גלריית דה-אפולון בלובר פותחת מחדש את שעריה לציבור

הגלריה, שהיתה סגורה במשך כ-4 שנים, עברה עד לאחרונה שיפוץ מסיבי על ידי חברת הנפט הצרפתית טוטאל אס.איי, נותנת החסות של המקום. גלריית דה-אפולון, ידועה בעיצוב הצעקני שלה ובהיסטוריה רבת השנים שהיא אוצרת בתוכה. העיצוב המיוחד כולל תקרה בגובה של 15 מטר מכוסה ציורים, שטיחים דקורטיביים העוטפים את קירותיה, עיטורי בטון וטיח, וחפצי אומנות רבים, השלובים בהיסטוריה הצרפתית.

מלואי ה-14 ועד נפוליון

סיפור הגלריה החל ב-1661 בימי לואי ה-14, אשר אחד מארמונותיו האהובים היה הלובר. המלך הוזמן לנשף אצל שר האוצר בממשלתו, ניקולא פוקט, והתקנא מאוד בעיצוב הדקורטיבי של ביתו, זאת ימים לאחר ששריפה פרצה בלובר והרסה את ארמונו האהוב.

מבלי לחשוב פעמיים, כלא המלך את השר באשמת מעילה, ופקד למצוא את הארכיטקט והאמן אשר עיצבו את ביתו.

משנמצאו הארכיטקט, לואיס לה-ואו, והאמן, שארל לה-ברן, שכר אותם המלך לעיצובו מחדש של הלובר.

השניים אמנם לא הספיקו להשלים את העבודה, עקב החלטתו של המלך לעבור לארמון ורסאי, אך הספיקו להכין מספר ציורי קיר ועיטורים אשר הותכו עוד אז בקירות הארמון.

במהלך המאה ה-18 הוקם למעשה הלובר במתכונתו החדשה על ידי האקדמיה המלכותית לאומנות בצרפת.

אנשי האקדמיה, בימים שלאחר המהפכה הצרפתית, החליטו לבצע ללובר מתיחת פנים, וגייסו מספר אומנים לעיצובו של המקום. הציורים המפורסמים ביותר בגלריה צוירו בתקופה זו ומעטרים עד היום את תקרתה.

על שמו של האחד, "אפולו מביס את הדרקון פייטון", של האמן דה-לקרואיקס, קרויה הגלריה דה-אפולון עד היום. בין השנים 1851-1861 יוצרו טפטים נוספים ועיטורים עבור הגלריה, על ידי בית החרושת הצרפתי, דה-גובלינס. העיטורים הוכנו בדמותם של אמנים מתקופת הבארוק, בהם לה-ברן (שנשכר טרם המהפכה על ידי המלך) ונמצאים עד היום על קירות המקום.

בהמשך, הפכה הגלריה גם למוזיאון תכשיטים וחפצי אומנות שונים, כשהמפורסם שבהם הוא יהלום ה-Regent בן ה-140 קאראט, שנקנה על ידי אחד מנתיניו של לואי ה-15 ממושל מאדרס.

בין המוצגים המפורסמים ביותר בגלריה נמצאים גם חרבו של נפוליון בונפורטה, וסט שרשרת הפנינים ועגילי היהלום של אשתו השנייה של נפוליון, מרי לואיז.