בוטלה תקרת המלוות מדינה בסכום מקסימלי של 125 מיליארד שקל

עם זאת, הממשלה העבירה בחסותו גם תיקונים נוספים בחוק מלווה המדינה, ובראשם ביטול תקרת המלוות בסכום כולל שלא יעלה על 125 מיליארד שקל, אותם רשאית הממשלה ללוות בשם המדינה ולהוציא למטרה זו איגרות חוב.

החוק גם ביטל את חובת שר האוצר לבקש את אישור ועדת הכספים להגדיל בצו את המלוות לסך כולל של 150 מיליארד שקל. בוטלו גם ההוראה המגבילה את השימוש בכספי המלווה למטרות פיתוח ולפירעון חובות המדינה; וגם החובה להנפיק פיזית אג"ח מודפסות בחתימת שר האוצר והחשב הכללי, אלא לבקשה מיוחדת של הרוכש שגם אותה יוכל שר האוצר לבטל.

תיקונים אלה עברו קודם בוועדת הכספים ללא תשומת לב מיוחדת, למרות התראות היועצת הכלכלית של הוועדה, סמדר אלחנני, לגבי משמעות ביטול התקרה והפיקוח הפרלמנטרי על האוצר. לדבריה, יש סכנה ביכולת האוצר להגדיל ללא גבול את נפח מלוות המדינה, הנעוצה בהעמסת יתר של חובות המדינה ללא בקרה על הדורות הבאים.

האוצר הסביר בהצעת החוק, כי לתקרת המלוות אין משמעות מעשית או השפעה מקרו-כלכלית, שכן התקרות אינן קובעות מגבלה על סכומי המלוות לגבי שנת כספים מסוימת ואינן מביאות בחשבון את תקופת האג"ח. זאת, כאשר חלק מהאג"ח מונפקות עד 20 שנה וחלקן לתקופות של כשלוש שנים.

כמו כן, הממשלה מגייסת הון למימון התקציב גם מכוח סמכויות אחרות על-פי דין, כמו גיוסי הון בחו"ל שמתבצעים לפי חוק נכסי המדינה, ולכן התקרות אינן אפקטיביות למעשה. את ביטול הנפקת האג"ח המודפסות מסביר האוצר בכך שהיא איננה מקובלת עוד, ויוצרת סרבול מיותר לממשלה ולרוכשים.

החוק החדש גם מרחיב את סמכות שר האוצר לקבוע בתקנות ובאישור ועדת הכספים הוראות בדבר מכירת אג"ח במכרז, כך שהשר יתיר למכור את האג"ח גם בהליך תחרותי ושוויוני אחר, כמקובל היום בעולם.

התיקון גם מסמיך את השר לקבוע הוראות שיאפשרו פדיון מוקדם של האג"ח. צורך זה עולה כאשר סדרות של אג"ח קטנות מדי ומחיריהן אינם ריאליים.

סעיפי החוק, שמסדירים את פעילות עושי השוק, כוללים הרחבה של הצעת האוצר שנכנסה לחוק ברגע האחרון להבהרת המידע הנוגע למינוי עושי השוק, תנאי הסף והכשירות הנדרשת מהם, כמו גם התנאים שבמסגרתם הם יפעלו.

בין השאר נקבע בחוק, שכמות מזערית של האג"ח תוצע לכלל הציבור באמצעות הבנקים, חברי הבורסה וגופים נוספים שיאשר החשב הכללי, כאשר תפורסם הודעה על הכמות שתיקבע. בהקשר זה נוספת לחוק הוראת שעה, לפיה בשנה הראשונה להפעלת החוק הכמות המזערית לא תפחת מ-20%.