"חוק החברות כמעט חסם את הנפקת שופינג"

למרבה המזל, מדד המשתתפים בפאנל ההון סיכון שנערך אתמול במסגרת ועידת ישראל לעסקים אינו מהווה ברומטר אמין למצב תעשיית ההון סיכון הישראלית, שנמצאת בימים אלו במהלך גל גיוסים בהיקף כולל של 1.5 עד 2 מיליארד דולר. שתי קרנות, פיטנגו וג'מיני, כבר פתחו את בקבוקי השמפניה לאחר שסגרו את גיוס קרנות ההמשך שלהן, וסביר להניח שעד לפאנל הבא בסוף 2005 יהיו עוד כעשר קרנות שיצטרפו לחגיגה.

נושאי השיחה המרכזיים היו האופנות שיכתיבו את ההשקעות שבדרך והשאלה איך תיראה תעשיית ההון סיכון. אבל אם כבר עושים פאנל על היי-טק, קשה שלא לנגח את ממשלת ישראל על הקיצוץ בתקציב המדען ועל ההידרדרות של הממשלה בתמיכה ביוזמות טכנולוגיות. "קטר הצמיחה של ישראל הוא ההיי-טק, ובעוד שבמדינות אחרות מגדילים את התמיכה והמעורבות הממשלתית בישראל מצמצמים את תקציב המדען בעשרות אחוזים", אומר יורם אורן, שותף מנהל בקרן ורטקס. "הממשלה צריכה להשקיע ראשית כל בחינוך ולטפל בנושא המיסוי על חברות", אמר קובי רוזנגרטן, נשיא סייפן.

"חוק החברות הישראלי שם הרבה מחסומים להנפקת שופינג.קום", אמר מייקל אייזנברג, שותף מנהל בקרן יזראל סיד פרטנרס, שליוו את הנציגה הישראלית הטריה בנאסד"ק מתחילת פעילותה. "חוק החברות הישראלי והסרבנס-אוקסלי מקשים על לא מעט חברות ישראליות לחיות. בכירים רבים בתעשיית ההיי-טק האמריקני מקללים את חוק החברות הישראלי. הוא יוצר בעיות בעיקר סביב בחירת דירקטורים, חוק המיזוגים והרמת המסך שהיא מאוד פשוטה בישראל ומאפשרת להרים את המסך מול בעלי המניות אפילו אם אין אשמה או יסוד למרמה כלפי צד שלישי.

המוסדיים בקריז

"מבחינת ההתייחסות לדירקטורים יש שתי הגבלות שמפריעות מאוד לחברות: החובה למינוי שני דירקטורים עצמאיים שלא היו דירקטורים שלושה חודשים מרגע ההנפקה והאיסור על מינוי דירקטור למי שיש לו זיקה עסקית אל החברה. ההנפקה של שופינג.קום נדחתה בכמה חודשים בגלל כל מיני סיבות, מה שהוציא את הדירקטורים הקיימים מחוץ לקריטריון.

"החוק הישראלי לא קובע מהי בדיוק זיקה. כל לקוח קטן יכול להיחשב בעל זיקה מה שמאלץ אותנו למצוא דירקטור שבכלל לא מבין בביזנס שלך ולא נותן לו כל ערך", אמר אייזנברג.

"חינכו את המשקיעים המוסדיים בישראל להשקיע במבנה שנותן 4%", אמר יוסי סלע, שותף מנהל בקרן ההון סיכון ג'מיני. "אך כעת, כאשר נעשו שינוים במבנה ההשקעות, המוסדיים נכנסים לקריז ולא יודעים איך יגיע הסם שאליו הם התרגלו יגיע אליהם. אין כיום מספיק משקיעים מוסדיים בקרנות ולמרות שניסינו בג'מיני לגייס ממשקיעים מוסדיים במהלך הגיוס האחרון, רק 2.5 מיליון דולר מהגיוס (היקפו הסתכם ב-200 מיליון דולר - ע.ל.) הגיע ממשקיעים מוסדיים", אמר.

השיחה בנושא האופנה הבאה בתעשיית ההון סיכון דווקא לא התרכזה בשאלה איזו טכנולוגיה תהיה "הדבר הגדול הבא", אלא אילו שווקים יהיו האופנתיים ביותר. "אסיה מבשרת שינוי גדול בתעשיית השבבים שמובלת על ידי הצרכנים", אמר אראל מרגלית, מייסד ושותף מנהל ב-JVP. "יהיו חברות בלי שוק בארצות הברית שיהיו צריכות לפרוץ לשווקים חדשים דוגמת השוק האסיאתי שמוביל את תעשיית השבבים. לדעתי, אסיה זקוקה לטכנולוגיות ליבה שיוצרו בישראל ובארצות הברית ואני חושב שגם ישראל יכולה להיות הסיליקון ואלי הבא של אירופה".

מי שהציג עמדה מפתיעה ושונה היה ניר ברונשטיין, מנכ"ל פועלים שוקי הון, שהמליץ להיזהר מכניסה לשווקים אלו. "אני חושב שיהיו עוד הרבה חברות שלא יצליחו שם בעוד כמה שנים מאשר חברות שכן יצליחו שם". *