קרקעות ליהודים בלבד

לאחרונה הוגשו לבג"ץ עתירות המבקשות להפקיע את אדמות קק"ל מידי העם היהודי, ולעשותן ככל קרקעות המדינה. במילים אחרות - העתירות מבקשות שמדינת ישראל תפנה עורף לתפקיד המכריע שחייבות אדמות קק"ל למלא, לדורי דורות, בשירותו של העם היהודי. חוזה המדינה בוודאי לא שיער שבחלוף כמאה שנה יידרש בית-המשפט הגבוה לצדק במדינה היהודית לדון בחוקתיות של בעלות קק"ל על אדמותיה, כנאמן העם היהודי.

קיומו של מאגר קרקעות, שהוא קניין-עד בידי העם היהודי, ומשמש ליישוב יהודים, הוא ערך-יסוד בשיטתנו המשפטית. אם במדינה היהודית לא יותר לגוף ציוני להיות בעלים של קרקע, ולייעדה לשימושים של פיתוח ההתיישבות היהודית, מה הערך המיוחד לקיומה?

הציונות, שחגגה זה כבר מאה שנה, אינה אות קין, ואין סיבה שתיאלץ להצדיק את עצמה במדינה המתקראת יהודית ודמוקרטית, השייכת לעם היהודי, והמשמשת כמרכז של העם היהודי - והיא גם מדינה של כל אזרחיה.

המדינה אכן צריכה להעניק יחס של שוויון לכל אזרחיה: השוויון הוא אינטרס משותף של היהודים והערבים גם יחד. אינטרס זה מטיל חובה על הרוב היהודי לאפשר השתלבות מלאה של המיעוטים בחיי המדינה, ועם זאת, על המיעוט הערבי להכיר במהותה של ישראל כמדינה יהודית, ולהבין כי משמעות המאבק לשוויון זכויות אינה ביטול הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית. כפי שהרוב מכבד את סמליו של המיעוט, כך על המיעוט לכבד את סמליו של הרוב.

אין סתירה בין חובת המדינה לקבוע מדיניות המתבססת על שוויון בכל הקשור לקרקעותיה, לבין זכותו של העם היהודי לשמור על נכסיו, שהפכו לסמל מהותי לאחדותו. מדינה חייבת בעקרון השוויון, אך עם איננו מוותר על נכסיו.

קרן קיימת לישראל היא ארגון המשמש כנאמן של קרקעות שנרכשו במשך מאה שנה, בכספם של יהודים מהארץ ומהעולם. הכספים נתרמו פרוטה אחר פרוטה, בקופסה הכחולה. מדינת ישראל הכירה בייחודיות זו של קק"ל באמנה שנחתמה בין הצדדים ב-1961, ולפיה לקק"ל מעמד מיוחד ועצמאי, ובעלותה על אדמותיה עצמאית ונפרדת מהמדינה.

המטרה המרכזית של קק"ל, המוגדרת גם בתזכיר ובתקנות שלה כחברה, היא התיישבות יהודית - על קרקעותיה כמובן. מטרה זו היא המשך ישיר לחוק השבות, שגם הוא נועד ליהודים בלבד, במטרה להבטיח את חיזוק המדינה היהודית.

אלפיים שנה היו היהודים פזורים בגלות, בלי זכות על נחלה ובלי בית מוגן, חשופים לאנטישמיות, לפרעות ולפוגרומים, לקיפוח ולאפליה. הקמת המדינה היהודית באה לתקן עוול היסטורי. לכל עם מגיעה מדינה משלו, גם לעם היהודי, וקק"ל היא ארגון של העם היהודי. האם צריך לומר זאת בלחש? אני סבור שלא.

57 שנה אחרי קום המדינה טרם הסתיים תהליך התהוותה של המדינה, שכן עדיין מרחפת עליה עננת האפשרות של חדלון קיומה כמדינה יהודית והיותה אפיזודה חולפת בלבד. למדינה בהתהוות יש זכות מוסרית לנקוט פעולות ייחודיות להבטחת עתיד קיומה. חוק השבות וייעודי הקרקע שבבעלות העם היהודי מהווים דוגמה לשני אמצעים כאלה, ואין מקום לערער על תקפותם המוסרית.

לכן, לא צריך להתבייש בבעלות על אדמות שנועדו להגשמת מטרות של התיישבות יהודית. מותר לעם היהודי שיהיו לו זכויות משלו בקרקע במדינה היהודית.

בבעלות קק"ל כ-2.5 מיליון דונם. כמיליון דונם נרכשו על-ידה בכספי יהדות העולם, עוד בטרם קום המדינה. כמיליון ורבע דונם נוספים רכשה קק"ל בשחר ימיה של המדינה, בכסף מלא, גם הפעם מכספי תרומות של יהדות העולם. מדובר בעסקה קניינית לכל דבר ועניין, שמכוחה עברה הבעלות המלאה והשלמה של האדמות לידיה של קק"ל - ולמדינה אין נחלה או חלק באדמה זו. קרקע בבעלות המדינה חייבת לעמוד לרשות כל האזרחים, קרקע בבעלות קק"ל היא נכס של העם היהודי למען הגשמת מטרותיו: הבטחת קיומה של מדינה יהודית, חיזוקה, פיתוחה ושימור אופיה היהודי.

העובדות ההיסטוריות הפכו קורבן לאג'נדה של גורמים פוסט-ציוניים. לשיטתם, נדמה שמדינת ישראל ניתנה לעם היהודי על מגש כסף, המסך מורד על כל שאירע בעבר. לצערנו, עוד לא תם המאבק על ביסוסה של מדינת ישראל כמדינה יהודית במזרח התיכון, החיה בשלום עם שכניה וזוכה בהכרה למהותה היהודית. קק"ל ואדמותיה מהוות אבן-יסוד במאבק זה.