נמצאת שם בשבילנו

"מי מפחד מצופית גרנט", ערוץ 10, יום שני, 50:21

צופית גרנט היא כמו עמבה, או שאתה שונא את זה או שמדובר על אב מזון שאתה לא יכול בלעדיו. האם המטרה מקדשת את האמצעים? תשובה לשאלה הזו תכריע באשר למידת החיבה שאתם רוכשים, אם בכלל, לצופית גרנט. האישיות של צופית גרנט כבר מזמן לא מאיימת להתפרץ, היא נוחתת על הצופים, ומה שמבעית יותר, על המרואיינים, כצונאמי עצבני בחופי סרי לנקה. האם יש מצב לצאת מראיון עם אשתו של אברם ללא שריטה קלה במוח? דומני שמוטב לנסות להביס את הרולטה.

חברת הכנסת ענבל גבריאלי הגיעה אתמול לגוב האריות של "מי מפחד" ונפלה קורבן לכל הטריקים והשטיקים שיש לאשתו של מאמן הנבחרת להציע: הפרובוקטיביות המנג'סת, המזמוזים הבלתי נמנעים והצורך הבלתי נשלט של המראיינת לפטפט את עצמה לדעת ולהשוויץ

בבעלה, דמות מפתח בכדורגל הישראלי, אם טרם הפנמתם.

בשורה התחתונה זה עבד. גבריאלי בכתה ושלחה יד חוסמת לעדשת המצלמה, אבל גרנט, אם ואחות עלאק, לא נתנה לרגע הטלוויזיוני הנדיר (אבל לא ממש חשוב) לחמוק ממנה. האם גבריאלי דיברה אתמול בגילוי לב שלא ראינו אצלה בראיונות קודמים? התשובה היא כן. ניסויים בבני אדם, מסתבר, מניבים תוצאות.

גרנט, על אף סלידתה המתוקשרת מעיתונות צהובה, נוברת בנשמתם של הניצבים מולה ולא מרפה, גם כשכואב להם. כאן היה אמור להגיע הקטע המתחסד על הפלישה לפרטיות אבל בואו נחסוך את זה, לפחות הפעם. טלוויזיה היא הרי ג'אנק פוד רוחני ולא אחד מאמהות המזון. בכפוף לנקודת

ההנחה שבסך הכול באנו ליהנות, אפשר בשקט להגיד שגרנט, כמו אחרונת הרכילאיות במקומונים, היא לא מישהי שהיינו מזמינים לכוס תה, אבל פה ושם היא חוקרת לגבי מה שכולנו היינו רוצים לדעת, אבל לא היה לנו נעים לשאול, וגם אם היה נעים, ספק אם מישהו היה מסכים לענות.

במקרה של גבריאלי מדובר על לירן שטראובר והייחוס המשפחתי של המחוקקת הצעירה. גרנט נמצאת שם בשבילנו, עיתונאית לוחמת דה לה שמאטע, ועושה את העבודה המלוכלכת. זה נמוך, צהוב ודבילי וככה אנחנו אוהבים את זה.

אמש במספרה

"בסלון של מיקי", ערוץ החיים הטובים, יום שני, 00:21

קחו את אודטה, ערבבו עם ריקי לייק קצוצה דק, הוסיפו שני קילו פודרה ומסקרה בגוון חציל, טגנו עד שהעיסה נראית זהובה ותקבלו את מיקי בוגנים, האיש שלנו בסלון. הכלות.

בוגנים, הכלאה בין מעצב(ן) שיער, מאפר ופסיכולוג באוניברסיטה של החיים, מגיש תוכנית מיותרת ומטופשת להפליא, כשהוא מתאמץ לשבור את שיא גינס בשימוש במילה מקסים על הטיותיה השונות. על פי ספירה ראשונית, שאינה כוללת את קולות הימאים, הוא כנראה מצליח. אם אתם מחבבים שיחות מספרה והבלים, בוגנים הוא הגבר שלכם. הוא עמוק כשלולית ביום שמש, מרתק כשעון-דובר ומקסים, יו, כמה שהוא מקסים.

יש משהו חינני בזבל, כשהוא עשוי כהלכה ובוגנים, שמתבדח על חשבון עצמו, ובצדק, עושה עבודה לא רעה בז'אנר הטראש הקל לעיכול. הבימוי הקצבי מחפה על התפאורה הדלה שמזכירה, תחזיקו חזק את גיליון ה"לאשה", מספרה. הנה תוכנית שאין בה גרם של רצינות או תובנות, רק פרגונים מקיר לקיר, הומור סביר וכמות מסחרית של מסקרה.

"בסלון" הכינה אתמול את נשות ישראל, המקסימות, לסילבסטר. כאדם מאותגר טיפוחית, אין לי שמץ של מושג אם העצות של בוגנים טובות, אבל היה נעים לראות אותו עוסק בנושאים הרי גורל, למשל איך להסתיר את הפטמות באירועים חגיגיים, האם בוטוקס זה טוב ליהודים ואיזו תסרוקת הולמת את עינת ארליך. היה מקסים.