ביהמ"ש: הצעת מחיר שלילית אינה מתיישבת עם תנאי מכרז

ביהמ"ש דחה את בקשת חברת אוליצקי עבודות עפר כבישים ופיתוח בע"מ, לעכב את ביצוע עבודות התשתית להכפלת ושדרוג מסילת הרכבת מנען לבאר-שבע (קטע ב').

ביהמ"ש מרמז על ליקוי בפעילות ועדת המכרזים. השופט יהודה זפט כותב: "נראה לי שהצעת מחיר שלילית אינה מתיישבת עם תנאי המכרז ופוגעת מהותית בעיקרון השוויון. במצב דברים זה דעתי היא שהעתירה מגלה סיכויי זכייה".

מדובר במכרז שפרסמה רכבת ישראל לביצוע עבודות תשתית להכפלה ושדרוג מסילת הברזל נען-ב"ש. חברת מי ערד זכתה במכרז כשהציעה 41.6 מיליון שקל כולל מע"מ, הצעתה של חברת אוליצקי עבודות היתה 49.8 מיליון שקל.

הצעתה של מי ערד היתה 69% מהאומדן של רכבת ישראל לביצוע העבודה והצעתה של אוליצקי היתה 83% מהאומדן.

הצעתה של מי ערד כללה סעיף בו היא מציעה לשלם לרכבת - מחיר שלילי, עבור הובלת עודפי עפר למרחק של למעלה מ-25 ק"מ מאתר העבודות. בסעיף הפינוי הציעה מי ערד לשלם לרכבת 6.86 שקל עבור הובלת כל מ"ק חומר חפור, לכל קילומטר נוסף מעבר ל-25 ק"מ.

חברת אוליצקי עבודות עפר שהפסידה במכרז, עתרה לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב בבקשה למנוע את ההתקשרות בין הרכבת למי ערד.

בבסיס עתירתה עולה סוגיה עקרונית והיא מה דינה של הצעה במכרז שמפרסמת המדינה ובו מציע הקבלן מחיר שלילי? והאם מדובר בהצעה לא חוקית שיש לפסול אותה?

אוליצקי, באמצעות עו"ד עופר דורון, טענה כי קביעת מחיר שלילי, המשקף החזר כספי בסעיף עבודות, אינו חוקי ומנוגד לעיקרון השוויון. הצעתה של מי ערד, לטענת אוליצקי, גובלת בתכסיסנות ותחבולה.

במכרז ציינה הרכבת, כי על הקבלן הזוכה מוטלת החובה להעביר את חומרי החציבה - שהוערכו ב-550 אלף מ"ק, לאתר שפך מאושר על-ידי הרשויות.

הרחקת עודפי החפירה מעבר ל-25 ק"מ תחייב את הרכבת לשלם תשלום נוסף לקבלן. הכמות שהוערכה על-ידי הרכבת לביצוע סעיף זה היא מיליון ק"ב.

אוליצקי טוענת, כי לפי הצעתה של מי ערד היא מתחייבת לשלם לרכבת ישראל 7 מיליון שקל, לפי החישוב של 6.86 שקל עבור פינוי למרחק של ק"מ נוסף מעבר ל-25 ק"מ מאתר החפירה.

אוליצקי טוענת עוד כי אם מדובר באתר מרוחק עשוי הסכום שאותו מתחייבת מי ערד לשלם לרכבת להגיע לעשרות מיליוני שקלים. כך למשל אם מדובר באתר המרוחק ב-27 ק"מ מאיזור העבודות תשלם מי ערד 13.7 מיליון שקל.

אוליצקי טענה בעתירתה, כי השליטה על מקום השפיכה אינו נמצא בידיה של מי ערד ותלויה בהחלטות של ועדות התכנון. לטענתה ניתן להסיק שלמי ערד מידע פנימי או יכולת השפעה על מקבלי ההחלטות בוועדה לתשתיות לאומיות, המאפשרים לה לדעת שלא תידרש לפנות את החומר החפור למרחקים העולים על 25 ק"מ.

לטענתה, המסקנה השנייה היא שמי ערד תנקוט בכל תרגיל כדי שלא לפנות את החומר לאתרים המרוחקים.

לטענת אוליצקי, מסמכי המכרז של רכבת ישראל אינם מאפשרים הגשת מחיר שלילי, כי נוסח במכרז קובע שהרכבת תשלם לקבלן תוספת בגין מרחק ההובלה למרחק של מעבר ל-25 ק"מ.

בעתירתה מעלה אוליצקי כשל נוסף לכאורה בפעילות ועדת המכרזים. אוליצקי טוענת, כי לרכבת ישראל ניסיון עגום בהתקשרות ביניהם בפרויקט המסילה לירושלים.

מדובר, לטענת אוליצקי, בניסיון רע בלשון המעטה בו לא עמדה מי ערד בלוחות זמנים, עצרה עבודות לשם הפעלת לחץ על הרכבת והגישה חשבונות מנופחים.

רכבת ישראל טענה מנגד, באמצעות עוה"ד גדעון פישר ונעמה זר-כבוד, כי לא נפל כל פגם מהותי בהצעת מי ערד וכי ועדת המכרזים הפעילה שיקול דעת סביר.

הרכבת ביקשה שלא לעצור את קידום הפרויקט כיוון שמדובר בחלק משדרוג הקו מתל-אביב לבאר-שבע.

ביהמ"ש דחה את הבקשה לצו ביניים. זפט קבע, כי עיכוב ביצוע העבודות יפגע בתוכנית הפיתוח של הרכבת בקו המחבר את הנגב עם המרכז והנפגע העיקרי יהיה הציבור. לדבריו, אם תתקבל הבקשה ניתן יהיה לפצות את אוליצקי.

מהרכבת מסרו בתגובה שצריך ללמוד את הנושא ולהסיק מסקנות.