בית המשפט: בנק שעיכב קיזוז חוב ע"י מכירת ני"ע וערך התיק יורד - יישא בחלק מההפסדים

מדובר בלקוחות שניהלו תיק ניירות ערך בבנק דיסקונט. הבנק הודיע להם במכתב, כי מאחר שחרגו ממסגרת האשראי בתיק ניירות הערך שלהם, הרי שאם לא יפרעו את חובם בתוך שבוע, ייאלץ הבנק למכור את התיק כדי לקזז את החוב. ואולם, הבנק השתהה במימוש התיק, כנראה מתוך תקווה שערכו יעלה, אולם בפועל ערך התיק ירד ובעת המכירה הפסיד הלקוח הכספים רבים ובית המשפט קבע כי הבנק אחראי על מחצית ההפסדים.

פסק הדין ניתן על ידי שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות לבהר-שרון, במסגרת תביעה שהגיש בנק דיסקונט, באמצעות עו"ד יגאל שפירא, נגד דוד ושולה רוזנבאום, בגין יתרת חוב של כמיליון שקלים. הנתבעים הגישו תביעה שכנגד, באמצעות עוה"ד אופיר צברי ורונית רמות-סנדר.

השופטת קבעה, כי משעה שבנק שולח הודעת קיזוז ללקוח, לאחר שזה חורג מהסכם המסגרת ואינו מגבה את החשבון בביטחונות מתאימים, מן הראוי שהוא יפעל מיד למימוש חשבון ני"ע כדי להקטין נזקים אפשריים בעתיד העלולים להיגרם כתוצאה מהגידול בחוב.

לדברי השופטת, הימנעותו של הבנק מלממש את החשבון לאחר משלוח הודעת הקיזוז יכולה להתפרש על ידי בעל החשבון כפעולה סבירה, שמלמדת על כך שהבנק מאמין שההמתנה תביא לעליית שווי המכירה. השופטת קובעת, כי התנהגות זו של הלקוח היא סבירה בנסיבות העניין.

השופטת קבעה כי הבנק פעל בצורה תמוהה ביותר בכך שהעניק לנתבעים אשראי נוסף חריג בסך 963 אלף שקל , לצורך המרת אופציות טמבור למניות טמבור. לדבריה, במקום לממש את הני"ע, שהיו כבר בחשבון לצורך הקטנת מסגרת האשראי, איפשר הבנק לנתבעים להמשיך בפעולות אקטיביות ולהגדיל את מסגרת האשראי.

לדבריה, הבנק עשה כן מאחר שהיה לו בסיס להאמין ששווי המניה יעלה והיא מאמינה שרכישת המניות נעשתה בתיאום מלא בין שני הצדדים, שהרי אחרת קשה להבין כיצד הנתבע, שרק מספר ימים קודם לכן מכר את אופציות טמבור בשל חוסר אמונו בהן, יבצע את הרכישה. אלא אם כן הוא צודק בטענתו, כי הבנק המליץ ולחץ לעשות זאת.

עוד טענו בני הזוג, כי הבנק חייב אותם בשיעורי ריבית גבוהים מעבר למוסכם, בשיעורי עמלות, דמי שמירה ופטור מדמי ניהול, המנוגדים להסכמים שנעשו עימם.

השופטת קבעה, כי גרסת הלקוחות בנוגע לתנאי ניהול החשבון אמינה, לעומת סתירות בעדותו של מנהל הבנק והתשובות המתחמקות של עדי הבנק. בית המשפט קבע כי מומחה יערוך את החישובים, בהתאם לפסק הדין, הוצאות המומחה יחולו על הבנק. (ת.א. 1052/97).