בהתנגדות היועצת המשפטית, אישרה ועדת הכספים שינוי ברכבת הקלה בי-ם

האישור ניתן ברוב קולות, כשהתומכים דחו את טענות אלחנני בכך שלא מדובר באישור תוספת תקציבית, אלא רק בתיקון חוזה, בהתאם לחוק יסודות התקציב.

בבקשת האוצר נאמר, כי מאז החתימה על החוזה נתקל הזכיין בקשיים להשגת המימון הנדרש עבור הפרויקט, כתוצאה משינוי הנסיבות הביטחוניות. חלמיש אמר בבקשה, כי לאחרונה הגיעו נציגי הממשלה לסיכומים על העדכונים הנדרשים ונחתם הסכם מעודכן.

הנושאים המרכזיים שעודכנו הם הענקת רשת ביטחון לזכיין, כאשר יש ירידה חדה במספר הנוסעים; הגדלת התמלוגים שיעביר הזכיין למדינה; הארכת תקופת ההקמה והזיכיון על מנת לאפשר לזכיין ולמדינה להשיג את כל היתרי הבנייה הדרושים. בנוסף, הוסדר השימוש בתגמולי הביטוח באירוע המוגדר כ"קטסטרופה"; הוסדרה חשיפתו של הזכיין לתביעות צד ג' והוסדר מערך הערבויות בהתאם למקובל בפרויקטים אחרים.

כמו כן, ניתנה אפשרות להפעיל קרונות בודדים, במטרה לשפר את תפעול הרכבת והגנה על ריבית הבסיס, בהתאם ליום המשיכה בפועל תמורת פרמיה למדינה.

חלמיש מציין, כי לאור הקשיים לפניהם ניצב הפרויקט, אין ספק שהעדכונים נדרשו לצורך "הסגירה הפיננסית", והם מבטיחים את זירוז הקמת הרכבת הקלה בירושלים.

אלחנני ציינה בהתנגדותה לאישור הבקשה, כי בניגוד לנאמר בה, הוועדה לא אישרה את הסכם הזיכיון, אלא רק את ההרשעה להתחייב. לא ברור מדוע נדרשת הוועדה לאשר עתה עדכון הזיכיון.

כמו כן טוענת אלחנני, כי לא ניתן להבין מפניית חלמיש מהם הנתונים הכמותיים, אשר נובעים מהשינויים הנדרשים, והיא מתחייבת מכך להגדלת ההרשעה להתחייב. זאת, מאחר שהבקשה לא ניתנת להשוואה של "לפני" ו"אחרי" בתנאי הזיכיון.

אלחנני מסתמכת על הביקורת של מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, על פרויקט הרכבת הקלה בדו"ח לשנת 2003, ואומרת לחברי הוועדה שמן הראוי היה לקבל במסגרת הפניה של חלמיש תשובות לנקודות שגולדברג התייחס אליהם.

לדברי אלחנני, היא רוצה לקבל את כל הנתונים לצורך בדיקת הכדאיות הכלכלית של הפרויקט, לעומת חלופות אחרות. כמו כן, היא מבקשת רישום נכון ושקוף של עלויות הפרויקט בתוכנית תקציבית נפרדת וכן מעקב אחר ההשקעה בפרויקט לעומת האומדן.

לדבריה, לפי דו"ח המבקר, ההוצאה הצפויה של המגזר הציבורי תהיה גדולה פי 2.5 מהסכום המקורי, והיא שואלת כיצד משרד התחבורה נערך לקראת האפשרות הזאת. וזאת, לאחר שוועדת הכספים אישרה בנובמבר 2002 הרשעה להתחייב בסך 1.4 מיליארד שקל עבור הקמת הרכבת הקלה.

לדבריה, מדובר בסכום אותו ביקש המציע שנבחר במכרז, כמענק בגובה של 74% מעלות ההשקעה הפרטית.

עוד לדבריה, היה על משרד התחבורה ועיריית ירושלים להשקיע 500 מיליון שקל נוספים להסרת מטרדים, פינוי תשתיות ותשלומי פיצויים, על מנת להעמיד את תוואי הרכבת לרשות הזכיין. בנוסף על כל אלה, התחייבה המדינה למנגנון של רשת ביטחון למספר משתמשים ברכבת הקלה, במקרה שיהיה נמוך מהתחזיות.