לא פחות מ־290 מיליארד שקל הזרימו הישראלים בשנים האחרונות למסלולי החיסכון שמחקים את מדד S&P 500. אלא שלמרות ביצועים טובים של המדד האמריקאי המוביל, התשואות של החוסכים בו השנה גרועות, וחלשות אפ ילו מאג"ח ממשלתית וקרנות כספיות. מה הסיבה, האם יש דרך להתגונן מפני השינויים במט"ח או שאולי דווקא לא כדאי לעשות זאת?
● הדולר קופץ מול השקל. למה זה קורה?
● "תיקון מתרחש בשווקים": אנליסטים מעריכים - האם הראלי בוול סטריט לא יגיע?
גם השנה המדד האמריקאי המוביל שמכיל את 500 החברות הגדולות בארה"ב, המשיך לעלות בצורה יפה והניב תשואה של 14% מתחילת השנה, מעל הממוצע הרב שנתי שלו (9%-10%), וזאת גם אחרי שנתיים של עליות חדות מאוד. התוצאה הזו מרשימה עוד יותר כשנזכרים בכך שבתחילת השנה המדד האמריקאי צלל ב־20% בעקבות תוכנית המכסים של הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ.
אמנם, בגלל השיפור הדרמטי במצב הביטחוני של ישראל מאז מבצע הביפרים מול חיזבאללה ואחר כך המלחמה מול איראן, המספרים הללו מחווירים לעומת ביצועי המדדים בת"א (שמזנקים ב־44% מתחילת השנה), אך בפני עצמה התשואה בארה"ב טובה גם השנה.
סיכון המט"ח התממש והתשואה איכזבה
אלא שרוב התשואה הזו לא הגיעה לחוסכים הישראלים בגמל, בפנסיה ובקרנות הנאמנות. רובם ככולם (86%) עוקבים אחרי המדד האמריקאי ללא נטרול מטבע ולכן אצלם התוצאה מאכזבת למדי. עבור רוב הכספים הללו, התשואה מתחילת השנה נעה בין 4.3% במסלולי החיסכון לטווח ארוך (בעשרת החודשים הראשונים של השנה) ל־1.8% בקרנות הנאמנות (שהנתונים בהן מעודכנים לאמצע נובמבר).
על פער התשואה העצום בין תשואת מדד ה־S&P 500 לתשואה שקיבלו בפועל החוסכים אחראי כמובן הסיכון שהתממש בשוק המט"ח. התחזקות השקל מול הדולר מתחילת השנה בשיעור של קרוב ל־12% "אכלה" את רוב התשואה (המדד נרכש בדולרים). לפני שבוע השקל אף הגיע לשיא של שלוש שנים וחצי, של מתחת ל־3.2 שקלים לדולר (נכון להיום כ־3.27 שקל).
"לשם השוואה, אפילו אג"ח ממשלתית עשתה תשואה של 5%, קרן כספית עשתה 4%. ההשקעה ב־S&P 500 בלי נטרול מטבע התבררה כהשמדת ערך אלטרנטיבית עצומה", אומר יובל באר אבן, מנהל השקעות עמיתים במגדל ביטוח ופיננסים. אייל חיים, סמנכ"ל שיווק איילון קרנות נאמנות, מוסיף ש"כשחושבים על ריבית דריבית זה פער שקשה להשלים גם הרבה שנים אחר כך".
מאחר שהצמד דולר־שקל נע כבר כמעט 20 שנה בטווח שבין שלושה לארבעה שקלים לדולר, כשהוא חצה את ה־4 שקלים פעמים ספורות, בעיקר במשברים גדולים. הפתרון הנכון לפני שנתיים, בעקבות 7 באוקטובר, שגם נכתב באותם ימים בגלובס, היה לגדר את החשיפה (באמצעות רכישת קרנות מנוטרלות מט"ח). כך, המשקיע היה נשאר "צמוד" למדד האמריקאי בלבד, ללא הסיכון שהשקל יתחזק.
אלא שכאמור, רוב הכסף לא מנוהל שם. מדובר על כל הכסף במסלולי החיסכון לטווח הבינוני־ארוך (כ־119 מיליארד שקל בפנסיה, 77 מיליארד שקל בקרנות ההשתלמות) ועוד כ־14 מיליארד שקל בפוליסות חיסכון, ועוד כחצי מתוך יותר מ־80 מיליארד שקל בקרנות הנאמנות.
גידור או חשיפה: מה נכון לעשות כעת?
התשובה לשאלה מה נכון לעשות כעת תלויה בדעה שלכם על כיוון השקל־דולר. אם השקל ימשיך להתחזק עדיף להישאר מגודרי מטבע. אם הוא ייחלש עדיף להיות חשופים למט"ח וליהנות מעליית הדולר.
לכאורה, כעת, כשהדולר חלש כל כך מול השקל התשובה הייתה אמורה להיות קלה - ככל שמתקרבים ל־3 שקלים, לפחות מבחינה היסטורית, כדאי להיות לא מגודרים שכן סביר שהשקל ייחלש (כפי שאכן קרה בימים האחרונים).
אלא שמתברר שהפעם השאלה מורכבת יותר. לא מעט מנהלי השקעות וכלכלנים חושבים שהשקל ימשיך להתחזק מול הדולר. "השקל לדעתנו ימשיך להיות חזק. לא ראינו עדיין את הפוטנציאל של התחזקות השקל. בנסיבות מסוימות נראה עוד מדרגה כלפי מטה ובעתיד נראה גם קידומת 2 שקלים לדולר", אומר אמיר איל, יו''ר ואסטרטג השקעות ראשי של קבוצת אינפיניטי.
באר אבן ממגדל מעריך גם הוא שהשקל ימשיך להתחזק: "פרמיית הסיכון של ישראל תמשיך לרדת, המצב הכלכלי של ישראל מעולה ורואים את זה גם בנתוני הצמיחה, וגם מאזן התשלומים חזק כאשר עוד חברות הייטק מגייסות כסף ולכן דולרים נכנסים לישראל. אולי תגיע גם התרחבות הסכם הגז מול מצרים. הסיבות הללו יובילו להמשך התחזקות של השקל".
סיבה נוספת מגיעה מכיוון מפתיע. התחזקות השקל הובילה בשנים הקודמות לקניית דולרים מסיבית של בנק ישראל בעשרות מיליארדי דולרים, כדי להחליש את הדולר ולעזור ליצואנים (למשל להייטק) שנפגעים מהתחזקותו.
לכאורה, בנק ישראל אמור להתחיל לרכוש דולרים בקרוב כדי להגן על היצואנים, אלא שבאר אבן לא בטוח בכך בכלל. "נגיד בנק ישראל אמר בכנס של קרנות הגידור שהשיווי משקל כעת בין השקל לדולר צריך להיות ב־3 שקלים, כלומר עשוי להיות עוד ייסוף של 7%.
"למעשה עד רמה של 2.85 שקלים לדולר לא בטוח שבנק ישראל יתערב. בנוסף, הוא רוצה מאוד למתן את האינפלציה והתחזקות השקל פועלת לטובתו. לכן הסיכוי שבנק ישראל יתערב כעת מאוד נמוך. ההסתברות כעת הרבה יותר גבוהה שנגיע ל־3 שקלים מאשר ל־3.5 שקלים", הוא קובע. דברים דומים כתב השבוע גם מודי שפריר, אסטרטג ראשי בבנק הפועלים.
לכן, לדעתם, הפתרון צריך להמשיך להיות רכישת מכשירים מנוטרלי מט"ח (באפיקי ה־S&P 500 לטווח קצר), או לעבור ממסלולי ה־S&P למסלולי המניות (בחסכונות ארוכי הטווח), שם החשיפה למט"ח עומדת על כ־30% ויש גיוון לשוקי מניות נוספים, בארץ ובחו"ל.
"ההמלצות לגדר מטבע הגיוניות, אבל לא עכשיו"
אלא שלא כולם סבורים כך. יש מי שחושבים שגידור מטבע נכון לזמנים אחרים אך לא כעת. "כן לגדר, לא עכשיו", אומר אייל חיים מאיילון. "ההמלצות לגדר מטבע הגיוניות, ובוודאי שהוכיחו את עצמן בשנים האחרונות", הוא מוסיף. "ההשקעות שלנו משוערכות בשקלים. כך גם ההכנסות וההוצאות שלנו. כמו כן, אנו רוצים להשקיע במניה או במדד מסוים ולא להיות מושפעים מתנודות מטבע. נוסיף למשוואה שחיזוי שערי מטבע שתלויים במגוון גורמים הוא מטלה כמעט בלתי אפשרית. אבל לגדר אחורה אנחנו לא יכולים, לצערנו, ומשקיע שעד עכשיו היה חשוף לשער החליפין צריך לחשוב היטב לפני שדווקא כעת מגדר".
לדבריו, "למרות דברי הנגיד, בעבר בשערי חליפין כאלה נמוכים בנק ישראל התערב ורכש דולרים שכן שערי דולר ואירו נמוכים כל כך לאורך זמן הם הרסניים למדינת ישראל, שמייצאת יותר מאשר מייבאת. זה נכון בפרט לחברות ההייטק לדוגמה, שההכנסות שלהן בדולר אבל מרבית ההוצאות (שכר, שכ"ד) שקליות".
עוד הוא מוסיף ששער החליפין מגן לפעמים על תיק ההשקעות. בימים של ירידות חדות בחו"ל, המוסדיים צריכים לקנות דולרים כדי לשמור על חשיפה דומה למט"ח. כך, בימים ש־S&P 500 יירד בחדות, סביר ששער החליפין של הדולר יעלה ויקזז חלק מההפסדים. גם צמצום פערי הריבית בין ישראל והעולם צפוי להחליש את השקל".
וסיבה נוספת היא ש"יש עלות לגידור. כרגע מדובר בעלות של כ־0.7% לשנה" אומר חיים, אך לעיתים היא אפילו מגיעה ל־1%-2%.
מתן שטרית, הכלכלן הראשי של הפניקס, אף לוקח את הדברים צעד אחד קדימה וסבור שאין שום צורך לנטרל מט"ח. לדבריו "למשקיעים לטווח ארוך, אם מסתכלים 30 שנים אחורה, ואפילו 10 שנים, הדולר־שקל בעצם לא עשה כלום. תוחלת התשואה השנתית נעה סביב האפס, בעוד עלות הגידור הייתה גבוהה יותר.
"לא מחייב שזה מה שיהיה קדימה מן הסתם, אבל זה מה שההיסטוריה מלמדת אותנו. מה שמייצר את הערך האמיתי לאורך זמן הוא ביצועי שוקי המניות. הדולר־שקל בעיקר עושה רעש".
עדות לכך ניתן לראות גם בכך שבטווח של שלוש השנים האחרונות התשואה דומה למדי בין שתי האפשרויות. 65.5% במסלול מנוטרל המט"ח לעומת 64% בזה שחשוף לשינויי המטבע.
דרך הפשרה: חצי מנוטרל מט"ח
ואולי יש גם דרך "פשרה". ניתן לחלק את הכסף שרוצים להשקיע במדד חצי בצורה חשופה למט"ח וחצי בצורה מנוטרלת. למעשה, זה מה שעושים בימים אלה משקיעים בקרנות נאמנות.
ומה באשר לעלויות שכרוכות במהלך כזה? נכון להיום הן כמעט ולא קיימות. בגלל התחרות הגבוהה, רוב הגופים מציעים היום קרנות מחקות בדמי ניהול של אפס ממש או קרוב לכך. הגופים המנהלים מפסידים על כך, אך ההנחה היא שהם יעלו את דמי הניהול בעתיד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
