פיזור: מהם מאפייני הסיכון של המניות?

פרופיל הסיכון של המניה נחלק לשלושה סוגים: מניות עם פוטנציאל גבוה וסיכון גבוה, מניות מייצרות תשואה ומניות מייצרות הכנסה

בשני המאמרים הקודמים דיברנו על הצורך בפיזור מצד אחד ועל הבעייתיות של פיזור יתר מצד שני. כן ראינו שהוספה "אוטומטית" של אג"ח לתיק אינה רצויה ובמקרים רבים עשויה לגרום נזק. לשאלת ניהול תיק אג"ח נתייחס בעתיד. הפעם נרחיב את הדיון בשאלת פיזור תיק המניות.

לצורך כך, יש להרחיב את ההבנה של מהות הסיכון. כולם יודעים שהשקעה במניות כרוכה בסיכון. המטרה של ניהול חכם ואקטיבי היא למקסם את התשואה ליחידת הסיכון וגם לפיזור תרומה בעניין. אבל, ראוי לזכור שגם לאי השקעה במניות יש סיכון: הסיכון שלא ליהנות מהתשואה הפוטנציאלית הקשורה בהשקעה במניות. כך למשל, כל מי שמשתהה אל מול עליית ת"א 25 בשנת 2004 מעדיף להשתהות כשמאחוריו תיק מניות חי ונושם ולא, נניח, תיק עם פיקדון דולרי. למניות מרכיב חשוב בהשגת תשואה וכל מי שמתעלם מכך, מוותר מראש על הסיכוי שבעתיד, לו ולילדיו יהיה יותר כסף.

השאלה היא איך לוקחים סיכון מחושב. פיזור וניהול אקטיבי של התיק הם נקודות טובות להתחלה וכרגע אנחנו מתמקדים בפיזור.

ככלל, ישנן שתי דרכים עיקריות לגשת לפיזור תיק המניות: פיזור לפי מאפייני הסיכון של המניה או פיזור לפי הסקטור - הענף בו החברה פועלת.

לשם כך, יש להכיר את פרופיל הסיכון של מניה, את הענף בו החברה פועלת ואת סיכון הענף.

כאשר מדברים על פרופיל הסיכון של המניה, ניתן לחלק אותו לשלושה סוגים: מניות עם פוטנציאל גבוה וסיכון גבוה, מניות מייצרות תשואה ומניות מייצרות הכנסה. כל משקיע צריך לבחור באיזה סוג מניות הוא משקיע לפי רמת הסיכון המתאימה לו, לטווח ההשקעה ולמטרות התיק.

* מניות עם יחס פוטנציאל-סיכון גבוה: מדובר על מניות של חברות שמשקיעות במחר. סטארט-אפים למיניהם, ללא רווח, עם חזון ופוטנציאל שוק תיאורטי. הרעיונות החדשניים הם הפוטנציאל, והכישלון של הרעיונות הללו הוא הסיכון. ההשקעה במחר יכולה להיעשות בענפים שונים (ולכן יש הפרדה בין פיזור סיכון ענפי לזה שאנחנו מדברים עליו כאן): תקשורת, ביוטכנולוגיה, מזון וכיו"ב. מדובר על מניות שיכולות לעלות מאות אחוזים או לרדת את מלוא מחירן. ישנם ארבעה פרמטרים לזיהוי מניות מסוג זה: חזון ועתידנות, שווי שוק נמוך, אין רווחים, הכנסות קטנות אבל צומחות מהר.

* מניות מייצרות תשואה: מדובר על מניות של חברות שיש להן עסקים ברי קיימא, עם מוצרים, הכנסות ורווחים. בנוסף, יש לחברות מוצרים ורעיונות חדשים בצנרת, יש להן מזומן, מומחים והנהלה בעלת יכולת מוכחת. החברות מדווחות על רווחיות יציבה-צומחת ומסוקרת על ידי מרבית האנליסטים בצורה הדוקה כך שהרבה הפתעות לא יכולות להיות שם. הפרמטרים לזיהוי המניות הללו הם מודל עסקי מוכח, שווי שוק גדול ורווחיות יציבה הצומחת בעקביות. התשואה על המניות נובעת מעלייתן לאורך זמן אבל היא תלויה במצב שוק ההון ובמחיר המניה בשוק.

* מניות מייצרות הכנסה: מדובר על מניות של חברות בעלות פרופיל דומה לאלו המייצרות תשואה אלא שחברות אלו משלמות דיבידנד למשקיע מדי שנה. בכך הן מעבירות את הרווח למשקיע בצורה ישירה, ללא תלות במחיר המניה בבורסה. המאפיינים של החברות הללו הם: מודל עסקי סולידי ויציב, שווי שוק בינוני, רווחיות והכנסות יציבים וכמובן מסורת של חלוקת דיבידנד. המסורת היא נקודת המפתח כאן, שכן בארה"ב היא מעידה גם על הכוונות לעתיד.

אלו הן שלוש הקטגוריות של פרופיל הסיכון של מניה (שוב להזכיר, לא של הענף) וכאשר מתחילים לחשוב על סיכון התיק והמאפיינים שלו, צריך להחליט באילו קטגוריה רוצים להיות.

טווח הזמן של ההשקעה, הייעוד של הכסף ומידת התלות בו, הניסיון של המשקיע בניהול תיק מניות, וההכנסה של המשקיע הם הפרמטרים המשפיעים. תיק מסוכן (עם פוטנציאל) מתאים למי שהאופק שלו רחוק יחסית, אין לו תלות ספציפית בכסף, הניסיון שלו רב וההכנסה שלו גבוהה. ההיפך מוביל לתיק מניות סולידי.

בשבוע הבא נמשיך את הדיון בסוגיית הפיזור ונדבר על פיזור בין ענפים. *