הערכות: תוכנית המתאר הארצית 35 תאושר בקרוב בדיונים במועצה הארצית

העבודה על תוכנית המתאר החלה ב-1998 על-ידי צוות תכנון בראשות האדריכל, שמאי אסיף, כיום מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים, ופרופ' אריה שחר.

במשך השנים נתקלה התוכנית בהתנגדות בעיקר מצד המועצות האיזוריות שטענו שהיא אינה מספקת להם מספיק אחוזי בנייה, ומצד ראשי ערים שהתנגדו לשיטת המטרופולינים, שמפחיתה מכוחו של היישוב הבודד ונותנת עוצמה למרחב.

בתשובה למתנגדים הוכנסו בתמ"א מספר שינויים, ביניהם קביעת מנגנון מעקב ועדכון תקופתי - אחת לשנתיים או שלוש שנים, שמטרתו לאפשר פתרון קונפליקטים בין התכנון הקבוע בתמ"א, לבין הדרישות המשתנות בשטח.

שינויים נוספים בתמ"א כוללים מתן עדיפות גדולה יותר לגליל ולנגב, על-ידי הקטנת המרקמים העירונים באיזור המרכז, והרחבת היישובים בפריפריה, בעיקר בנגב, תוך מתן אפשרות ליישובים הכפריים לגדול עד ל-500 יחידות דיור.

שינוי נוסף הוא ביטול "המרקם העירוני כפרי", והמרתו ל"מרקם שמור". משמעות הדבר היא, שיישובים הנמצאים במרקם זה - ביניהם קדימה, צורן, קרית שמונה, בית שאן ורבים אחרים, יוכלו לגדול על-פי מה שמייעדת להם תוכנית המתאר, תוך התחשבות בסביבה.

הצורך בתכנון תוכנית מתאר ארצית התעורר בשנות ה-50, אז הכין אדריכל אריה שרון תוכנית שקבעה את פריסת ערי הפיתוח. כאשר מונתה דינה רצ'בסקי למנהלת מינהל התכנון, החליטה להוביל את תוכנית האב 2020 בשיתוף הטכניון.

בראשית שנות ה-90 עם גלי העלייה, הוחלט שאין בכך די, ויש לתכנן תוכנית מתאר ארצית. ב-1998 הוטל על שחר ועל אסיף לתכנן את תמ"א 35. תמ"א 31 סיימה את חייה הפורמליים בסוף שנות ה-90, אך בהעדר תוכנית חלופית, היא עדיין התוכנית היחידה התקפה בשטח.

במקביל, פנתה הנהלת מרכז המועצות האיזוריות למועצה הארצית לתכנון ובנייה, בדרישה שלא לדון מחר בתמ"א 35.

לדברי יו"ר מרכז המועצות האיזוריות, שמואל ריפמן, "מרכז המועצות האיזוריות יפנה לערכאות במידה ולא יוסר הדיון מסדר יומה של המועצה הארצית".

מהמועצה נמסר כי מאחר ואין כל מניעה חוקית להעלות את תמ"א 35 לדיון, יתקיים הדיון כמתוכנן, אלא אם כן תתקבל החלטה אחרת.