תבוסה נוספת לעובדי נמל אשדוד בביה"ד: עובדי התפעול חויבו לבצע הדרכות בציוד מכני

בית הדין לעבודה הורה לעובדי התפעול והציוד המכני בנמל אשדוד לקיים הדרכות לעובדים. השופט אילן סופר קבע, כי העובדים הפריעו למהלך העבודה התקין על ידי סירוב קיבוצי מתואם לבצע את ההדרכות וכי סירוב כזה הוא שביתה - וזוהי שביתה בלתי מוגנת.

משמעות ההחלטה היא, כי ניתן יהיה להאיץ את פתיחת הרציפים בנמל היובל, שהתעכבה כתוצאה מסירוב העובדים לקיים את ההדרכות בציוד המכני, שבאמצעותם משנעים מטענים בפריקה ובטעינה של אוניות.

רשות הנמלים ביקשה להוציא צו שיורה לעובדי הנמל לקיים את ההדרכות להפעלת הציוד המכני. הרשות טענה, באמצעות עו"ד יעקב מלישקביץ, כי מדובר בסירוב מאורגן ולכן זאת שביתה לא-חוקית. וזאת, כיוון שלא ניתנה הודעה כחוק, לפי חוק סכסוכי עבודה.

העובדים טענו מנגד, באמצעות עו"ד אהוד שילוני, כי אינם מקבלים תמורה בגין ההדרכות ולכן מדובר בסירוב לגיטימי שלא לעבוד עבודה נוספת, ללא הסכמה מראש על התמורה.

בית הדין נדרש לשאלה אם ניתן לחייב את עובדי נמל אשדוד לבצע עבודה/הדרכה, שהתמורה בגינה לא הוסכמה או שלא נקבעה דרך לקביעת התמורה.

סופר קבע, כי הסכם בין העובדים להנהלת הנמל, שנחתם ביוני 2002, אינו קובע כי כל עוד לא תסוכם התמורה לא תבוצע הדרכה. לדבריו, אין מקום לטעון שהעובדים הוטעו בעת שחתמו על הסכם זה, בין היתר, כיוון שלא פעלו לביטולו.

לדבריו, היעדר ההסכמה על התמורה אינו מאפשר לעובדים לסרב להדריך או לעבור הדרכות, כאשר הנמל מבקש זאת. סופר אומר, כי ישנו הסכם תקף מנובמבר 2001, שבו התחייבו העובדים לשקט תעשייתי בעניין הסכמתם לבצע את הנחיות הנהלת הנמל בכל הקשור להדרכה.

בית הדין הורה לעובדים להימנע מאי-ביצוע ההדרכות או נקיטת אמצעים בעת העבודה בנמל.

מלישקביץ אמר ל"גלובס", כי זהו פסק דין שלישי שניתן בנובמבר בעניין עובדי התפעול בנמל אשדוד, וכי המכנה המשותף של כל ההחלטות הוא קביעת בית הדין שעובדי הנמל פועלים בניגוד להסכמים תקפים, שנחתמו על ידי העובדים מול ההנהלה. (ס.ק 1059/04).