מרבית הכלכלנים מסכימים: הצטרפות ישראל לגוש מטבע - עיסוק בביצה שטרם נולדה

המשנה לנגיד בנק ישראל, ד"ר מאיר סוקולר, הדגיש: "זה לא עומד על הפרק וזה לא רלוונטי". לדבריו, אף אחד עוד לא הזמין אותנו להצטרף לגוש מטבעי זה או אחר: "לחלום זה טוב, תמיד. אבל קודם עדיף שמישהו יסכים לקבל אותנו", אמר סוקולר.

מאריו בלכר, לשעבר נגיד הבנק המרכזי בארגנטינה וכיום דירקטור חשוב בבנק אוף אינגלנד, אמר, כי כרגע עדיף לישראל להישאר עם השקל. לדבריו, אין שום טעם היום להיצמד לגוש מטבעי אחד, משום שישנן תנודות חדות בשערי החליפין והרבה שינויים מבניים, ולגמרי לא ברור לאן הולכים הדברים בשווקים הפיננסים בחו"ל.

"אפשר להרוויח מזה שאתה נמצא באמצע. למדינה כמו ישראל, בעיקר בתקופות של מעבר, אין שום טעם לקבוע שער חליפין קבוע. בעולם יש הכרה כי שערי חליפין קבועים לא עובדים. יש גם הכרה שגמישות בשער החליפין זה דבר טוב, והניסיון של ישראל בשנים האחרונות הוא טוב מאוד", אמר בלכר.

פרופ' רפי מלניק, מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, ציין כי הצטרפות לגוש מטבעי אחד מהווה חלופה מבנית למשטר המוניטארי של בנק ישראל. לדבריו, בעידן של גושי מטבע גדולים, מדינות קטנות עם כלכלה פתוחה כמו ישראל, שלא שייכות לאחד הגושים, נאלצות לשלם פרמיה שמשקפת ריבית גבוהה יותר, ומהווה מעין מס המוטל על המשק הקטן.

לכן, לדבריו, כל מדינה קטנה שואפת להצטרף לאחד מגושי המטבע, כדי להימנע מריבית גבוהה מהרצוי.

פרופ' צבי זוסמן, לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל, מתנגד להצטרפות ישראל לאחד מגושי המטבע, הדולר או האירו. לדברי זוסמן, נקודת המוצא להצטרפות ישראל לגוש מטבעי כשלהוא היא שהקשרים הכלכליים העיקריים של ישראל היום הם גם אל מול גוש הדולר וגם אל מול גוש האירו.

פרופ' זוסמן מדגיש את העובדה, כי מאז שנות ה-70 יש תנודות גדולות מאוד בשער החליפין של הדולר אל מול המטבעות האירופאים, ובשנים האחרונות אל מול האירו, ולכן אימוץ של אחד מהמטבעות האלה עלול לגרום קשיים מאוד גדולים לסחר חוץ של ישראל.

זוסמן הוסיף, כי אילו היה מדובר באינטגרציה מלאה, כלכלית ופוליטית, עם אחד הגושים, ניתן היה לשקול את היתרונות של אינטגרציה כנגד החסרונות של אימוץ אחד המטבעות העיקריים.