. בשל עובדה זו, עסקת מקרקעין חייבת להיעשות בכלל המקרקעין כחטיבה אחת, באופן שלא ניתן לבצע עסקת קרקע נפרדת במרחב התת-קרקעי או ברום הקרקע. על-פי שיטת הרישום החדשה, ניתן יהיה להפריד את הבעלות, ובדרך זו לשווק נכסים ברום הקרקע או בתת-הקרקע.

לדברי מנכ"ל המרכז למיפוי ישראל, חיים סרברו, באמצעות שיטה זו ניתן יהיה לשווק ולרשום זכויות ליחידות קרקע עיליות שמעל נתיבי איילון. לחילופין, תוכל מנהלת מנהרת הכרמל לרשום את הקרקע על שמה ולא על שמם של הדיירים שמתחת לבתיהם עוברת המנהרה.

באם יבנו דירות מעל לתחנת הרכבת ארלוזרוב בתל-אביב, ניתן יהיה לרשום את בעלות הנכס על שם הרוכשים, ולא על שם רכבת ישראל. במקביל, ניתן יהיה לבדוק פלישה תת-קרקעית לצורך גביית ארנונה.

לדברי יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, רן וירניק, המצב הרישומי כפי שהוא קיים כיום בארץ יוצר אנומליה, שכן בניגוד לרוב מדינות העולם, בארץ אין מכירים בתת-הקרקע כבפוטנציאל לשימוש מיטבי להקמת קניונים, אולמות ספורט ובתי ספר. זאת, למרות שהארץ סובלת ממחסור חמור בקרקע. שינוי החוק יביא לשימוש מיטבי בקרקע ובפוטנציאל הרב שבה.