אם יש תקווה, היא בריבית

יש מי שרואה ניצני צמיחה בצריכה ברשתות עד שהיא מתגלה כמשהו זמני, ויש מי שמתבלבל מול כמה עסקאות הייטק גדולות ונדמה לו שמדובר בצמיחה. ככל שהצמיחה המיוחלת מראה רק סימנים, שמתבררים תוך זמן קצר כזמניים, מגיעים למסקנה הבלתי נמנעת: לא משנה איך משתמשים בקלישאה של קטר הנדל"ן והמשק, אם הוא סוחב מלפנים או דוחף מאחור - כל זמן שמחירי הדירות ממשיכים לרדת או תקועים אי אפשר לצאת מהתחושה של מיתון, וכל עוד מחירי הדירות לא יעלו, זהו אות שאין צמיחה אמיתית במשק.

הבעיה היא, שלא רואים באופק איך זה מתרחש. נכון, היה גל חיובי מסויים עד אמצע השנה, שהיה שילוב של רגיעה בטחונית ומצב רוח כללי טוב יותר, יחד עם גילויי אנטישמיות באירופה - תופעה שהביאה לכאן כמה אלפי יהודים שקנו דירות. אבל גם זה חלף, והמיתון בבנייה למגורים מחמיר.

אם מישהו רוצה להבין מדוע הקבלנים רצים לחו"ל, כל מה שצריך זה לקרוא את המספרים: כאשר החל המיתון בענף הנדל"ן, לקראת שנת 1997, כ-50% מהעסקאות בשוק הדירות למגורים היו עסקאות יד שנייה, כ-30% מהעסקאות היו מכירות של קבלנים, ופחות מ-20% עסקאות "בנייה עצמית".

בשנת 2000 כבר היוו עסקאות יד שנייה למעלה מ-60% מסך העסקאות, ומכירת דירות חדשות של הקבלנים ירדה לסביבות ה-25% מכלל העסקאות.

כיום עסקאות קנייה של דירות יד שנייה הן כבר למעלה מ-70% מסך העסקאות, ואילו חלקם של הקבלנים פחת עוד יותר, לכ-19%-18% מסך עסקאות הדירות.

נתון מדכא לא פחות הוא, שבשנת 1998 היו כמעט 90 אלף עסקאות של קנייה/בנייה של דירות, בשנתיים לאחר מכן היו כמעט 100 אלף עסקאות בשנה, אבל מאז חלה הדרדרות מהירה, והשנה, בקצב הנוכחי, יהיו רק קצת יותר מ-70 אלף עסקאות.

אם לא די בזה, סך הכל בונים כאן בשנה 17 או 18 אלף יחידות דיור, וזוהי הרמה של שנת 1988. הבעיה היא, שיש במדינה היום מיליון וחצי יהודים יותר מאשר היו כאן ב-88'. איך זה ייתכן? איפה כל הזוגות הצעירים האלה, שעדיין גרים בסלון אצל ההורים והקבלנים מחכים להם..

גם בשנתיים בהן חלו ההטבות המיוחדות של ועדת רבינוביץ הראשונה לא היה שיפור. הכנסות המדינה ממיסי נדל"ן קטנו (מרמה של 3-3.8 מיליארד לרמה של 2.8 מיליארד שקל לשנה), אבל הקורבן הזה לא הביא לשום שיפור במצב ענף הנדל"ן.

לפני שבוטלו ההטבות בפריפריה אפשר היה לדבר כאן על שתי מדינות: מדינת המרכז, שבה בסופו של דבר מוצאים קונה, ומדינת הפריפריה, שבה אף אחד לא מתעניין בדירה אם אין לו מענק ממשלתי. אם לא יוחזרו ההטבות הללו, אולי יתגלה, חלילה, שבכל אופן מדובר במדינה אחת ובמגמה אחת במרכז ובפריפריה, ונתחיל לדבר על עידוד הבנייה למגורים באיזור המרכז.

אם יש תקווה כלשהי, היא מצויה כעת דווקא בגזרת הריבית. הריבית על המשכנתאות ירדה, ומי שיתמקח ויתעקש יוכל לקבל בקרוב משכנתא ארוכה בריבית שמתקרבת ל-4.5%, שכמוה לא היתה כאן מזה עידן ועידנים. אולי יש מקום לסבסד את ריבית המשכנתאות, או להכיר בריבית המשכנתא כהוצאה, או למצוא פטנטים כמו מתן גרייס ארוך של 5 שנים על הקרן - זהו, מכל מקום, כיוון שעדיין לא נוסה.