סוף החלום: צו פירוק נגד שער הירדן

הצו ניתן לבקשת עובדת החברה, רינת גליבטר, שטענה באמצעות עו"ד טל בננסון, כי לחברה יש חוב כלפיה.

קרת-מאיר מינתה את כונס הנכסים הרשמי כמפרק הזמני של החברה, עד להכרעת אסיפת הנושים בדבר זהותו של המפרק הקבוע. היא הורתה, כי נושאי המשרה בחברה יתייצבו במשרדי הכונס הרשמי, למסור מידע שיידרש בנוגע לעסקי החברה.

חברת שער הירדן פרויקטים עסקה בהקמת איזור סחר חופשי ופארק תעשייתי משני עברי הגבול בין ישראל לירדן. הפרויקט היה בבעלות קבוצת פי.בי (40%), יזם הנדל"ן אברהם אדמוב (25%), משפחת דג'אני מירדן (25%) ובני שטיינמץ (10%).

הטיפול בפרויקט החל לפני עשר שנים, זמן קצר לאחר חתימת הסכם השלום בין ישראל לירדן ועל רקע האווירה הכללית של שגשוג כלכלי באיזור. אולם, ההתפתחויות המדיניות והבטחוניות הביאו לקריסתו.

בבקשת הפירוק של גליבטר נאמר, כי בפברואר 2004 ניתן נגד החברה פסק דין בבית הדין לעבודה, המחייב אותה לשלם למבקשת 65 אלף שקל בגין שכר עבודה פיצויי פיטורין ותשלומים סוציאליים נילווים.

המבקשת טענה, כי החברה לא קיימה את פסק הדין ואינה יכולה לפרוע את חובותיה לנושיה השונים. רק לאחר מתן צו הפירוק, תוכל המבקשת לקבל את הכספים המגיעים לה על-ידי פנייה לביטוח לאומי בדרך של תביעת גימלה.

בשנה שעברה הפסידה פי.בי, לפני שנמכרה בידי האחים ספרא לקבוצת בינו-ליברמן, 106 מיליון שקל - בעיקר בגין פרויקט שער הירדן. רוב ההפסד נבע מהפרשות לירידת ערך בסך 68 מיליון שקל, חציין בגין הפרויקט, ועוד הפסד ישיר של 23 מיליון שקל בשער הירדן.

עד כה השקיעה פי.בי בשער הירדן 15.8 מיליון דולר, ונראה שההשקעה ירדה לטמיון. מקורות המימון אזלו עוד בטרם הוקם איזור התעשייה, בעיקר של המצב הבטחוני באיזור. לפרויקט אין הנהלה פעילה, והחברה הודתה לפני מספר חודשים שהיא אינה משלמת לספקים, יועצים, עובדים ובעלי מניות.

כל עבודות התכנון הופסקו, וכך גם עבודות הבנייה והשיווק. רואי החשבון של החברה, ברייטמן-אלמגור, כבר הזהירו מפני סכנה להמשך קיומו כעסק חי של הפרויקט.