מלונות אפריקה-ישראל: בזכות האם

המצב הקשה שבו שרוי ענף המלונאות בישראל (גם עתה, למרות פעמי השלום האחרונים, בתי המלון רחוקים מלהיות מלאים בתיירים), נותן את אותותיו בביצועי החברות בתחום וגם בדירוג הסיכון העסקי שלהן, כפי שהוא בה לידי ביטוי בדירוגי מעלות.

אחת החברות הגדולות בתחום היא חברת אפריקה-ישראל מלונות. החברה מדורגת על-ידי מעלות בדירוג BBB מינוס. בהשוואה למרבית החברות המדורגות בישראל, מדובר בדירוג נמוך מאוד, שלא לדבר על קבוצת אפריקה-ישראל, שממוצבת כאמור כאחת הקבוצות החזקות בישראל.

במעלות לא מתעלמים מה"אבא והאמא" של החברה. בפתיחת דו"ח הדירוג של האנליסט גיל לופוביץ', שדירג את החברה, הוא כותב במפורש, כי "אשרור הדירוג של האג"ח נובע בעיקר מהשתייכות החברה לקבוצת אפריקה-ישראל, ומהצהרת החברה האם בפני מעלות בדבר מחויבותה המהותית לפעילותה של החברה, לחוסנה הפיננסי וליכולת הפירעון שלה". במלים אחרות - לולא הגב החזק של אפריקה-ישראל, יתכן מאוד שדירוגה של אפריקה מלונות היה נמוך אפילו יותר מ-BBB מינוס - הדירוג הנמוך ביותר שנחשב עדיין כ"דרגת השקעה", ומאפשר לגופים המוסדיים להשקיע באיגרת החוב.

דו"ח הדירוג האחרון של מעלות לאפריקה מלונות פורסם בשבוע שעבר, והוא למעשה מהווה דו"ח מצב בנוגע לאיגרות שהנפיקה החברה עוד ב-1997, ושצפויות להיפרע עד נובמבר 2006. נכון להיום מדובר בסדרה שהיקף היתרה שלה עומד על 43.4 מיליון שקל, בריבית של 4.25% צמוד למדד.

בנוסף, לחברה סדרת אג"ח נוספת (סדרה ג'), שהונפקה למוסדיים אשתקד, ושאינה נסחרת בבורסה ואינה מדורגת. איגרת זו, שיתרתה רשומה במאזן החברה לפי שווי של 126.4 מיליון שקל, משלמת ריבית של 5.8% בשנה, צמוד למדד, והיא צפויה להיפרע עד אוגוסט 2014. סדרה זו מגובה בשעבוד של זכויות המקרקעין על מלון קראון פלאזה, שנמצא על הטיילת של תל-אביב, צמוד לים.

אישרור הדירוג על-ידי מעלות מאפשר לחברת הדירוג להביע את דעתה לא רק על אפריקה מלונות, אלא על הענף כולו. בדו"ח כותב לופוביץ', כי הדירוג של החברה הינו למרות ההרעה במרבית הפרמטרים הפיננסיים שלה בשנים האחרונות, ולמרות יחס כיסוי חוב נמוך (למרות שיפור תפעולי מסוים שהחל ב-2004).

ענף המלונאות כולו מדורג על-ידי מעלות כענף בסיכון גבוה, מטבע הדברים. מספר רב של גורמים מגדילים סיכון זה: תנודתיות עזה בצד הביקוש, רגישות גבוהה מאוד לאירועים פוליטיים וביטחוניים, מחזורי גיאות ושפל כלכליים, צורך בהשקעות הוניות ניכרות, תחרותיות חזקה מאוד בין המלונות לבין עצמם ובין המלונות בארץ לנופשונים בחו"ל, וגמישות תפעולית נמוכה. ביטוי למשבר שפוקד את הענף מאז פרוץ האינתיפאדה, באוקטובר 2000, הוא הירידה החדה התיירות הנכנסת, מ-2.7 מיליון תיירים בשנת 2000 לכמיליון תיירים ב-2003. ב-2004 חלה התאוששות מסוימת, עם גידול במספר התיירים הנכנסים לכ-1.5 מיליון.

בעקבות הירידה בתיירות מדווחים בתי המלון בישראל על ירידה חדה בתפוסת החדרים, מרמה ממוצעת של 59% ב-2000 ל-40%-43% בלבד בשנים 2001-2003. אשתקד נרשם גם כאן שיפור, כששיעור התפוסה במלונות ברבעון הראשון של השנה עלה. הביטוי להרעה הוא המעבר של כל חברות המלונאות ב-2003 להפסד כבר בשורה הגולמית.

מלונות אפריקה-ישראל מפעילה שורה של בתי מלון, בהם קראון פלאזה תל-אביב (246 חדרים), ירושלים (397 חדרים), אילת (266) וים המלח (304 חדרים). הולידי אין בטבריה (250 חדרים) אילת (115) חיפה (100 חדרים) ואשקלון (215 חדרים במלון שמנוהל על-ידי החברה אך אינו תחת בעלותה), וכן מלון הולידי אין אקספרס באילת, בו 212 חדרים). כמו כן החברה מפעילה את חמי טבריה ובית ספר למלונאות.

במעלות מציינים לחיוב את הפריסה הטובה של מלונות החברה במוקדי התיירות בישראל, ואת המותגים הבינלאומיים שהיא מפעילה, שתורמים למיצוב שיווקי טוב שלה. הדבר מקבל ביטוי בתפוסת החדרים במלונותיה, שעמדה ב-2003 על 51.3% בממוצע, לעומת ממוצע ארצי של 42.1% בלבד, ועל 55.1% ב-3 הרבעונים הראשונים אשתקד, לעומת ממוצע ארצי של 47.5% בלבד.

מלונות אפריקה נמצאת כעת בשלבים האחרונים בבניית אטרקציה תיירותית באילת, King City, עם שני שותפים נוספים. ההשקעה הצפויה במיזם היא 26.6 מיליון דולר (חלקה של החברה הוא 4 מיליון דולר), מתוכם כבר הושקעו 24 מיליון דולר (3 מיליון דולר על-ידי החברה). בנוסף, נמצאת החברה במו"מ לרכישת מלון גולדן טוליפ בים המלח, שבו 306 חדרים, תמורת 15.25 מיליון דולר.

במקביל לעסקיה בישראל, ובהתאם למגמה הכללית בקבוצת אפריקה-ישראל, גם מלונות אפריקה נמצאת בתהליך של גיוון גיאוגרפי. החברה מקימה פרויקט הכולל מלון ואתר מרפא בעיר קיסלובודסק שברוסיה, בשותפות בחלקים שווים עם שותף מקומי. ההשקעה בפרויקט, שיפתח בחודש הבא, נאמדת ב-26 מיליון דולר, מחציתם על-ידי החברה.

ב-2004 רשמה מלונות אפריקה שיפור משמעותי בתוצאות העסקיות שלה. ההכנסות צמחו ב-21.1% ל-174.9 מליון שקל, והחברה עברה לרווח תפעולי סמלי של 300 אלף שקל, לעומת הפסד של 13.7 מיליון שקל. בנוסף, קטנו הוצאות המימון של החברה בחצי, מ-33.3 ל-15.1 מיליון שקל, בעיקר בהשפעת פוזיציות המט"ח המנוהלות על-ידה - פוזיציות שמגדילות את התנודתיות בהוצאות המימון של החברה, ולכן במעלות מציינים כי הן מגדילות את הסיכון הפיננסי שלה.

לאורך השנים, מלונות אפריקה הגדילה משמעותית את רמת המינוף שלה, כתוצאה מתזרימי מזומנים שליליים והשקעות גדולות שביצעה. יחס החוב למאזן עומד על 70.7%, לעומת 52.1% בלבד ב-2000, ולכן האיתנות הפיננסית שלה מוערכת כנמוכה מהממוצע. במעלות מציינים, כי לחברה נגישות מוגבלת למקורות המימון, כשלמעשה תמיכת הקבוצה כולה היא הגיבוי הפיננסי העיקרי שלה.

מלונות אפריקה נסחרת בבורסה בתל-אביב לפי שווי שוק של 73 מיליון דולר. איגרת החוב של החברה, שכאמור מדורגת BBB מינוס על-ידי מעלות, נסחרת כיום בתשואה של 5.1%, במח"מ של 1.2 שנים. לשם ההשוואה, איגרות החוב הממשלתיות המקבילות נסחרות כיום בתשואה של 2.6% בלבד - כמחצית מהתשואה שמגלמת האיגרת של החברה, וזאת בשל דירוגה הנמוך יחסית.