ילדי הריטלין והתאונות

לעומתם, מצויים ילדים הנמנים על קבוצה דומה אחרת, הסובלים מהפרעה המכונה ADD. ילדים אלה נתפסים לא פעם בוהים בחלל או חולמים בהקיץ, גם הם מתקשים להתרכז ולתפקד, אך ללא הסימנים ההיפראקטיביים הקלאסיים. אלה אשר אובחנו ואותרו בזמן, מטופלים לרוב באמצעות תרופות כגון ריטלין - המקלות אך לצערנו לא פותרות את הבעיה. על-פי מחקרים בעולם "ילדי הריטלין" נפגעים יותר בתאונות דרכים. מדובר ב-5%-10% מכל מחזור, מדובר ביותר בנים מבנות, מדובר לרוב בילדים שגם הוריהם או אחיהם סבלו מבעיה זו או מבעיה דומה.

הפרעות אלה חולפות מאליהן בקרב כשליש מהצעירים עם הגיעם לבגרות, אך האחרים נותרים עם בעיות בריכוז ובריסון תגובות אימפולסיביות. רובם מחזיקים ברשיון נהיגה ככל אזרח, והחדשות הרעות הן כי על-פי ממצאי מחקרים מהעולם המערבי, צעירים אלה מעורבים עד פי 4, לפחות, בתאונות דרכים (תאונות קשות בדרך כלל) בהשוואה לבני גילם.

מחקר של האגודה האמריקאית לרפואת ילדים, מראה כי נהגים צעירים אלה מעורבים ונפגעים יותר בתאונות, אשמים יותר בגרימת תאונות, ומקבלים יותר עונשים על נהיגה במהירות מופרזת.

ההסבר פשוט, הקושי בריכוז עלול לגרום לכך שנהג זה גם לא ישים לב להולך רגל; הנטייה להיסח הדעת בקלות, עלולה לגרום להתמקדות בשלט חוצות או בקטע מוסיקה ברדיו ולא ברכב החוצה את הצומת. הבעיה גורמת לניתוק מהגירויים המהותיים על הכביש.

בעיית ריסון תגובות אימפולסיביות עלולה לגרום ללחיצה פתאומית על דוושת הגז כדי להספיק לעבור את הרמזור המתחלף - החלטה שהיא לעיתים קטלנית.

כיום מודעים יותר לבעיית צעירים אלה ופועלים לפיתוח כלי עזר. מדובר בכלים המשלבים טיפול התרופתי דרך צמצום מבוקר של הגירויים בסביבת הנהג ועד לעיצוב התנהגות.

בתחילת התהליך חשוב לאבחן את רמת ואפיון המגבלה התפקודית המדויקת ו"לתפור" בהמשך חבילת צעדים לצרכיו הספציפיים של הנהג הצעיר. בישראל, בגיל בית הספר מטופלים ילדים רבים בתרופות כגון ריטלין אך עדיין אין התייחסות רשמית לבעיה זו על-ידי משרד הרישוי או גורמים ממלכתיים אחרים. מוקדם מכדי להעריך בדיוק עד כמה ניתן יהיה לצמצם את הקטל הנגרם, מחקרים האמורים לבדוק את היקף הבעיה ויעילות הטיפול בישראל יוצאים בימים אלה לדרך.

אין סיבה שצעירים ומשתמשי כביש אחרים ישלמו בחייהם עבור חוסר התייחסות מקצועית. אין ספק, כי תוכנית לאומית למאבק בתאונות דרכים שתמומש ותיושם על-ידי ממשלת ישראל תוכל להעניק כלים רשמיים, מימון למחקרים בנושא וטיפול ממלכתי, דבר שיביא גם לצמצום התופעה ואולי אף למיגורה.

בהתבסס על נתונים אמפיריים מחו"ל ניתן להעריך, כי טיפול יעיל בבעיה יחסוך כרבע מהתאונות הקשות בהן מעורבים נהגים חדשים. כדאי, לא?!

הכותב פסיכולוג קליני ותחבורתי בכיר