יהלומים נקיים מדם

אנגולה תופסת מעמד מוביל בהפקת יהלומים בעולם, לאחר שבשנות ה-90' סבלה ממלחמת אזרחים שהיהלומים שימשו למימונה * הסכם לפיקוח על הסחר הביא את הסוף על יהלומי הדמים

אנגולה, שבה מתרחב שיתוף הפעולה בין יצואן היהלומים המוביל בישראל, לב לבייב, לבין חברת היהלומים הממשלתית של רוסיה, אלרוסה, היא היום אחת משלוש המדינות הגדולות בעולם בהפקת יהלומים, לצד קונגו ורוסיה.

במדינה פועל גם היהלומן הישראלי דן גרטלר, באמצעות חברת הכרייה ושיווק היהלומים סאנלנד, וקיימות בה עתודות יהלומים עצומות. רק במכרה קטוקה, שבו שותפים לבייב ואלרוסה, יש עתודות של 60 מיליון קראט. כפי שפורסם אמש ב"גלובס" מרחיבים השותפים את ההשקעה במכרה ב-180 מיליון דולר.

אנגולה תופסת מעמד מוביל בהפקת יהלומים בעולם, לאחר שסבלה ממלחמת אזרחים עקובה מדם, שבמהלכה השתמשו המורדים ביהלומים למימון המלחמות ופגיעה באזרחים חפים מפשע במדינות היבשת.

במלחמות האזרחים והמרידות האכזריות באפריקה בשנות ה-90', מורדים במדינות מערב אפריקה, בראשן אנגולה, סיירה לאונה וקונגו, שלטו בשטחים שבהם נמצאו מכרות יהלומים תת-קרקעיים, אך בעיקר ביהלומים הנמצאים בסחף הנהרות, שחלקם זרמו דרך שטחים שבשליטת המורדים.

באמצעות מכירת היהלומים, שכונו "יהלומי דמים" או "יהלומי מריבה", רכשו המורדים נשק ודלק, ומימנו מלחמות שבהם נהרגו מיליוני אזרחים, אחרי טבח והתעללויות קשות. קבוצת לחץ עולמית שסייעה למהפך שהתרחש לאחר מכן, "גלובאל וויטנס", הציגה עדויות לעונשים של כריתת ידיים ורגליים שהטילו המורדים על כפריים.

עד תחילת שנות ה-2000 הנשק היחיד נגד המורדים היה סנקציות בלתי אפקטיביות נגד סחר ביהלומים שמקורם באנגולה או בסיירה לאונה. בניסיון לסייע לממשלות החוקיות, נקבע תהליך של איסור על סחר שלא קיבל את אישור הממשלה, כך שממילא לא ניתן יהיה ליהנות מפירות היהלומים שכרו גורמי טרור.

קבוצת גלובאל וויטנס ומדינות בעולם פעלו להנהגת הליך "קימברלי", כדי לקבוע דרך שתאפשר לממשלות החוקיות לזהות יהלומים שמגיעים ממקורות דמים וליצור חזית עולמית של מלחמה שתמנע סחר בהם. הכוונה היתה להפסיק את ההרג והפגיעה הקשה והאכזרית, באמצעות כריתת נתיב המימון.

ואמנם, המשנה למנכ"ל משרד התמ"ת, שאחראי על יישום תהליך קימברלי בישראל, עודי שינטל, מסביר כי 50 המדינות החברות בתהליך, שהחל לפני כ-4 שנים, מחויבות לפקח על סחר היהלומים בעולם, באמצעות תעודות מקור שהמדינות חייבות לספק לכל משלוח ייצוא חוקי. במקביל, המדינות המייבאות מאשרות את התעודות שהנפיקו המדינות המייצאות.

בין החברות בקימברלי, מדינות אירופה, ארה"ב, כל מדינות אפריקה (אנגולה, סיירה לאונה, קונגו והרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, לסטו, נמיביה, בוצואנה, דרום אפריקה ושאר המדינות המפיקות ביבשת אפריקה), וכן רוסיה, אוסטרליה, קנדה, ישראל, בלגיה ומדינות נוספות.

כל מדינה השייכת לקימברלי (עם אחרות החברות בקימברלי לא סוחרות), מחויבת להקים מערך פיקוח על היהלומים שבהם סוחרים במדינה, להנפיק תעודות מקור רשמיות ולהתחייב לסחר רק עם מדינות קימברלי אחרות. כל בורסות היהלומים בעולם מכירות גם הן בתהליך קימברלי וקבעו שכל מי שיתפס סוחר ביהלומי דמים, יועף מהבורסה.

כיום ממשיכים לכרות באנגולה, הן ממכרות והן מסחף הנהרות. לבייב הוא בעל הזיכיון הגדול ביותר באנגולה (לאחר שבעבר היתה לו בלעדיות), באמצעות החברה הממשלתית האנגוליאנית ליהלומים, אינדיאמה. האחרונה אף פתחה אשתקד משרדים בבורסת היהלומים ברמת-גן, ומייבאת לישראל יהלומי גלם, גם אם בהיקפים קטנים ממה שציפו להם חברי הבורסה הישראלית.