בית המשפט: זכות הפיצוי בגין הפקעת מקרקעין של בעלים משותפים היא נפרדת

בין המינהל לבין אח ואחות תושבי מקסיקו, נתגלעה מחלוקת בנוגע לשיעור הפיצויים המגיעים להם, בגין הפקעת המקרקעין בשטח של 50 דונם שירשו מהוריהם.

ההפקעה בוצעה עקב תוכנית מיתאר שהוכנה ע"י משרד הפנים ובה שונה ייעוד הקרקעות באזור בו מצויים המקרקעין, מייעוד חקלאי לייעוד של בנייה.

האחים הסכימו לוותר על זכויותיהם במקרקעין החקלאיים לטובת המינהל, תמורת פיצוי.

ביהמ"ש נתבקש להכריע בשאלה האם היה על המינהל לפצות את התובעים בגין שתי נחלות, כאילו לכל אחד מהם מגיע פיצוי בגין נחלה. המחלוקת בין הצדדים התייחסה לעובדה ששני התובעים הם בעלים משותפים של החלקה.

לטענת המינהל, הזכות לפיצוי היא זכות אחת לשניהם יחד ולא זכויות נפרדות לכל אחד מהם.

השופטת רנה משל, ציינה כי מאחר והפיצוי ניתן לפי שווי קרקע לבנייה בגין גודל נחלה אחת בלבד, ואילו לגבי יתרת השטח ניתן הפיצוי לפי שווי קרקע חקלאית, מתעוררת השאלה האם בהיות התובעים בעלים משותפים בחלקה הפיצוי המגיע לכל אחד מהם הוא בגין אותו חלק מן החלקה אשר בבעלותו וכפועל יוצא כל אחד מהם בנפרד מגיע פיצוי בגין שווי נחלה, או שמא על שניהם כאחד לחלוק בפיצוי השווה לשווי נחלה אחת, וכמובן בפיצוי נוסף לגבי יתרת הקרקע החקלאית.

משל קיבלה את עמדת התובעים לפיה יש להתייחס לזכויות כל אחד מהם בנפרד, לבעלות של כל אחד מהם על 25 דונם וכן כל אחד מהם בנפרד זכאי לפיצוי כפי שנקבע בהחלטה מספר 727 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל. משל הורתה למינהל לשלם להם את יתרת הפיצוי בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מדצמבר 1999 וכן הוצאות משפט של 25 אלף שקל. (ת.א 2300/00)