מאמא של חיימ'קה לאמא של יוני

על השחקנית והזמרת רחל אטאס שהלכה בסוף השבוע לעולמה > דוד שליט

השחקנית רחל אטאס הלכה לעולמה בסוף השבוע, בת 70. הצעירים זוכרים אותה בתפקיד אימא של יוני שגילמה בסדרה הטלוויזיונית "שכונת חיים" משנות ה-80'. המבוגרים זוכרים אותה מהופעתה במחזמר "שלמה המלך ושלמי הסנדלר", וגם משירים כמו "חיימ'קה שלי", "שיתפוצץ" ו"טנגו כפר-סבא".

בפרק קודם של חיי הייתי שחקן, ויצא לי להופיע עם אטאס על במה אחת. קומדיה מסחרית, ממש לא חשובה, שרוח'לה הוקפצה, בהתראה קצרה, למלא בה תפקיד מרכזי. היא שיחקה בחצי ווליום, וזאת משום שווליום מלא של אטאס היה יכול להעיף את הקוליסות. אני זוכר אותה באה, דופקת הופעה, והולכת הביתה.

כבר אז, במחצית הראשונה של שנות ה-70', אטאס נראתה כמישהי שהבידור והזמר הישראלי זנחו מאחור. ההמשך שלה משם היה במורד איטי, הצגות ילדים, דיבובים של סרטי אנימציה הוליוודיים ותפקיד אימא של יוני בטלוויזיה הממלכתית. די עצוב כשמדובר באמנית שהייתה אז במיטב שנותיה.

כשסורקים את מכלול עבודתה מגלים שרוב הקריירה של אטאס התרכזה בעשור שנות ה-60'. כמו הרבה זמרות שהיו מוגנות במעטפת של פרטנרים, נדדה אז אטאס בין הפקות מוסיקליות. מזלה הטוב הביא אותה לתיאטרון הקאמרי ולמחזמר המצליח "שלמה המלך ושלמי הסנדלר" בו שיחקה בתפקיד נופרית, הפילגש המצריה. נתן אלתרמן כל כך הוקסם בזמן החזרות משירתה של אטאס, שכתב לה שיר נוסף בהצגה, במיוחד עבורה.

את הקול העוצמתי של אטאס אפשר להשוות לזמרת המחזמרים המיתולוגית אתל מרמן, ההיא שיצרה את "אני אוקלי אשת לפידות", "ג'יפסי" ועוד. אבל שם, בברודווי, כשג'ורג' ואיירה גרשווין מתלהבים משירתך, ואחריהם קול פורטר ואירווינג ברלין, זה בונה קריירה של עשרות שנים. ההתלהבות מקולה הגרנדיוזי של אטאס הביאה לה את השיר "חיימקה שלי", שיר מצחיק ונבון שכתב דן אלמגור על האימא הישראלית מהחלומות (או מהסיוטים, תבחרו), זאת שחושבת שהבן החייל שלה הוא הכי חכם והכי אמיץ והכי אוהב את אימא. השיר, בקולה הקונדסי ומלא הרגש של אטאס, קיבל את הכבוד המגיע לו בדיסק הזמרות הגדולות שהוציאה הד ארצי ב-1997. אבל אטאס, כדאי לזכור, הייתה צעירה בתחילת שנות השלושים כששרה אותו, את שיר האמהות האולטימטיבי הזה, ובחשבון סופי הוא הטיל צל על הקריירה שלה.

כשמביטים סביב, הסיכום המקצועי של רחל אטאס לא שונה מזמרות ישראליות רבות אחרות. בארצות הברית אפשר לראות בימים אלה זמרת קאנטרי כמו לורטה לין חוזרת בגיל שבעים עם דיסק מלהיב, שלא לדבר על אגדות ג'אז מהעבר דוגמת אלה פיצג'רלד או לינה הורן שמשכו לתוך גיל הזהב, בקול חרוך וסדוק מפגעי הזמן, אבל הנפש ממשיכה לצעוד. לנו יש את אסתר עופרים ששרה ושרה, וכל השאר זוכות לרגעי חסד כשהן מופיעות באיזה קאמבק מימי הלהקה הצבאית. את רחל אטאס העברנו במסלול המהיר, מאימא של חיימ'קה לאימא של יוני. *