חבות המדינה בגין נכסי קורבנות שואה שהתגלו בבנקים: 100.8 מ' ש'

הוועדה המייעצת, בראשותו של עו"ד צבי ברק, פיקחה על עבודת רואי החשבון שביצעו את הביקורת בבנקים. נתונים אלו מבוססים על הצמדה למדד וריבית שנתית של 3%, ויוצאים מתוך הנחה שלא יתגלו יורשים. אם יימצאו יורשים, ממליצה הוועדה לחייב את המדינה והבנקים לשלם ריבית שנתית של 4% בתוספת להצמדה.

בטיוטת הדו"ח נקבע: "בדרך כלל לא נעשתה בידי הבנקים כל פעולה להסתרת מסמכים ושיתוף הפעולה שלהם היה משביע רצון. לפי החוק בישראל חייב כל בעל נכס עזוב להעבירו לאפוטרופוס הכללי, והבנקים נהגו כך בעיקרון.

"מכאן שכיום אין יותר חשבונות עזובים בידי הבנקים, והכספים הועברו בדרך כלל בשלב מאוחר בערכים נומינליים, דבר שפגע בבעלי החשבונות". פגיעה נטענת זו היא העילה, לדעת הוועדה, לחיוב הבנקים בתשלום בגין ההפרשים בין הערך הנומינלי בו העבירו את החשבונות למדינה לבין ערכם הריאלי.

מקור חיובה הנטען של המדינה הוא בכך שהנאמן הבריטי לרכוש אויב (אותו ירש הממונה הישראלי על רכוש אויב) והאפוטרופוס הכללי לא שילמו ריבית ראויה על החשבונות שהועברו להם. לשיטת הוועדה, יש להשוות את תנאיהם של המפקידים שנספו בשואה, לאלו שהיו מקבלים אילו היו יכולים לתת הוראות השקעה.

הרוב המכריע של החשבונות והכספים התגלו בבנק לאומי, בו בוצעה הבדיקה בידי משרד יהודה ברלב. בבנק זה נוצרו 2,276 חשבונות שהשתייכו בסבירות גבוהה לקורבנות שואה והועברו לנאמן הבריטי וממנו לממשלת ישראל. כמו כן, התגלו 135 חשבונות של ני"ע ו-126 חשבונות שאינם ניתנים לשיוך.

להערכת הוועדה, חיובו של הבנק בגין כל החשבונות הוא 35.6 מיליון שקל, ואילו המדינה תחויב בתשלום של 66.4 מיליון שקל. כמו כן אותרו 35 כספות אשר ייתכן והיו שייכות לקורבנות שואה, אך התכולה של רובן אינה ידועה.

בבנק דיסקונט, אותו בדק משרד שרוני-שפלר, נמצאו 110 חשבונות עו"ש, 11 חשבונות ניירות ערך וחמישה חשבונות שאינם ניתנים לשיוך. הערך הכולל שלהם הוא 29 אלף שקל באחריות הבנק, ו-5.7 מיליון שקל באחריות המדינה.

בנק מרכנתיל-דיסקונט נבדק בידי משרד זוהר, בשל היותו היורש של בנק ברקליס הבריטי שפעל בארץ עד 1972. מספר החשבונות שנתגלו בבנק זה: 406 חשבונות עו"ש, 27 חשבונות ניירות ערך ו-15 שאינם ניתנים לשיוך.

על-פי חישובי הוועדה, לא מוטלת על הבנק חבות כלשהי בגין חשבונות אלו, ואילו חבות המדינה היא 27.2 מיליון שקל. כמו כן, נמצאו 31 כספות שכנראה נפתחו בידי קורבנות שואה, אך לא ידוע גורלן.

בבנק הפועלים בולטת בעיית ניירות הערך, לפי ממצאי בידי משרד הרצפלד-בלטברג. בנק זה נהג למכור ללקוחותיו בשנות ה-30 מניות שלו עצמו, כחלק ממתן הלוואות. לדעת הוועדה, 8,539 מניות היו בידי מי שקרוב לוודאי נספו בשואה.

הדו"ח מציין, כי בנק הפועלים נוהג לשלם 35 שקל בלבד תמורת כל מניה בת לירה מצרית אחת, ללא הצמדה וללא דיבידנדים. לפי חישוב זה, מדובר בחבות של 299 אלף שקל. ואולם, הוועדה רומזת שאין להשלים עם חישוב כזה משום שהוא פוגע בזכויות הבעלים או יורשיהם.

בשל חלקו הקטן של בנק הפועלים בבנקאות הארצישראלית, התגלו בו רק מספר קטן של חשבונות רלוונטיים: 84 חשבונות עו"ש ו-13 שאינם ניתנים לשיוך. חבות הבנק בגינם היא 82 אלף שקל, וחבות המדינה - 796 אלף שקל.

בבנק המזרחי מצא משרד כספי 367 חשבונות עו"ש ו-45 חשבונות שאינם ניתנים לשיוך. חבות הבנק היא 5.5 מיליון שקל, וחבות המדינה - 649 אלף שקל.