תנו ללמוד בשקט

בימים אלה, בסוף חודש פברואר, ניתן בבית-המשפט המחוזי בירושלים פסק-דין מהפכני, שאיפשר לבנק יהב לנכות מהכנסותיו את דמי שכר הלימוד שהוא שילם עבור לימודים אקדמיים של עובדיו, בלי לנכות להם מס על ההטבה שקיבלו. במקרה הנדון, מימן הבנק ל-44 מעובדיו שכר-לימוד לתואר אקדמי, לא זקף תשלומים אלו כהכנסה מעבודה, וגם לא ניכה לעובדים בגינם מס.

בבסיס המחלוקת עם פקיד השומה, התעוררה השאלה - האם ניתן להכיר בעלות לימודים אקדמיים, הנוגעים לעיסוקו של העובד, כהוצאה מוכרת לצורכי מס למעביד, ובלי שהמעביד יזקוף את שווי שכר הלימוד כטובת הנאה כספית לעובד, שיש לחייבו במס עקב קבלתה.

רו"ח ליאור וורסל, ממשרד רוה"ח וורסל-את-וורסל, ומנהל פורום רואי-חשבון בפורטל נענע, אומר אכן מדובר בפסק-דין מהפכני, על אף שהא ניתן בערכאה המחוזית. "לדעתי, פסק הדין מצביע על שינוי בתפיסה של בתי המשפט ובפרשנות שלו בנוגע לפקודת מס-הכנסה. לימודים גבוהים נתפסו על-ידי שלטונות המס כדבר שהיה מכונה בז'רגון המקצועי 'השגת יתרון מתמיד' ולא בבחינת 'שמירה על הקיים'".

* למה הכוונה? מה ההבדל בין השגת יתרון לשמירת הקיים?

"לימודים ורכישת תואר אקדמי נחשבים לפעולה שמקנה לבעל התואר אפשרות אקדמית לעבוד יותר מאוחר גם במקצועות ובעיסוקים חדשים והם מעניקים לעובד שלמד יתרון על מצבו הקודם של העובד בטרום הלימודים. שלטונות המס עושים אבחנה בין השתלמות מקצועית, שאותה הם תופסים כ'שמירה על הקיים' לבין לימודים אקדמיים, שבעקבותיהם חלה או תחול 'השגת יתרון מתמיד'.

"ככלל, הוצאה שנכנסת תחת הקטגוריה של 'שמירה על הקיים' (לעניין שלנו דוגמת השתלמות), מותרת לניכוי מההכנסה. לעומת זאת, הוצאה שהיא בבחינת השגת יתרון מתמיד (דוגמת לימודים אקדמיים גבוהים) אינם מוכרים כהוצאה לניכוי מס. כך, שפסק הדין האחרון הוא מהפכני בכך שהוא הכיר בלימודים הגבוהים כ'שמירה על הקיים' עבור המעביד".

רו"ח ראובן שיף, ממשרד רוה"ח שיף-הזפנרץ, חושב, כי יש בפסק הדין שלב נוסף בהכרת בתי-משפט בחשיבות ההשכלה והידע. לדבריו, בית המשפט קבע, כי התרת הוצאות עבור לימודים אקדמיים בלי לזקוף אותן כטובת הנאה לעובד, אינה משתמעת ככלל מלשון החוק ואינה דבר שבשגרה. יחד עם זאת, במקרים חריגים, כאשר המעביד נדרש לשדרג את שירותיו ובמסגרת זו הוא נדרש גם לעדכן ולטפח את הרמה המקצועית של עובדיו הוותיקים, תותר ההוצאה בניכוי.

* מהי בעצם משמעותו של פסק הדין?

"על אף שפסק הדין אינו קובע באופן נחרץ, כי כל הוצאה שהוציא מעביד לצורך רכישת תואר אקדמי לעובדיו, תהיה בהכרח מוכרת, הרי שהוא מצטרף לשורה של פסקי-דין העוסקים בהכשרתו ובהתאמתו של עובד למקום עבודתו. זאת, על רקע השינויים שחלו בשוק העבודה הישראלי, תוך מתן חשיבות עליונה להשכלה גבוהה לעובד, לתנאי עבודתו וליכולתו האישית.

"בעידן הגלובליזציה, נדרש העובד לעיתים קרובות להבין תהליכים עסקיים ברמה גלובלית, תוך ראייה רחבת היקף שהיא חוצה גבולות. לכן, הלימודים הגבוהים בפסק הדין הזה נתפסים לא רק כאינטרס אישי של העובד, אלא גם כאינטרס של המעביד בבחינת 'שמירה על הקיים'.

"לטעמי, פסק הדין בעניין בנק יהב, מהווה שלב נוסף בהכרה של בית המשפט בישראל, בחשיבותם של הלימודים האקדמיים למקום העבודה ולסביבה העסקית, שבהם נדרש העובד להתמודד. אני סבור, כי בימינו התואר האקדמי לכשעצמו אינו מהווה רכישת נכס. לימודים גבוהים הפכו זה מכבר לנחלת הכלל. מקומות עבודה רבים אינם מסתפקים בקיומו של תואר אקדמי כתנאי להעסקה, והם דורשים בנוסף התמקצעות ספציפית".

* לאור הפסיקה הזו, האם עובדים שנשלחו ללימודים גבוהים בעבר ושהמעביד ניכה להם מס משכרם, יוכלו לתבוע החזר?

שיף: "לדעתי, בנסיבות מסוימות מעבידים יוכלו להגיש 'דוחות מתקנים' לפקיד השומה ולתבוע את המס שנוכה כהחזר עבור שנים פתוחות. כלומר, עבור שנים שטרם נערכו בגינן דיוני שומה סופיים".

וורסל: לדעתי, יש מקום לנסות לבקש החזר, אם המקרה הנדון של עובד מסוים דומה במהותו למקרה של בנק יהב. על עובד כזה יהיה להוכיח, כי היציאה ללימודים נבעה מתוך צורך של המעביד, ולא כדי לשמש את צרכיו האישיים שלו".

* אז מה הייתם ממליצים לעובד שנוכה לו מס עקב לימודים גבוהים לעשות?

שיף: "הייתי ממליץ לעובד ששילם ישירות, באמצעות מעבידו, מיסים עבור שכר-לימוד ללימודים אשר מהווים חלק בלתי נפרד מתחום עיסוקו, להגיש דו"ח לפקיד השומה המקומי, ולתבוע את המס שנוכה מהכנסותיו בגין נושא זה".

וורסל: "רק אתמול עלתה שאלה כזו ב'פורום רוה"ח' שאנו מנהלים. לדעתי, העובד צריך למלא דו"ח למס-הכנסה, עם פירוט שווי שכר הלימוד שנרשם לו בשכר, ולדרוש את ביטול השווי הנ"ל. כיוון שמדובר בפסיקה של ביהמ"ש המחוזי, ולא בהלכה שמחייבת את שלטונות המס, להערכתי, הרשויות לא ימהרו לוותר על שווי שכר הלימוד כהטבה חייבת במס. בכל מקרה, כדאי לנסות. הרבה פעמים זה תלוי גם בפקיד השומה הספציפי".

* מה המשמעות של פסק הדין החדש לנישום מבחינה פיננסית?

שיף: "מדובר בסכומי מס שיכולים להגיע לעשרות אלפי שקלים. נכון להיום, שכר-לימוד במכללות שמקנות תואר אקדמי הוא כ-25 אלף שקל לשנה. עובד שנמצא במדרגת מס גבוהה, ושנשלח ללימודים אקדמיים כאלו, היה משלם סך כולל של מיסים בשיעור של כ-50% משווי השכר-לימוד. כלומר, מדובר בכ-12,500 שקל לשנה. בדרך-כלל רוכשים תואר אקדמי בכשלוש שנות לימוד לפחות. לכן, אם נכפיל את הסכום הזה פי שלושה נקבל כ-40 אלף שקל חיסכון במס".

* האם וכיצד פסק הדין מיטיב גם עם המעסיק?

שיף: "עד היום, ברוב רובם של המקרים, הנטל הזה של המס היה נופל על כתפי המעביד. כי כדי לא להקטין בפועל את שכר הנטו של העובדים אשר נשלחו ללימודים גבוהים, המעביד היה נוהג לגלם את המס בגין הלימודים של עובדיו. הווה אומר, כי עבור המעסיק עלות הלימודים הגיעה לממדים שהם מעבר לשכר הלימוד בפועל, והיא כללה גם את המס שהמעביד ספג ולקח על עצמו".

וורסל: "אביא דוגמה איך זה מיטיב עם המעסיק. אם נניח שכר הלימוד של עובד אחד עמד על 25,000 שקל בשנה, הרי שעבור מעביד שגילם את שווי המס לעובד, העלות הייתה מגיעה ל-49,020 שקל, במקרה ששיעור המס השולי של העובד עמד על 49%. כי על-פי-רוב, עובדים בכירים שמגיעים למס שולי כזה, הם אלו שגם נשלחים ללימודים גבוהים".

* איך להערכתם ישליך פסק הדין של בנק יהב על המיסוי על לימודים בעתיד?

שיף: "אני סבור, כי אם שלטונות המס יאמצו את פסק הדין של בית-המשפט המחוזי, הרבה מעבידים יפתחו את כיסם ויתירו לעובדיהם לרכוש רמת השתלמויות רחבה ומקיפה יותר. להערכתי, זה גם יעודד את העובדים ליזום פנייה אל מעסיקיהם ולבקש להרחיב את השכלתם המקצועית".

וורסל: "מס-הכנסה הסכים בתקופה האחרונה להכיר בחלק מההוצאות ללימודים לתואר-שני כהוצאה מותרת בניכוי, ואולי פסק הדין הזה יעודד את רשויות המס להכיר גם בהוצאות ללימודים לתואר-ראשון, או להכיר בחלקן לפחות".

* האם הפסיקה הזו מחייבת את שלטונות המס באופן גורף?

שיף: "ממש לא. פסק-דין של בית-משפט מחוזי אינו מהווה פסיקה סופית המחייבת את פקיד השומה לפעול על פיו. יחד עם זאת, יש כאן בהחלט התוויית דרך, שתוביל לכך ששלטונות המס יוציאו הוראות ברורות ומפורטות לפקידי השומה כיצד עליהם לנהוג. רק אם מס-הכנסה יערער על החלטת בית-המשפט המחוזי, יגיש ערעור לבית-המשפט העליון, וזה יאמץ את פרשנות מס-הכנסה, אזי המצב יחזור לקדמותו".

* ומה הם הסיכויים שמס-הכנסה אכן יערער על פסק-הדין?

וורסל: להערכתי, יש סיכוי גבוה שהמילה האחרונה בעניין טרם נאמרה ושרשויות המס יערערו על הפסיקה שניתנה בביהמ"ש המחוזי. זאת, כיוון שאימוץ הפסיקה הזו תגרע מיסים בהיקף עצום מאוצר המדינה".*