רקע: כל פרשיות אחים עופר

בין המדינה לבין קבוצת אחים עופר יש יחסים מורכבים בשנים האחרונות, במיוחד בכל הקשור לאחזקות של הקבוצה בבתי הזיקוק, צים ותחנות הכוח הפרטיות.

בחלק מהמקרים נטען כנגד המדינה, כי חילקה "מתנות" בשווי כספי משמעותי לקבוצה. ההבדל הוא, שבפעמים קודמות - כך לפחות טענו גורמים ממשלתיים - הדבר נעשה במודע ובמתכוון כדי להיטיב עם הקבוצה. הפעם, בכל הקשור לתחנת הכוח במישור רותם, נראה, כי מדובר בטעות שלא בכוונה.

להלן תזכורת לגבי פרשיות השנים האחרונות:

עיסקת בתי הזיקוק: דוגמה בולטת למורכבות הקשרים העיסקיים בין החברה לישראל, שבשליטת אחים עופר, לבין המדינה קשורה לזיכיון בתי הזיקוק. לפני כשנתיים חתם החשב הכללי הקודם באוצר, ניר גלעד, על הסכם הזיכיון החדש של בתי הזיקוק, שאמור היה להחליף את הזיכיון שפג ב-2003. לפי ההסכם, החברה לישראל, המחזיקה ב-26% ממניות בז"ן, קיבלה אופציה להודיע בתוך כשנה האם היא מעוניינת לממש את אחזקותיה בבז"ן ולמכור אותן למדינה. תמורת זאת, התחייבה המדינה לשלם לחברה לישראל על-פי שתי הערכות שווי שהוזמנו בשעתו. החברה לישראל אמורה היתה לקבל 120 מיליון דולר מקופת המדינה.

הסערה קמה כאשר החברה לישראל החליטה לממש את האופציה ולצאת מאחזקותיה בבז"ן, וסוגיית המחיר שתשלם המדינה עלתה שוב לדיון. גם באוצר וגם שר התשתיות אז, יוסף פריצקי, התנגדו לכך שהמדינה, בתקופה של מיתון, תשלם 120 מיליון דולר לאחים עופר.

במקביל, עתרה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ נגד ההסכם. בעקבות כך, הוחלט לשנות חלק מהסכם הזכיון, ועל-פי ההצעה החדשה, שאושרה לאחרונה על-ידי ועדת השרים להפרטה, המדינה תשלם לחברה לישראל בעבור המניות רק אחרי שתמכור את אחד משני בתי הזיקוק שבבעלות החברה - בית הזיקוק באשדוד. כמו כן, הסכום של 120 מיליון הדולר נקבע כסכום מקסימלי לעיסקה, ולא כסכום שישולם באופן אוטומטי, כאשר במקרה של מכירה במחיר נמוך של בית הזיקוק באשדוד, החברה לישראל אף עלולה לקבל פחות מ-100 מיליון דולר.

רכישת צים: לפני כשנה רכשה החברה לישראל את אחזקות המדינה (48%) בצים, חברת הספנות הגדולה בארץ ואחת הגדולות בעולם, תמורת 115 מיליון דולר. המדינה, ובעיקר רשות החברות הממשלתיות, ספגו ביקורת קשה על כך שמניות צים נמכרו במחיר שנראה זול מדי. להגנתה טענה המדינה כי החברה לישראל היתה המציעה הרצינית היחידה במשך מספר שנים, שבהן ניסתה המדינה למכור את המניות. אולם צריך לזכור, כי לחברה לישראל היתה זכות סירוב ראשונה למניות המדינה בצים, וגם "זכות הפוכה" - לתבוע מקונה אפשרי שירכוש גם את מניותיה. הזכות הזו הרתיעה משקיעים רבים, שחששו להיכנס להשקעה גדולה בצים.

כך או אחרת, בחברה לישראל ידעו מה הם עושים. מאז שנרכשה צים הרוויחה החברה 115 מיליון דולר, וכן מכרה שבע אוניות ישנות תמורת 250 מיליון דולר, בעיסקאות שבהן נרשם רווח הון של 307 מיליון שקל.

עיסקת בעלי העניין בצים: לפני כשלושה חודשים התפרסמה הכוונה של צים לבצע עיסקת בעלי עניין, הגדולה ביותר בישראל אי-פעם. על-פי העיסקה, סמי עופר, מבעלי השליטה בקבוצת עופר, באמצעות החברה הזרה זודיאק שבבעלותו, ימכור ויחכיר לצים 12 אוניות, בעיסקה שהיקפה הכולל 820 מיליון דולר.

לאישור העיסקה נדרשה הסכמת שליש מבעלי המניות בחברה לישראל שאינם "נגועים" בעיסקה. רשות ניירות ערך אסרה על בנק לאומי, המחזיק ב-20% ממניות החברה, להצביע באסיפה הכללית שתתבקש לאשר את העיסקה. וכך, בעלי המניות האחרים, פרטיים ומוסדיים, הם שהכריעו בסופו של דבר לטובת העיסקה.

תחנות הכוח הפרטיות: מלבד סיפור המכרז במישור רותם, היה מכרז נוסף להקמת תחנת כוח פרטית גדולה, אך זה נכשל. מדובר במכרז להקמת תחנת כוח פרטית ברמת-חובב, שפורסם כבר לפני 8 שנים, על-ידי חברת החשמל. במכרז זכתה קבוצת עופר, אך עיכובים שונים מנעו את הוצאתו לפועל. קבוצת עופר טענה, כי העיכובים גרמו לה התייקרות משמעותית בעלויות. הרשות לשירותים ציבוריים חשמל הסכימה לפיצוי של עשרות מיליוני דולרים, אך עופר רצתה יותר. המחלוקות התמשכו, ובסופו של דבר הכריזה לפני 3 חודשים חברת החשמל, כי היא מבטלת את זכיית עופר במכרז. עופר מצדה הודיעה כי תקים תחנה דומה, ללא מכרז, וזאת בעקבות התקנות החדשות שפרסם משרד התשתיות, המאפשרות זאת.