"תקציבי התחזוקה של הכבישים - פחות משליש מהתקציב הראוי"

לדבריו, ב-2004 היה תקציב אחזקת הכבישים הבינעירוניים בישראל 420 מיליון שקל - תקציב הנמוך ב-17% לעומת תקציב אחזקת הכבישים בשנת 2003.

סרנה טוען כי, ההשקעה הממוצעת הנדרשת לתחזוקת ק"מ כביש היא 200 אלף שקל ולכן ההשקעה הנדרשת לתחזוקת 7,000 ק"מ הכבישים במדינה, היא קרוב למיליארד וחצי שקל לשנה.

"בפועל, הסכום המוקצב לתחזוקת כבישים בישראל הוא שליש בלבד מסכום זה", אומר סרנה.

סרנה מוסיף: "בעוד שרבות דובר על חוסר ההשקעה המספקת בתשתית הכבישים במדינה ועל השלכותיה, הן על תאונות הדרכים והן על הכלכלה, מעט נכתב על ההשפעות ההרסניות של אי-תחזוקת הכבישים בישראל".

לדבריו, "כביש חדש שאינו מתוחזק, מדרדר מעט בשנים הראשונות לאחר סלילתו, ובהדרגתיות הולכת וגוברת לאחר מכן, עד למצב של קרוב להרס. על כל שקל הנדרש להשקעה בכביש בן 12 שנים כדי להביאו למצבו ההתחלתי, נדרשים 4 שקלים בכביש בן 16 שנים".

"יוצא מכך, כי דחיית תחזוקת כבישים גורמת לנזק כלכלי גדול וזאת בנוסף להשפעת מצבו העגום של הכביש על הנוסעים בו ובטיחותם", אמר.

"גלובס": האם הקצאת הכספים אינה נכונה?

סרנה: "לכביש בן 16 שנים, שמצבו התדרדר מחוסר תחזוקה, נדרשת, כאמור, השקעה מסיבית להחזרתו למצב תשתיתי ובטיחותי סבירים. כלכלית, ההשקעה בתחזוקתו אינה נכונה אם ניתן בעלות ההשקעה הנדרשת, לתחזק 4 כבישים מקבילים שעדיין לא הדרדרו.

"בפועל יש לתחזקו בגלל שהוא הגיע למצב של קרוב להרס. האבסורד במצב זה הוא תוצאה של אי-השקעה מספקת במשך שנים בתחזוקתם של כבישי המדינה, מצב שכל נוהג ברכב מרגיש היטב".

- האם קיימים כבישים בהם ההזנחה חמורה יותר?

- כל מי שנוהג בכבישי ישראל יודע, כי לא רק כבישים משניים הוזנחו למצב תשתיתי ובטיחותי חמורים, אלא גם כבישים ראשיים - כדוגמת כביש החוף, צפונה למחלף זכרון-יעקב. כבישים אלה אינם במצב מתקבל על הדעת, ומהווים סכנה לנוהגים בהם".

- מה אתה מציע?

"השקעה שנתית של חצי מיליארד שקל בתחזוקת כבישי המדינה היא בלתי מספקת, ותגרום לדרישה להשקעה רבה יותר בעתיד. השקעה של מיליארד וחצי שקל תגרום לשמירת המצב הקיים, אך לא לשיפורו".

- האם יש לאפשר לסקטור הפרטי להשקיע בתחזוקה?

"אחד הרעיונות שהועלו לגיוס הון צורך תחזוקת הכבישים הוא גיוס הסקטור הפרטי, כפי שנעשה במספר מדינות בעולם. בניגוד לביצוע פרויקטים של סלילת כבישים חדשים על-ידי הסקטור הפרטי, ייקח זמן עד שפרויקטי תחזוקת כבישים באמצעות הסקטור הפרטי ייקלטו. גם תמחור אחזקת כביש היא קשה יותר מתמחור בניית כביש חדש ולכן בעל סיכון גדול יותר ליזם ולמממן. כאשר הסקטור הפרטי ישקיע בתחום זה יהיה בהיקפים קטנים".

בהתאחדות הקבלנים, מתייחסים גם הם לנושא תחזוקת כבישי ישראל, ומציינים כי הפגיעה במצב הכבישים נובעת בעיקר מהתקציב הזעום. לטענתם, בשנה האחרונה היא מושפעת גם מחוסר הניצול של התקציבים הקיימים, וזאת בעיקר כתוצאה מהעיכובים בהשלמת השינוי המבני והפעלת מע"ץ החדשה.

"עד שלא יושלם תהליך השינוי המבני שמוביל מנכ"ל מע"ץ החדשה, אלכס ויזניצ'ר, ועד שלא תאושר תוכנית החומש ויועברו התקציבים בהתאם למתוכנן, מצב הכבישים ימשיך להידרדר דבר היחייב השקעה גדולה יותר בשנים הבאות", טוענים בהתאחדות.

לדברי נשיא התאחדות הקבלנים, אהרון כהן, "חוסר התחזוקה של הכבישים בישראל גורם לנזקים אדירים למדינה ותושביה, ומהווה סכנה לציבור הנהגים". מחקר שבוצע לאחרונה בטכניון הראה, כי תשתית כבישים טובה יכולה להפחית את שיעורי התאונות בממוצע ב-50%.

כהן מוסיף: "הירידה בתקציבים של תחזוקת הכבישים ושל פיתוח כבישים חדשים גורם גם למצוקה בקרב קבלני התשתיות, וזאת בשל מיעוט פרויקטים ותחרות גדולה על כל פרויקט".

לדבריו, מכיוון שהשקעה נאותה כיום תחסוך תקציבים מוגדלים בעתיד הרי שהגדלת התקציבים לאחזקה היא מחויבת המציאות.