הז'יטונים כבר בכוננות

מאז החלו הדיבורים על חידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים, עוסקים בקזינו אואזיס שביריחו בהכנות קדחתניות לחידוש הפעילות. מאות אלפי דולרים הזרימו הישראלים לקופתו בכל יום עד שנסגר, ועכשיו הם מחכים רק ל"כן" קטן ממערכת הביטחון שיחדש את זרם המזומנים > גדי גולן על המיליארדים, על המתחרים, ועל הלחצים שמופעלים מאחורי הקלעים

פפתיחתו לפני כשבועיים של הקזינו בהילטון טאבה, לאחר מספר חודשים בהם היה סגור בשל הפיגוע בו נפגעו ישראלים רבים, יחד עם הציפיות על רקע המו"מ המדיני-ביטחוני המתחדש בין ישראל לרשות הפלסטינית, הפיחו חיים חדשים ותקוות אצל לא מעט גורמים, לפתיחתו המחודשת של קזינו אואזיס ביריחו.

"התנגדותו הממושכת של ראש הממשלה אריאל שרון לפתיחת קזינו חוקי בישראל", אומר גורם ממשלתי בכיר, היא המפתח למהלך המתגבש לפתיחת הקזינו ביריחו מחדש". שרון מתנגד לפתיחת קזינו בארץ, הן על-ידי מפעל הפיס והן על-ידי גורמים עסקיים פרטיים, ומצהיר כי כלכלת ישראל לא תיוושע ממהלך כזה. "אבל מבחינת ראש הממשלה, פתיחת הקזינו ביריחו דווקא תפתור שתי בעיות. היא גם תתמרץ את הכלכלה הפלסטינית ותעניק 'סוכרייה' ליריחו בשל התנהגותה הטובה בתקופת האינתיפאדה, וגם תיתן מענה ל"רעב" של ישראלים לפקוד בתי קזינו ולהמר". העובדה שמרטין שלאף, אחד מבעלי השליטה של אואזיס, הוא מקורב לאריאל שרון, מוסיף אותו גורם, "עשויה בהחלט לקדם את פתיחותו מחדש של הקזינו ביריחו".

כבר ארבע שנים, מאז פרוץ האינתיפאדה הנוכחית, שהקזינו ביריחו סגור ומסוגר, לא מתוך החלטה של המערכת הביטחונית להעניש את בעליו (בין היתר, הרשות הפלסטינית) אלא מתוך החלטה ביטחונית למנוע את כניסתם של ישראלים ליריחו. 98% מבאי קזינו אואזיס היו ישראלים, שנהרו למקום במכוניות פרטיות ובהסעות מאורגנות. חלקם זכו לקבל בו מעמד של V.I.P, בשל היותם מהמרים כבדים.

בימים האחרונים, בעקבות שיחות שארם והמגעים האינטנסיביים בין ישראל לרשות הפלסטינית, החלו מנהלי הקזינו לחדש את המבנה המפואר ביריחו ולהכינו לפעילות מחודשת. הם חידשו ציוד הימורים, שכרו עובדים נוספים, חידשו מלאים של ז'יטונים, עיצבו מדים חדשים לעובדים ועוד. כעת נותר להם להמתין רק להחלטת מערכת הביטחון (שההכנות, אגב, נעשו בהסכמה שבשתיקה מצידה) האם היא מאפשרת כניסת ישראלים למקום.

מבחינת הקזינו, ברגע שיינתן אישור כזה, הם יחלו בגיוס של כ-1,500 עובדים, והכשרתם לעבודת הקזינו. היום (ג') או לכל המאוחר בימים הקרובים, יוחל בהעברת השליטה הביטחונית של יריחו מידי צה"ל לרשות הפלסטינית, וצעד זה, כך לדברי ראש עיריית יריחו, חסאן צלאח, הוא חשוב, ויאפשר לעיר לחזור לימיה המפוארים, עם פתיחתו של הקזינו, שסיפק פרנסה, באופן ישיר ועקיף, למעלה מ-5,000 עובדים, בשירותי אירוח, לינה, דלק, מסעדות, בידור ועוד.

המאבק על כיסו של המהמר הישראלי ניטש בעיקר בין קזינו יריחו בעת שהיה פתוח, לקזינו בטאבה. כאשר אואזיס היה פתוח כולם נהרו לשם, וכאשר זה נסגר, אומרים גורמים בענף, פרחו עסקי בתי הקזינו הלא חוקיים בישראל, עיין ערך ספינות הקזינו באילת. לימים, כאשר משטרת ישראל הכריזה מלחמת חורמה על ספינות הקזינו, ובהיעדר אלטרנטיבה ביריחו, פרח הקזינו בהילטון טאבה, עד לפיגוע בערב סוכות האחרון. לפני לפחות משבועיים הוא נפתח מחדש, וזרם המהמרים המגיעים אליו, עולה בהתמדה.

לדברי דוד הרטאלי, מבעלי קזינו סטאר - חברה המפעילה את הקזינו בטאבה, הוחלט לפתוח בשלב ראשון את קומת ה-V.I.P, עבור כלל הציבור. והיה ויהיה טוב, תיפתח קומת הימורים נוספת. במתכונת החדשה, כולל הקזינו 11 שולחנות למשחקי רולטה וקלפים, ועוד 32 מכונות מזל. כדי להתמודד עם בעיות ביטחוניות עתידיות, נשכרו שירותי יעוץ של חברות אבטחה מהארץ ומחו"ל, וכך גם הממשלה המצרית המעסיקה, על חשבונה, 17 קציני אבטחה שישמרו על המקום סביב השעון.

במפעל הפיס רוצים גם

קזינו בטאבה, וקזינו ביריחו, הוא סיוט מתמשך עבור ראשי מפעל הפיס, היו"ר שמעון כצנלסון והמנכ"ל שאול סוטניק, המנהלים מלחמת התשה כדי להביא לכך שיוקם קזינו חוקי בישראל על-ידי מפעל הפיס. כצנלסון מתעקש כי "מפעל הפיס ערוך ומוכן להקים קזינו בישראל. עם כל התוכניות, שהוצגו כבר בפני הממשלה, נוכל להפעיל קזינו בתוך זמן קצר. פתיחת קזינו באילת תהווה גם מוקד משיכה לתיירים וגם אלטרנטיבה לזרימה של מיליארדים מחוץ למדינה".

לפני מספר חודשים הציגו ראשי הפיס בפני משרד ראש הממשלה את התוכנית להקמת חמישה בתי קזינו בישראל: בנתב"ג, באילת, בים המלח (קרוב יותר ליריחו, תוך התחרות ישירה עמו) ושניים באזור מצפה רמון, כאשר על פי התוכנית, כל ההכנסות מההימורים יועברו לידי המדינה.

קזינו ים המלח כונה "חוסם יריחו", מאחר ומטרתו העיקרית הייתה לבלום את פעילותו ולמנוע את העברת רווחיו לרשות הפלסטינית. קזינו אילת נועד להיאבק בספינות ההימורים כשעוד פעלו שם, קזינו נתב"ג נועד עבור הנוסעים לחו"ל, וקזינו מצפה נועד לשקם את כלכלת הנגב.

יש לזכור שמפעל הפיס היה שנים רבות נגד בתי קזינו, גם חוקיים. אבל כל זה היה נכון רק עד שגילה שקזינו אואזיס מכרסם בשיטתיות ברווחיו. גם התרחבות מפת ההימורים הלא חוקיים ביישובי ישראל שינו מהקצה לקצה את הדעה בעניין. יש לזכור, שכבר יותר מ-20 שנה מדברים בישראל על קזינו חוקי. ועדות על גבי וועדות הוקמו כדי להגיש המלצות לממשלה בנושא זה, אבל כמקובל בישראל, אלו היו "ועדות לצורכי מגירה", שחבריה ישבו, למדו את הנושא, סיירו בחו"ל, והגישו המלצות שונות. אף אחת מהן לא מומשה משום שמעולם לא נמצאה הקונסטלציה הפוליטית המתאימה.

מפת התומכים והמתנגדים לקזינו חוקי בישראל היא כזו: החרדים, כמו הדתיים, מתנגדים לרעיון בתוקף, בטענה כי קזינו ישחית את המידות של הציבור הישראלי, יפגע בנוער, יהרוס משפחות ויגביר את הפשע ואת הזנות. משרד התיירות תמך ברעיון כדי להגביר את התיירות לישראל. ראשי הממשלה השונים היו פעם בעד (נתניהו) ופעם נגד (שרון). שרי האוצר לדורותיהם היו בעד, כי קזינו חוקי יכניס כסף רב למדינה וישחרר את תקציב המדינה למטרות אחרות. המלונאים, בעיקר באילת, תמכו תמיד, וכך גם הציבור באילת, שראה בקזינו מקור הכנסה בלתי נדלה לאור היכרותו עם המהמרים הישראלים.

הציבור הישראלי בכללותו, פעם תמך ופעם התנגד. במשך שנים רבות התנהל פינג-פונג בדעת הקהל הישראלית, עד שקזינו יריחו טרף את הקלפים, והכניס את כולם לתזזית. עד שהאינתיפאדה השנייה הביאה לסגירתו של אואזיס.

רק כדי לסבר את האוזן, מעט נתונים, על פי סקר שערכה שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל: שוק ההימורים בישראל הסתכם ב-2003 ב-17 מיליארד שקל, כאשר היקף ההימורים הלא חוקיים הגיע ל-12 מיליארד שקל. על פי הסקר, נרשם גידול חד בהימורים באינטרנט, שהיקפו מגיע לכמיליארד שקל. באותה שנה, על פי נתוני מפעל הפיס, הסתכמו הכנסותיו והכנסות הטוטו, ב-4 מיליארד שקל. ובקצרה, היקף ההימורים הלא חוקיים בישראל גדול פי 3 ויותר מההימורים החוקיים.

ועוד נתונים. מבדיקה שביצעה חברת BDI עולה, כי התוספת להכנסות המדינה כתוצאה מהקמת בתי הקזינו עשויה לנוע בין 117 ל-150 מיליון שקלים בשנה, וחיסכון ניכר במט"ח, כיוון שחלק גדול מהמהמרים הישראלים בחו"ל יעדיפו להמר בגבולות ישראל. הקמת שלושה בתי קזינו בישראל, כפי שרוצה מפעל הפיס, עשויה ליצור כ-1,200 מקומות עבודה חדשים. בהתבסס על פדיון שנתי ממוצע לעובד קזינו של כ-88 אלף דולר (באנגליה), ובהנחה שבית קזינו ממוצע מעסיק כ-200 עובדים, הרי שסך הפדיון השנתי הצפוי לכל בית קזינו בישראל מגיע לכ-17.6 מיליון דולר לשנה, ורווח שנתי של כ-3.5 מיליון דולר.

על פי הערכת BDI, כ-300 אלף ישראלים נוסעים כל שנה להמר בחו"ל, ובהנחה שההפסד הממוצע שלו עומד על כ-500 דולר, הרי שסך ההוצאות על הימורים של ישראלים בחו"ל מוערך בכ-150 מיליון דולר לשנה.

מוכנים לשים את הכסף

ומי יקים את בתי הקזינו האלה? מתעניינים לא חסרים. נזכיר שלושה בולטים: דוד לואיס (בבעלותו מספר בתי מלון באילת), שלדון אידלסון (הבעלים של מלון ונציה המפואר בלאס-וגאס) ואיש העסקים היהודי-אוסטרי מרטין שלאף (מבעלי הקזינו ביריחו). שלושתם רוצים להקים קזינו חוקי בישראל, בהשקעה, בנייה ותפעול שלהם.

שלאף נחשב מקורב למספר ראשי ממשלה בישראל, בהם אריאל שרון, שמעון פרס ובנימין נתניהו, וכן לגורמים בכירים ברשות הפלסטינית. אולי זו הסיבה שמנכ"ל משרד ראש הממשלה הקודם, אביגדור יצחקי, פעל באינטנסיביות כדי לקדם קזינו חוקי בישראל בידיעת ראש הממשלה, אף שהאחרון הצהיר נחרצות כי הוא נגד.

אגב, אותו שלאף היה יעד לחקירה של המשטרה, בעת שזו ניהלה חקירה נגד בניו של שרון, גלעד ועומרי. פרקליטו של שרון ומנהל לשכתו לשעבר, דב ויסגלס, מייצג זה שנים את שלאף ואת עסקי ההימורים שלו בישראל. ויסגלס מייצג את חברת קזינו אוסטריה, ובטיפול באוניית ההימורים הצפה 'קנקון', המבקשת לקיים הימורים חוקיים באילת, אם וכאשר יינתן רישיון לכך מהמדינה.

'קנקון' היא אונייה מפוארת שביכולתה לאכלס 1,500 מהמרים מדי ערב. במשך תקופה ארוכה פעל מנכ"ל הפיס לשעבר, עו"ד יעקב ברדוגו, בשמו של מרטין שלאף, וחברת קזינו אוסטריה, כדי להביא להפעלתה של האונייה. 'קנקון' לא הופעלה עד כה בשל התנגדותו של היועץ המשפטי הקודם, אליקים רובינשטיין. אגב, נימוק לא פחות חשוב כנגד 'קנקון' הוא ביטחוני בעליל: החשש כי אוניית הימורים, ובה למעלה מ-1500 ישראליים, עשויה להיות בטווח של טילים מסעודיה, מצרים או ירדן.

מאבקו של שלאף לפתוח מחדש את קזינו אואזיס, כמו גם מאבקו לפתוח קזינו חוקי בישראל, בא על רקע הרווחים העצומים שהם גורפים. להלן נתוני בדיקה כלכלית שערך מפעל הפיס, באמצעות משרד חקירות, לגבי קזינו אואזיס, מספר חודשים לפני שנסגר, באינתיפאדה הנוכחית: מדי יום פקדו את אואזיס כ-3,000 ישראלים, ואף יותר בסופי שבוע, כאשר שליש מהם הגיעו בהסעות מאורגנות ו-2,000 מהמרים ברכב פרטי. על-פי הבדיקה, "המהמרים הכפייתיים" ביקרו באואזיס פעמיים בשבוע, ו"המהמרים הבינוניים" פעם בשבוע.

הפדיון היומי של אואזיס באותה תקופה עמד על ממוצע של 600 אלף דולר ליום בשנה הראשונה, 680 אלף דולר ממוצע בשנה השנייה, ועוד כ-30 אלף דולר הכנסות ממכירת סיגריות, משקאות וארוחות. הפדיון היומי הממוצע למהמר עמד על 225 דולר. בתקופת שיא פעילותו העסיק אואזיס 1,600 עובדים בשלוש משמרות, מתוכן 300 דילרים ומנהלים זרים, אשר השתכרו כ-5,000 דולר לחודש, לעומת 1,500 דולר לעובד מקומי. אואזיס לא העמיד אשראי למהמרים שלו. ההימור המינימלי עמד על 1 דולר, והמקסימלי היה 1,250 דולר.

אואזיס פרח, ועמו הכנסותיו, בתקופות רגיעה, והכנסותיו בתקופות פיגועים ירדו לשפל. מיום שנפתח אואזיס, בספטמבר 1998 ועד סגירתו, אוקטובר 2000, הגיעו הכנסותיו לממוצע יומי של 655 אלף דולר, ובסה"כ ל-498 מיליון דולר. המרווח שלו, בכל סוגי ההימורים עמד על 66%. ביום שנפתח פעלו בו 32 שולחנות הימורים ו-74 מכונות (סלוט משין) וביום סגירתו 119 שולחנות ו-220 מכונות. לדברי ברט אנדרסון, מנהל הקזינו, זו אינדיקציה ברורה להצלחה כלכלית.

מחכים לביצי הזהב

לאואזיס יש סיכוי רב לחזור ולשגשג ולהיות "על המפה" של המהמר הישראלי המצוי. מכל ערי הגדה, זו העיר היחידה שכמעט אין בה אנשי חמאס והג'יהאד האסלאמי, וצה"ל לא פגע או הרס בה מבנים של הרשות הפלסטינית או העירייה, וכמעט שאין בה אירועים ביטחוניים. זאת, הודות לעובדה שהיא מרוחקת יחסית ומנותקת גיאוגרפיות מערים פלסטיניות בעייתיות יותר.

מנהלי הקזינו מאוד אופטימיים, וגם מנהלי המלון שבו שוכן הקזינו, אינטר-קונטיננטל, שהשקיעו מיליוני שקלים כדי לשפצו לאחר שנפגע בתחילת ימי האינתיפאדה. נכון, החלטה ישראלית עדיין אין, אבל הם כולם מצפים לה בתקווה.

וכך, כאשר מרטין שלאף מגובה ביועצים, פרקליטים, במקורבים פוליטיים ועסקיים ובשורה של אישים ישראלים בכירים, וכאשר גם מהצד הפלסטיני נמצאת לו תמיכה (למשל של מוחמד ראשיד, יועצו הכלכלי לשעבר של יאסר ערפאת), הוא אופטימי יותר מתמיד. הפעם, הוא מאמין, ה"תרנגולת" אואזיס תחזור ותטיל מטבעות זהב לחשבון הבנק שלו ושל קזינו אוסטריה.

ולמרות זאת, שמעון כצנלסון, יו"ר מפעל הפיס, לא מוכן לוותר: "רק קזינו פיס יחזיר 100% רווח לציבור. ההכנסות הצפויות מהקזינו, להערכתנו, בשנה הראשונה, יגיעו לכ-1 מיליארד שקל, והם יופנו לפרויקטים לאומיים והכסף יוחזר לציבור לפרויקטים בחינוך כמו הזנה לבתי ספר, יום לימודים ארוך, תואר ראשון חינם. ולא לכיסו הפרטי של משקיע זה או אחר". מנכ"ל מפעל הפיס, שאול סוטניק, מחרה-מחזיק אחריו: "אם בישראל לא היו בתי הימורים, או קזינו ביריחו ובטאבה, מפעל הפיס לא היה יוזם את הקמתו, אך מרגע שההם קיימים, נילחם על קבלת הרישיון להפעלתו, כי זוהי המתכונת היחידה המאפשרת לציבור ליהנות מרווחיו". *