"אין עם מוכשר מאיתנו, ובכל זאת אנו מדשדשים"

"כל המדינות שנמצאות בין 10 המדינות העשירות בעולם היום הן מדינות שביצעו מדיניות רב שנתית של הורדת מיסים, ביטול מונופולים וכו'. אם מדינות קטנות אחרות הצליחו להזניק את עצמן והפכו לגורם עולמי, ישראל ודאי יכולה לעשות זאת כי יש לה מוצרי ידע ומוצרי ידע הם בעלי הערך הרב ביותר בכלכלה. זו הסיבה שגייטס ובאלמר ואריסון הם האנשים הכי עשירים בעולם ולא הסולטן של דובאיי. הפוטנציאל לממש את החזון הזה הוא בהחלט ריאלי. יש לנו בארץ יותר מהנדסים, רופאים וכו' ביחס לאוכלוסיה מכל מקום אחר בעולם ובכל זאת אנחנו הרבה מאחורי מדינות אחרות. אין עם מוכשר מאיתנו, ובכל זאת אנחנו מדשדשים. אז למה זה קורה?

"ביטחון זה חשוב אבל ברגע שיש ביטחון עם גדר באמצע - כמו בדרום קוריאה - ניתן להשיג צמיחה גם בלי שלום. בקוריאה זה הצליח רק משום שהמדינה הצליחה להגדיל את דרגות החופש בכלכלה. המפתח לצמיחה הוא קודם כל הגדלת דרגות החופש בכלכלה. השלום זה בונוס נפלא אבל אם יש שלום ויחד עם זה יש מדינה ביורוקרטית, שום שלום לא יעזור לנו לצמוח. לכן המפתח לצמיחה הוא שחרור המדינה מקצבאות, מונופולים ארכאיים וסקטור ממשלתי מנופח. כל אלו חייבים להשתנות. התחלנו במדיניות הזו ברבעון השלישי של 2003, הרחבנו את הרפורמות והוספנו רפורמות. נאמר לנו בהתחלה שהמדיניות הזו לא תביא להתאוששות ולצמיחה. אחר כך אמרו טוב, אולי יש צמיחה אבל אין ירידה באבטלה. ועובדה שהאבטלה יורדת.

"החלק היחסי של שני העשירונים העליונים במיסים עלה. מדיניות הפחתת המיסים מכוונת בעיקר למקבלי השכר ברמות הנמוכות יותר. כתוצאה מהקלות המס הפערים הצטמצמו ולא התרחבו. אנחנו מבצעים מדיניות שעיקריה הפחתות הוצאות הממשלה כדי להפחית מיסים. אני כופר בזה שזה נותן תוצאות חברתיות שליליות כי הדרך לשחרר אנשים ממציאות שלילית היא להכניס אותם לשוק העבודה. המפתח הראשון ליציאה מהעוני הוא כניסה למעגל העבודה. ומי שמייצר עבודה זה הסקטור היצרני. אז צריך לעודד את הסקטור היצרני על ידי כך שירוויח יותר, והוא ירוויח יותר על ידי הורדת מיסים".

מפתח לצמיחה

נתניהו הוסיף כי: "הורדת מיסים היא מפתח לצמיחה כי זה מעודד את השוק הפרטי ליצור מקומות עבודה. יצרנו מקומות עבודה על ידי הוצאת עובדים זרים ו-100 אלף איש חזרו למעגל העבודה. שואלים אותנו מה עם השירותים החברתיים למי שמתקשה או לא יכול לעבוד. למה אתם חושבים שהממשלה תדאג להם טוב יותר מהסקטור הפרטי? הסקטור הפרטי הוא חשוב לא רק כמנוע חברתי ליציאה מהעוני. הטיפול בבעיות החברתיות יכול להתבצע על ידי סיוע מצד הסקטור הפרטי.

"למשל יש לנו 9 מעונות של המדינה לאנשים עם מוגבלויות (נכים). הפרטנו שניים על ידי מיקור חוץ. עלות ההפעלה ירדה ב-50% והתור למעונות האלה אין סופי. כולם רוצים ללכת לשניים הפרטיים, כי השירות בהם הרבה יותר טוב. אנחנו הולכים להפריט עכשיו את כל ה-9. אז כשאנחנו מפריטים את כל ה-9 פגענו בהם? הם עושים את זה הרבה יותר והממשלה משלמת פחות.

"ההנחה שהטיפולים החברתיים הנדרשים התבצעו טוב יותר על ידי הממשלה זו הנחה שצריך לבחון אותה. יש לנו עכשיו פרויקט שבמסגרתו אנחנו נותנים משימה ל-4 חברות מחו"ל, שלוקחות שותפים ישראלים, למצוא ב-4 ערים עבודה למובטלים. אם הם מוצאים עבודה למובטלים הם מקבלים חלק מחיסכון ההקצבה. אבל הם לא יכולים להעביר אותם לחברות כוח אדם או לשוק העובדים. אם הם מצליחים למצוא למובטל עבודה והוא נשאר בה 6 חודשים הם מקבלים בונוס. אם הוא נשאר 9 חודשים הם מקבלים בונוס נוסף. בנוסף הם צריכים להתאים את העבודה לאנשים. כמו למשל לדאוג להם למעונות יום, להסעות, הדרכות מיוחדות וכו'.

"התפיסה שלנו אומרת כך: כיוון שאנחנו בשוק תחרותי גלובלי ומכיוון שלמשקיעים, לצרכנים ולעובדים יש יותר דרגות חופש איפה לעבוד ואיפה להשקיע, לממשלות יש פחות דרגות חופש. הברירה היא בין לבצע רפורמות במחיר קשה אבל נסבל או לבצע אותן אחרי שכבר מאוחר מדי. המדינות שזיהו את זה בזמן הפכו למדינות העשירות בעולם.

"ברור שיש קשיים. כי ברגע מסוים יש מחסור. הרגע הזה יכול להימשך שנה וגם שנתיים. אבל העובדה היא שכאשר הורדנו את שיעורי המס קיבלנו תקבולי מס גדולים יותר והעברנו אותם באופן ישיר לקשישים. מדינה בקריסה לא יכולה לשלם לקשישים. לכן הניגוד ששומעים יום ולילה בין המדיניות הכלכלית הנכונה שעומדת בסתירה למדיניות חברתית, היא הנחה לא נכונה, ואני לא צריך ללכת עד סין וצ'ילה כדי להבין את זה. העשירונים העליונים לא משלמים פחות מס, ההיפך הוא הנכון. פרט לכך מבין 100 אלף העובדים שחזרו למעגל העבודה הרוב הם לאו דווקא עובדי היי-טק. הרוב הם עובדי תעשייה ולואו-טק.

"אנחנו מתחרים היום בייצוא מול צרפת וגרמניה ומדינות אחרות. אבל המרכיב החזק ביותר בחברה זה צריכה פרטית, והצריכה הפרטית סוף סוף עולה. כי ברגע שהורדת מיסוי ומיסים עקיפים גרמת להגדלת הצריכה במידה משמעותית וזה מה שדוחף את הצריכה במשק קדימה.

"נקודה נוספת היא שהשיח הציבורי דורש רפורמה. אני לא יכול לבצע רפורמה בשיח הציבורי. לפני כל דבר אחר צריך לשנות את הדיסקט. צריך להבין שאין סתירה בין כלכלה נכונה לחברה בריאה. לכן אנחנו נמשיך ברפורמות כולל ביטול המונופולים וכו'.

"רפורמה נוספת שאנחנו מתכוונים לבצע והיא מקבילה בעוצמה לרפורמה בשוק ההון היא רפורמה בתחום הנדל"ן ובמינהל מקרקע ישראל. המצב כיום חונק את משקי הבית. הרפורמה צריכה להיעשות במהלך מדוד בשנים הקרובות". *