דרך ארץ לא תסלול את הקטע הצפוני בכביש חוצה ישראל - קטע 18. כך מעריכים בכירים במשרד האוצר והתחבורה. לדבריהם התמשכות המו"מ למעלה משנתיים, ההצעה הכספית הגבוהה והצורך של המדינה להשלים את הפרויקט במהירות, מקטינים מאוד את סיכוייה של דרך ארץ לבצע את הפרויקט.
אחד מנציגי המדינה במו"מ מול דרך ארץ אמר ל"גלובס": "כרגע לא הולכים לחתום עם דרך ארץ על שום עיסקה בעניין קטע 18, אלא אם כן נקבל מייד הצעה חדשה שלא נוכל לסרב לה - הפחתה של 40 מיליון דולר. הנחת העבודה היא שהמו"מ מול דרך ארץ לא יבשיל לידי עיסקה. גם ההצעה המתוקנת של דרך ארץ גבוהה בעשרות מיליוני דולרים מהאומדן של המדינה, ואין שום סיכוי שנסכים להצעה כזו".
לדבריו, כיום לאחר שהושלם סלילת הקטע המרכזי - 86 ק"מ בין מחלף עירון לשורק, רמת הסיכון בפרויקט נמוכה יחסית ובאופן טבעי גם עלותו אמורה להיות יותר נמוכה.
"המדינה נמצאת בפוזיציה מאוד נוחה, יש אלטרנטיבה לביצוע הפרויקט בשיטה התקציבית תחת הפיקוח של חוצה ישראל, בעלות נמוכה ב-30-40 מיליון דולר. הכביש ייפתח לתנועה בתוך שנתיים, בין אם דרך ארץ תבצע אותו ובין אם הכביש ייסלל על-ידי חברה אחרת", אמר.
מנכ"ל משרד התחבורה, סלמן בן-ציון, אמר: "אני טענתי מלכתחילה שאין לנו ההעדפה לדרך ארץ. אם הייתה מוגשת הצעה סבירה היינו סוגרים איתם כבר לפני שנתיים. במקביל למגעים עם דרך ארץ כבר פרסמנו מכרזים בהיקף של 170 מיליון שקל וחלק גדול נמצא בשלבי ביצוע מתקדמים".
ניהול פרויקט קטע 18 מטעם המדינה, בעלות של 580 מיליון שקל, נעשה באמצעות חברת חוצה ישראל. פרויקט אחד, הקמת מחלף עירון צפון, נבנה בעלות של 20 מיליון שקל על-ידי חברת סולל בונה - המחלף לקראת סיום.
באוקטובר 2003 פורסמו שני מכרזים נוספים בעלות של 150 מיליון שקל המתייחסים לקטע הדרומי של החלק הצפוני. מכרז אחד לסלילת ארבעה ק"מ ממחלף עירון ועד רגבים, נמצא בביצוע על-ידי חברת חופרי השרון. המכרז השני, מחלף עין תות, נמצא לפני תחילת העבודות שיבוצעו על-ידי חברת קל בניין. בחוצה ישראל מציינים, כי בתוואי המרכזי של קטע 18 הושלמה העתקת התשתית, ההפקעות וחלק גדול מהפינוי של התוואי.
המו"מ בין דרך ארץ למדינה מתמקד למעשה רק בקטע אחד - הקטע המרכזי באורך של 11 ק"מ מרגבים ועד מחלף עין תות. הקטע כולל, בנוסף לסלילה, כריית צמד מנהרות באורך של 300 מטר.
בינואר 2003 התקיימו מגעים מתקדמים בין המדינה לדרך ארץ, שכמעט הבשילו לידי חתימה. ב-5 בינואר 2003 נקבעה פגישה בין נציגי המדינה לדרך ארץ במטרה לחתום על חוזה הזיכיון לביצוע העבודות בקטע 18, אך המו"מ התפוצץ.
ביולי 2004 התחדשו המגעים בין דרך ארץ למדינה. דרך ארץ הציעה לסלול את הכביש תמורת 175 מיליון דולר, בעוד אומדן המדינה הוא 129.5 מיליון דולר בלבד.
גורמים בענף אומרים שביצוע העבודות שלא באמצעות דרך ארץ יביא לאיחור בלו"ז, חריגה בתקציב ויביא לאיכות ביצוע נמוכה. "שום כביש שנסלל במדינה, מלבד כביש 6, לא נסלל ON BUDGET ON TIME", אמרו.
גורמים שונים טוענים, כי חוצה ישראל מנסה להצדיק את קיומה כחברה ממשלתית ולכן היא מתעקשת. מבחינת חוצה ישראל ביצוע הכביש בשיטה תקציבית זה "להיות או לחדול", אמרו.
לטענתם, המדינה מפספסת הזדמנות להקים פרויקט במימון פרטי, ומעדיפה להכביד על תקציב המדינה בפרויקט של למעלה מ-700 מיליון שקל שבאופן טבעי יגרום לביטול ולהקפאה של פרויקטים אחרים.
במשרד התחבורה אומרים כי ההיפך הוא הנכון. לדבריהם, דווקא הקיום של דרך ארץ מוטל בספק. "דרך ארץ עושה הכל כדי לקבל את העבודה, אחרת סוגרים את החברה", אמרו.
לעניין המחיר הוסיפו, כי התחשיב נעשה על סמך עבודות שכבר בוצעו, "אנחנו יודעים כמה עולה ק"מ כביש, דרך ארץ היא חברה פרטית וטבעי שהיא מנסה להשיא רווחיה", ציינו.
מנכ"ל דרך ארץ, אהוד סביון, מסר "אנו נמצאים במו"מ מתקדם בנוגע לסלילת קטע 18. לאחרונה הממשלה שיבחה רבות את שיטת ה-BOT ויתרונותיה על-פני שיטת הבנייה התקציבית. השבוע ייערכו דיונים ברמת השר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.