ביטול ההתקשרות עם קבוצת כרמלטון להקמת פרויקט מנהרות הכרמל ויציאה למכרז חדש יגרום למדינה נזק בהיקף של לפחות 750 מיליון שקל. כך עולה מבדיקה שערכה חברת יפה נוף, החברה העירונית לתשתית בחיפה עבור משרד האוצר. עוד עולה מהבדיקה, כי החלטה על ביטול ההתקשרות עם כרמלטון ויציאה למכרז חדש תגרום לעיכוב של 3-2 שנים לפחות.
מהבדיקה עולה עוד, כי התועלת הישירה למשק (לא לזכיין הפרטי) מביצוע הפרויקט, כתוצאה מחיסכון בדלק וזמן נסיעה לעבודה בלבד, היא 250 מיליון שקל לשנה וכי התועלות העקיפות גדולות בהרבה. הבדיקה מדגישה, כי מדובר בהערכת חסר.
הדו"ח מתפרסם לאחר שמשרד האוצר הודיע לפני כחמישה חודשים, כי הוא שוקל לבטל את ההתקשרות מול כרמלטון ולפרסם באופן מיידי מכרז חדש לפרויקט. החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, הורה לסגנו, צביקה חלמיש, שהוא יו"ר ועדת המכרזים, להיערך לפרסום מכרז חדש, במקביל למגעים עם כרמלטון.
בדו"ח של חברת יפה נוף נאמר, כי הצורך הבסיסי במנהרות הכרמל לפתרון בעיות התחבורה בחיפה לא פחת במשך השנים, אלא גבר. המנהרות הן עורק תחבורה ראשי יחיד, המחבר בין מפרץ חיפה לשכונות ברכס הכרמל והמבואות הדרום-מערביים של חיפה. כל חלופה סבירה למנהרות הכרמל, לרבות הרחבת הכבישים הקיימים מוצתה עד תום.
לפי הדו"ח, מאז יצא מכרז המנהרות בתחילת 1997, חלו בחיפה מספר שינויים, שהגבירו את הדחיפות בפרויקט. למשל, האוכלוסייה בנפת חיפה גדלה ב-25%, נבנו שכונות חדשות ועובו שכונות קיימות, סמוך לפתח המרכזי של המנהרות. כמו כן, היה עיבוי מסיבי של איזור התעסוקה הסמוך לפתח המנהרות המערבי, ונבנו מרכזי תחבורה במפרץ ובחוף הכרמל, סמוך לפתחי המנהרות, תוך ביטול התחנה המרכזית בבת גלים.
יפה נוף מציינת עוד, כי המערכת התכנונית כולה הסתמכה על פרויקט מנהרות הכרמל כעובדה קיימת, ועיכוב הפרויקט הגדיל את המצוקות התחבורתיות לרמה בלתי נסבלת. בנוסף, גם נתונים שרוכזו על ידי יועצי התנועה של חברת כרמלטון מצביעים על גידול בתחזיות התנועה.
בדו"ח נטען, כי הכנת מכרז חדש תימשך לפחות חצי שנה, והליך הבחירה של הזכיין וסגירה פיננסית יימשכו לפחות שלוש שנים. בהנחה שכל התהליך לא ייתקל בבעיות משפטיות או פיננסיות, פתיחת המנהרות תהיה רק בעוד שמונה שנים, עובדה שתגרום לקריסה של המערכת התחבורתית במרכז הכרמל ולנזקים כלכליים כבדים.
בחודשים האחרונים מתנהלים מגעים אינטנסיביים בין משרד האוצר לכרמלטון, על מנת לחתום על הסכם זיכיון מתוקן ולסגירה פיננסית. משרד האוצר דרש שורה של תיקונים במכרז המקורי. כך למשל, דרש להוזיל את האגרה ב-50%.
כרמלטון מצידה התקשתה לגבש עמדה ברורה לגבי המשך הפרויקט, בין היתר בשל שינויים פרסונליים בחברות המרכיבות את הקונסורציום.
כרמלטון שהיא שותפות של נכסים ובניין, אשטרום, פי.בי והחברה הספרדית דרגדוס, זכתה ב-1998 במכרז להקמת המנהרות, באורך כולל של 5 ק"מ, שיחברו את צומת הקריות (הצ'ק-פוסט) עם היציאה הדרומית של חיפה וחוף הכרמל.
עלות הפרויקט במונחי 1997 היתה 170 מיליון דולר. הפרויקט התעכב בשל התמשכות ההליכים הסטטוטוריים ובעיקר על רקע מחלוקת עקרונית בין דיסקונט לזכיין, בעניין הליווי הפיננסי על רקע העיכובים.
כיום מנהלת כרמלטון מגעים להכנסת חברת שיכון ובינוי כשותפה בפרויקט. כרמלטון אמורה להודיע למדינה בזמן הקרוב על יכולתה להגיע לחתימה על הסכם זיכיון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
