קרדן טכנולוגיות: הקונקורד שהתרסק

הצלחתן המרשימה של קרנות הון סיכון ציבוריות, יצור כלאיים שהונפק בבורסה של תל אביב בשלהי ימיה של בועת הטכנולוגיה, שיכנעה גם את בעלי חברת ההשקעות קרדן "לארוז" מקבץ השקעות, שמהן נדף ניחוח היי-טקי ולהנפיק לציבור לפי שווי מפולפל.

בתחילת שנת 2000 הגישו קרדן ושותפיה המוערכים, בני שטיינמץ ומתי קרפ, טיוטת תשקיף להנפקת קרדן טכנולוגיות לפי שווי של 100 מיליון (אחרי הכסף).

למעשה, לא הייתה קרדן טכנולוגיות קרן הון סיכון "טהורה" אלא חברת אחזקות, שבפורטפוליו שלה השקעה בשתי קרנות שכאלה, בעלות רקורד הצלחות מוכח - ניצנים וקונקורד (שהניבו לה רווחים של עשרות מיליוני שקלים בשנים קודמות). לצידן, ביצעה החברה השקעות במספר מיזמים בתחום המסחר האלקטרוני, ובראשם גירסה מקומית של הברוקר המקוון אי-טרייד ואתר "דיבוק" למסחר בספרים.

הצלחת ההנפקה נראתה מובטחת, על רקע הביצועים המרשימים שהפגינו קרנות ההון סיכון של קרדן טכנולוגיות, אלא שבסמוך לביצוע ההנפקה המתוכננת התרחשו מספר אירועים שטרפו את הקלפים; תחילת המפולת במניות הטכנולוגיה בבורסת נאסד"ק, ובעיקר מעצרם של בעלי השליטה בקרדן בחשד להרצת מניות ולניצול מידע פנים.

לנוכח קשיים בסגירת המכרז המוסדי שקדם להנפקה (למרות הורדה דרסטית של כמעט מחצית המחיר) החליטו בקרדן טכנולוגיות לדחות את הגיוס למועד נוח יותר.

חודשיים מאוחר יותר, ביולי 2000, למרות המשך המשבר בשוקי ההון, הגישה קרדן טכנולוגיות למשקיעים גירסה צנועה יותר של תשקיף הנפקה.

הפעם ביקשה החברה להנפיק לפי שווי של 66 מיליון דולר "בלבד" אלא שבהעדר ביקוש לסחורה גם במחיר זה, דאגה החברה למכור את רוב ההנפקה - בהיקף כולל של 25 מיליון שקל - לעובדיה הבכירים ובראשם המנכ"ל, יעקב נס-אל.

הללו רכשו את המניות באמצעות הלוואות נוחות שהעניקה להם החברה המנפיקה בעצמה, כך שכסף משמעותי לא הפיקה קרדן טכנולוגיות מהמהלך.

מה השתבש

בעצם מה לא? בהעדר מקור הכנסות תפעולי, הלכה קרדן טכנולוגיות ונמוגה ככל שנמשכה הקריסה בתעשיית ההון סיכון, אשר עשתה שמות בחברות הפורטפוליו של קרנות קונקורד.

אשר לחברות המסחר האלקטרוני שבהן החזיקה ישירות, נאלצה קרדן טכנולוגיות למחוק את השקעותיה בזו אחר זו עם קריסתן של חברות אלה.

המחיקה הכואבת (והיקרה) ביותר בוצעה במיזם המבטיח אי-טרייד ישראל, שבו החזיקה קרדן טכנולוגיות כ-60% מההון. אשתקד, הגישה קרדן טכנולוגיות תביעה נגד אי-טרייד האמריקנית, בסכום של כ-36 מיליון שקל. לטענת קרדן, מעשי אי-טרייד גרמו לה להפסדים ולנזקים שמסתכמים בסך הכול בכ-15 מיליון דולר (!).

עד חודש ינואר עסקה אי-טרייד ישראל במתן שירותי מסחר מקוון בניירות ערך, אולם לטענת קרדן ניצלה החברה העולמית לרעה את כוחה ואת שליטתה בפעילות אי-טרייד ישראל וגרמה, כתוצאה ממעשים וממחדלים מכוונים שלה, להורדת האתר ולהפסקת פעילות החברה.

מבט לעתיד

בשורה התחתונה, מאז ההנפקה בבורסה, הפסידה קרדן טכנולוגיות כ-130 מיליון שקל ונותרה "שלד בורסאי" בעל הון מצומק של 8 מיליון שקל בלבד.

בראיון נדיר שנערך לאחרונה, התייחס בעל השליטה בקרדן, יוסף גרינפלד, לאפיזודה של קרדן טכנולוגיות ולהפסדים שגרמה לקבוצה, המתמחה בתחומי הנדל"ן והפיננסים.

מדבריו של גרינפלד עולה, כי קרדן כבר לא תחזור לרעות בשדות ההיי-טק: "לא רווינו נחת בעסקי הטכנולוגיה. סבלנו ממחיקות שהפתיעו אפילו אותנו, ונכון להיום נשארנו עם מספר השקעות מצומצם". ועם זאת, הוסיף גרינפלד כי "לפעמים באה הצעה להשקיע, מלווה באיזה סיפור שגורם לך להיגרר, אבל לא מדובר באסטרטגיה".