עכשיו זה רשמי: יאסר ערפאת מת לפנות בוקר בביה"ח פרסי בפאריס

לאחר ימים רבים של חוסר ודאות, הודיעו צוות בית החולים ונציגי הרשות הפלשתינית על מותו של יו"ר הרשות יאסר ערפאת, היום (חמישי) בשעה 4:30 לפנות בוקר.

טייב עבד אל-רחים, מזכ"ל הנשיאות הפלשתינית, הודיע הבוקר (חמישי) באופן רשמי במוקטעה שברמאללה כי על מותו של ערפאת כאשר דוברי בית החולים "פרסי" בפאריס, אישרו באותה עת את מותו.

עבד אל רחים אמר בהודעת הרשות: "אחינו יאסר ערפאת מת בשעה 4.30, הוא עצם את עיניו ורוחו עלתה לשמיים, אך הוא ישאר בינינו ובכל בית פלשתיני". בכיר ברשות הפלשתינית אישר הבוקר כי ערפאת לא היה בחיים מזה יומיים והרשות נדרשה ל-48 שעות בטרם תודיע על מותו, לצורך התארגנות. בינתיים הכינו ברשות את קברו של ערפאת במיתחם המוקטעה ברמאללה, שהוגדר על ידי סעיב עריקאת כזמני. משלחת פלשתינית תצא בעוד זמן קצר לקהיר כדי לתאם עמדות עם הצד המצרי לקבלת ארונו של ערפאת בשדה התעופה של קהיר היום, בו יתקיים טקס אשכבה לערפאת בנוכחות מנהיגים ערבים ומנהיגים מהעולם.

מחר בבוקר תועבר גופתו אל קהיר, שם ייערך טקס אשכבה לערפאת. מקהיר, יועבר לקבורה ברמאללה. ברשות הכריזו על 7 ימי שביתה בשל מותו של ערפאת, ועל 40 ימי אבל.

תגובה ישראלית ראשונה למותו של ערפאת הגיעה מנשיא המדינה, משה קצב: "אני מקווה שהפלשתינים ידעו להתאושש במהירות מאבלם ויבחרו הנהגה חדשה אמינה ובעלת יכולת שתפעל לטובת הפלשתינים אשר תחלצם מהסבל והמצוקה. מותו של ערפאת עשוי להיות תחילתו של פרק חדש ביחסינו עם הפלשתינים. אני מקווה שההנהגה החדשה תעלה על נתיב חדש, שישים קץ לאלימות ולטרור ויאפשר חידוש המו"מ המדיני על הסדר בינינו. אם תעשה כן, תמצא ההנהגה הפלשתינית בעם ישראל שותף אמין ושוחר שלום. אני קורא לישראלים ולפלשתינים לפתוח דף חדש. יש לנו ולפלשתינים אינטרסים משותפים. עידן ערפאת היה רווי סערות וקשיים. סופה של תקופה זו מעניק הזדמנות לפלשתינים להתאחד ולהתייצב מאחורי מנהיגות רציונאלית אמינה ואחראית. מנהיגות שתפסיק את הטרור, אשר המיט על הפלשתינים אסון אחר אסון. מנהיגות שתביא לחידוש התהליך המדיני שבזכותו הגיעו הפלשתינים להישגים הסטוריים. מו"מ מדיני משרת את האינטרס הפלשתיני ויכול להעניק להם הישגים נוספים. ישראל עוקבת, כמובן, אחרי הנעשה בקרב הפלשתינים אבל בחירת מנהיג חדש היא עניין פלשתיני פנימי שישראל לא תתערב בו".

כוחות הביטחון בכוננות שיא

משטרת ישראל נכנסה לכוננות גבוהה בשל ההכרזה על מותו של יו"ר הרשות, יאסר ערפאת. במשך ימים ארוכים הגיעו דיווחים סותרים על מצבו של ערפאת ובמהלך תקופה זו קיימה המשטרה הערכות מצב כדי להערך ליום שאחרי, ולמנוע אפשרות להפרות סדר בתחומי הקו הירוק. עם ההודעה על מותו של ערפאת, הכריז צה"ל על סגר כללי על כל שטחי יהודה ושומרון.

המשטרה נערכה לכל תרחיש אפשרי, בין היתר לאפשרות שהפלשתינים ינסו להבריח את גופתו של ערפאת לקבורה בהר הבית. בידי המשטרה תוכנית מגירה ששמה "מציאות אחרת", המנחה לפריסת הכוחות בשטח ותרחישים אפשריים.

אתמול התקיימה הערכת מצב נוספת מפי המפכ"ל והוחלט על תיגבור כוחות בריכוזי קהל מחשש למוטיבציה מחודשת של ארגוני הטרור לבצע פיגועים, כל השוטרים יעברו למתכונת עבודה בת 12 שעות, יתוגבר מרחב התפר ויושם דגש מיוחד על כל הדרכים המובילות לבירה.

גם שירות בתי הסוהר השלים בשעות הבוקר המוקדמות את פריסת סוהרי הבטחון והיחידות המיוחדות "נחשון" ו"דרור" בכל בתי הסוהר בהם ישנם אסירים בטחוניים (4,000). גם יחידת "מצדה" הועמדה בכוננות, ומפקדי בתי הסוהר הונחו לאפשר לאסירים הבטחוניים מנהגי אבלות במסגרת שיגרת הכלא.

נקודות ציון בחייו של יאסר ערפאת

• 4 באוגוסט 1929 - נולד בקהיר כבנו החמישי של הסוחר הפלסטיני עבד אל ראוף אל קידווה אל חוסייני.
• 1949 - הקים את ליגת הסטודנטים הפלסטיניים.
• 1 בינואר 1965 - הקים את ארגון הפתח שיומיים לאחר מכן ביצע את הפיגוע הראשון בישראל.
• 21 במארס 1968 - צה"ל תוקף בסיס של הפתח בירדן. אלפים מצטרפים לארגון.
• 4 בפברואר 1969 - מתמנה לראש הארגון לשחרור פלסטין (אש"ף).
• 13 בנובמבר 1974 - נושא דברים בעצרת הכללית של האו"ם למען הקמת מדינה פלסטינית.
• 1 באוקטובר 1985 - נותר בחיים בהתקפה של חיל האוויר הישראלי על מטה אש"ף בטוניס.
• 12 בדצמבר 1988 - מסכים לזכות הקיום של ישראל ומודיע על ויתור על הטרור.
• 2 באוגוסט 1990 - מצדד בפלישת עיראק לכוויית ומביע תמיכה פומבית בסדאם חוסיין, דבר שמביא לבידודו של אש"ף.
• 21 בנובמבר 1991 - מתחתן עם סוהא טאוויל בת ה-28. בתם זאהווה נולדה ב-1995 בפריז.
• 13 בספטמבר 1993 - חותם על הסכם עם ישראל ולוחץ ידיים עם ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל בבית הלבן.
• 1 ביולי 1994 - שב מהגלות לשטחים הפלסטיניים, לראשונה זה 26 שנים.
• 10 בדצמבר 1994 - זוכה בפרס נובל לשלום יחד עם ראש הממשלה רבין ושר החוץ שמעון פרס.
• 9 בנובמבר 1995 - עורך ביקור סודי ראשון בישראל כדי להביע את תנחומיו ללאה רבין על רצח בעלה.
• 20 בינואר 1996 - נבחר לנשיא הרשות הפלסטינית בבחירות הראשונות שנערכות בשטחים הפלסטיניים.
• 23 באוקטובר 1998 - משתתף בדיונים בוויי ריבר, מרילנד ומסכים להסכם "שטחים תמורת שלום" על הגדה המערבית.
• 11 ביולי 2000 - משתתף במשך תשעה ימים בדיוני קמפ דייויד עם ראש הממשלה אהוד ברק והנשיא קלינטון. הפסגה נכשלת.
• אוקטובר 2000 - פורצת "אינתיפאדת אל אקצא" שהתפתחה לעימות כללי בין ישראל לבין הפלסטינים.
• 3 בדצמבר 2001 - נכלא למעשה במוקטעה לאחר שישראל משמידה את המסוקים שלו.
• 29 במארס 2002 - ממשלת ישראל מכריזה על ערפאת כעל אויב.
• 2 באפריל 2002 - אומר שיעדיף למות מאשר לצאת מהגדה המערבית, לאחר שאריאל שרון מציע לו לצאת לגלות.
• 29 באוקטובר 2004 - נלקח מהמוקטעה לבית חולים צבאי בפריז המתמחה במחלות דם לאחר שהיה חולה שבועיים