אדריכלות טובה לעסקים

ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאים בישראל מעוניין לקדם תחרות שתדרג בנייה איכותית התורמת לשגשוג עסקי, תחת הכותרת "אדריכלות טובה עסקים טובים". התחרות מבוססת על הדגם של תחרות בינלאומית "Good Design Good Business" המתקיימת בארה"ב, על ידי אגודת האדריכלים האמריקנית (AIA) בשיתוף עם העיתונים Week Business ו-Architectural Record.

התחרות מציינת מידי שנה פרויקטים, שהצליחו לשלב בהצטיינות בין עיצוב אדריכלי מתקדם לבין מטרותיו הארגוניות של הלקוח - מזמין הפרויקט. בדירוג AIA לשנת 2004, נבחר בניין משרד החוץ החדש בירושלים בין עשרת הבניינים הטובים בעולם (ר' מסגרת).

"מדובר בקמפיין לאיכות ומצויינות של תכנון אדריכלי והנדסי לקידום מטרות הארגונים ולשיפור העסקים", אומרת אדריכלית יעל קינסקי, יו"ר איגוד האדריכלים העצמאים (חטיבה בארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאים). לדבריה, הרעיון שמאחורי התחרות הוא לקדם הבנה בין מזמיני העבודה לבין המתכננים שלה, בפרויקטים רחבי היקף.

בוועדת ההיגוי של התחרות הישראלית חברים מהנדס אלדד ספיבק, האדריכלים עדנה לרמן, ריטה דונסקי, עופר קולקר, דני מורן ואלי פירשט. לדברי קינסקי, המשמשת גם כיו"ר ועדת ההיגוי, היוזמה נמצאת כעת בשלבי גיבוש וזוכה לשיתוף פעולה מצד גורמים שונים.

"פנינו להתאחדות הקבלנים ולהתאחדות התעשיינים ושני הגופים משתפים איתנו פעולה. אנו רוצים לרתום לתהליך התחרות גורמים ציבוריים, עסקיים וממשלתיים, כמו משרדי הבריאות, החינוך וכמובן משרד הבינוי והשיכון".

על פי לוח הזמנים המתוכנן תוצג התחרות בפני הגופים השונים במהלך החודש הקרוב, לאחר מכן תתקיים הכרזה רשמית ויגובש תקנון סופי, וכן ייבחרו השופטים המיועדים בתחרות. ביניהם אמורים להיות אנשי מקצוע מתחום האדריכלות וההנדסה (שלא יתמודדו בתחרות) וכן נציגים מהמגזר העסקי והציבורי.

"אנחנו שואפים למצב שבתוך 4-5 חודשים יוגשו פרויקטים המועמדים לתחרות וחבר השופטים ייצא לסייר ביניהם ולהכירם", אומרת קינסקי. לדבריה, מדובר בבנייני עבודה ועסקים, במבני ציבור כגון בתי ספר בתי חולים, מבני רווחה ותרבות, ואף בבנייה למגורים, המייצגת ענף של יזמות פרטית. קטגוריה נפרדת בתחרות תיוחד לפרויקטים בלתי בנויים, אולם באופן כללי מדובר בפרויקטים קיימים, המציגים תוצאות בשטח.

התחרות מיועדת ליזמים הפרטיים והציבוריים ומציינת לשבח את הפרויקטים וצוותיהם, ולא רק את אדריכליהם. טקס רשמי וחלוקת תעודות הוקרה לפרויקטים הזוכים ייערך, על פי התוכנית, בתקופת החגים, בסביבות חודש אוקטובר 2005.

במסמך שניסחה לקראת התחרות כותבת ועדת ההיגוי: "ארכיטקטורה משמשת כעניין שבשגרה להעלאה של איכות הסביבה הפיסית, לשיפור איכות החיים, ליצירת סביבה אורבנית מושכת קהל לעסקים, לשיווק שירותים ומוצרים, למשיכה ושימור כוח עבודה איכותי, לשיפור ורווחת עובדים, ובקיצור לתרום לציבור מצד אחד ולהרוויח כלכלית מצד שני.

"גם ארגונים ציבוריים ברחבי העולם שואפים לשפר את איכות הסביבה הפיסית. זאת, על ידי יצירת פרויקטים ציבוריים בהם האנשים הם העיקר והארכיטקטורה משפרת זמינות, תחושות, שימוש, יעילות, ערכי חברה ותרבות, וכל זאת למען הקהילה ובעזרת מקבלי ההחלטות. שיפור ההווה ובנוסף התחשבות בדורות הבאים הם במרכז סדר היום הציבורי".

במסגרת התחרות מעוניינת האגודה להעניק תעודות הוקרה ליזמים, מתכננים וארגונים בקטגוריות הבאות:

יזם ציבורי כגון רשות מקומית, משרד ממשלתי, חברה ממשלתית, או מוסד ציבורי - ייזום פרויקט ציבורי בתחום התרבות, החינוך, הבריאות, המגורים והסביבה האורבנית, שטחים פתוחים ועוד.

יזם פרטי - פרויקט עסקי, מבני משרדים, מסחר, מגורים.

תעשיינים - מבני תעשיה, השגת מטרות בתחום תכנון סביבת העבודה והתייחסות לקהילה.

בנוסף יש כוונה להתייחס בתחרות לפרויקטים שתוכננו אך לא נבנו.

הפרויקטים ייבחרו ע"י חבר שופטים, המורכב מאדריכלים בעלי שם, אשר ייבחרו בזכות מומחיותם והמוניטין שלהם, וכן נציגים מהארגונים השותפים, כגון השלטון המקומי, ארגון הקבלנים והתאחדות התעשיינים. הקריטריונים להערכת חבר השופטים יתבססו על תרומת התכנון האדריכלי להצלחת הפרויקט; רמת שיתוף הפעולה בין המזמין לאדריכל ולצוות היועצים בכל שלבי הפרויקט; תוצאות מדידות וערכיות מול יעדים שהוגדרו ע"י המזמין; תוצאות בעלות ערך מוסף ליעדי המזמין; איכות הפתרונות האדריכליים; חשיבה והתייחסות למורשת לדורות הבאים; חדשנות; ערכים ויזואליים ויתרונות הפרויקט לציבור הרחב; תכנון וביצוע "כחול לבן", ובניית בסיס מחקרי בארץ.

"החיבור לסביבה והתרומה לציבור הולכים יחד עם התרומה לעסקים", אומרת קינסקי, ולכן תחרות כזו עשויה לתרום להכרה ציבורית וחברתית בצורך באדריכלות איכותית.

חזון התחרות נוסח על פי המודל של התחרות הבינלאומית: "לאדריכלים ישנה הזדמנות אמיתית לשנות את פני קהילתם. חזונם מעניק יתרונות לכולנו, אך יתרונות אלו קורים כאשר האדריכלים מוכנים לצעוד צעד קדימה, לפתח וליישם אסטרטגיות, על מנת שקולם יישמע. כאשר תהליך זה מגובה ע"י המזמין, או לחילופין המזמין הוא מוביל החזון, התוצאה היא האיכות האולטימטיבית", נכתב במסמך המציג את היוזמה.

ארגון המהנדסים והאדריכלים העצמאים בישראל מאגד כאלף משרדים פעילים המייצגים כ-10,000 בעלי מקצוע.

בתוך הארגון פועלים 14 איגוד מקצועיים, הגדול ביניהם הוא איגוד האדריכלים העצמאים, שבראשו עומדת האדריכלית יעל קינסקי. באיגוד זה חברים, לדבריה, כ-500 משרדי אדריכלים המייצגים כ-2,500 אנשי מקצוע.

קינסקי מסבירה, כי מטרתו של הארגון לשפר את מצבם העסקי ומעמדם המקצועי של האדריכלים העצמאיים, וככזה הוא אינו עומד בסתירה עם עמותת האדריכלים ועם ארגונים נפרדים.