ביהמ"ש: אין התיישנות על תביעות מין בתוך המשפחה - אם הנפגע לקה בנפשו

שופטת בית המשפט לענייני משפחה בראשל"צ, אסתר שטיין, דחתה בקשה שהגיש אב החשוד בביצוע מעשי אינוס וסדום בבתו, לדחות את התביעה נגדו, בטענה כי על התביעה חלה התיישנות.

שטיין קובעת, כי אין לחסום את דרכה של הבת בטענה להתיישנות, וזאת למרות שחלפו למעלה מ-12 שנה מהמועד האחרון בו בוצעו המעשים המגונים וגילוי העריות. במקרה הנוכחי, קובעת שטיין, מדובר במצב בו קיימת פגיעה נפשית שאינה שנויה במחלוקת, אשר ניתן לומר כי מנעה מהבת את היכולת לאזור כוחות ולהגיש תביעה.

הבת הגישה תביעה בסך חמישה מיליון שקל כנגד אביה, בעקבות מעשי אינוס שביצע בה כאשר היתה בגילאי 3-11. רק משהגיעה לגיל 23, בעקבות חלום שחלמה שהצית זיכרונות מודחקים, היא התלוננה נגד אביה ואף הגישה תביעה אזרחית. האב ביקש לדחות את התביעה בנימוק כי על התביעה חלה התיישנות.

הבת, באמצעות עו"ד אורי קידר, טענה כי אם תתקבל טענת ההתיישנות לא תוכל לקבל פיצוי מאביה, ודחיית תביעתה מהווה פגיעה נוספת בה.

הבת ציינה, כי עד למועד החלום לא ידעה את הקשר הסיבתי שבין מעשיו של אביה לבין מצבה הגופני. עוד היא טענה, כי הדחיקה את הזיכרון של מעשי אביה, והדחקה שכזו אופיינית לעבירות מין שמתבצעות בקטינים על-ידי בני משפחה.

שטיין קובעת, כי לעבירות מין בתוך המשפחה יש אפיון מיוחד, ופת ההתיישנות הקצובה להן בחוק הפלילי הוארכה ועומדת על עשר שנים.

שטיין מציינת, כי על-פי הצעת חוק חדשה, יש לדחות טענת התיישנות על עבירות מין שנעשו בקטין. לגופו של עניין, היא קובעת, כי הבת מוכרת היום כבעלת נכות נפשית של 100% בביטוח הלאומי, ולא קיימת מחלוקת כי בעיותיה החלו מגיל 16.

אדם הסובל ממחלות נפשיות המקנות לו 100% נכות יכול, לדברי שטיין, להיחשב לאדם מוגבל להגיש תביעה משפטית. "ניתן לראות את כל התקופות בהן היתה הבת מטופלת או חסרת כוחות נפשיים להגשת התביעה כתקופות בלתי נמנות לעניין ההתיישנות. מדובר בעבירות מין בתוך המשפחה שהמחוקק גילה דעתו ביחס לחומרתן בהארכת המועד להתיישנותו של הדין הפלילי".

עוד היא קובעת, כי קיימת השהייה בכל הקשור להכרה במעשה והגשת התביעה, כאשר מדובר בעבירות מין בתוך המשפחה. לאור זאת, היא דחתה את הבקשה לדחות את התביעה מחמת התיישנות וקבעה, כי יש לברר את התביעה לגופה. (בש"א 284/05 תמ"ש 31800/04).